‏הצגת רשומות עם תוויות חברה ערבית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חברה ערבית. הצג את כל הרשומות

ישראל - תמונת מיצ״ב

 

עילגות לשונית בקרב ילדים ומתבגרים היא אם תרצו עוד גורם להתפשטות האלימות תחילה בבתי-הספר ובהמשך בחברה בכלל.

צעירים חסרי מעש?

 


כך יוצרים מעש ובונים שייכות בקרב הדור הצעיר, וכך נותנים להם חכות לדייג בהמשך החיים.

בין הטורבנים לטורבינות

 

מנהיגים חובשי טורבנים לא צריכים להתעסק בטורבינות

סלמאן מצאלחה ||

בין הטורבנים לטורבינות


הארץ סערה באחרונה נוכח מחאת הדרוזים ברמת הגולן המתנגדים להתחלת העבודות להקמת חוות טורבינות רוח באדמותיהם. מחאה זו גייסה סולידריות נרחבת מהדרוזים בגליל ובכרמל, ששחררה את הזעם אצור בקרב בני העדה עוד מימי חוק הלאום וחוק קמיניץ הידועים לשמצה.

ראשית, יש להבדיל בין הדרוזים בגולן לבין הדרוזים בארץ מכמה טעמים. אלה בגולן, למעט בודדים מביניהם, לא רואים את עצמם אזרחי המדינה. לעומתם, הדרוזים בארץ הם אזרחים הממלאים את כל חובותיהם האזרחיות כולל שירות צבאי ולאומי. הסולידריות של הדרוזים בארץ עם תושבי הגולן היא אך טבעית, כפי שזו נראתה לא אחת בעבר עם הדרוזים בסוריה או עם הדרוזים בלבנון או בכל מקום אחר בעולם. אפשר להשוות סולידריות זו לאותה סולידריות יהודית עם יהודים שסובלים מרדיפות במקום אחר. קל וחומר, במקרה הדרוזים, אם אלה נמצאים מעבר לפינה.

עקבתי אחר טענות שהועלו מעל דפי עיתון זה ורובן מוצדקות: החל מהיעדר תכניות מתאר ביישובים וכלה בתשתיות רעועות וצפיפות שהולכת ותופחת. הריבוי הטבעי, במצב שאין בו תכניות בינוי מאושרות, דוחף זוגות צעירים לבנות את בתיהם על אדמותיהם הפרטיות והיכן שמתאפשר וללא היתר. זה הופך את כולם לעבריינים שנאלצים לפי חוק קמיניץ לשלם שוב ושוב קנסות.

המחאה של אנשי הגולן היא סיפור אחר לגמרי. הדרוזים תושבי הגולן נאבקים מזה שנים רבות נגד חברת אנרג'יקס שאמורה להפעיל את הטורבינות. הם נאבקים נגד בודדים מבעלי האדמות שהתפתו להשכיר אדמות להצבת הטורבינות בהן. בחברת אנרג'יקס טוענים שהם קידמו את הפרויקט לאורך שנים בתיאום עם המנהיג "הרוחני" של העדה הדרוזית, השיח' מוואפק טריף. השיח' טריף טוען כעת כי ההנהגה הרוחנית של העדה "תומכת במאבק של התושבים, והטענה של חברת אנרג'יקס לפיה כל הפרויקט קודם בתיאום איתו אינה נכונה."  (הארץ, 22.6.23)

מהתחקות אחר השתלשלות האירועים לא נראה שדבריו של השיח' היו צולחים בדיקת פוליגרף. שכן, מתברר שמאז שנת 2015 המנהיג "הרוחני" בעצמו פעל לקדם תכנית להקמת חוות טורבינות רוח ברמת הגולן ובראיון ל־ynet אף טען שהמדינה מפלה את הדרוזים ברמת הגולן בכך שהיא לא נותנת להם להקים חוות טורבינות. "במקום לנצל את המצב בתקופה הקשה הזו, ולעזור לדרוזים ברמת הגולן, המדינה יוצרת עוד אפליה ועוד ניכור", טען השיח' (Ynet, 15.4.2015). הוא התרעם על כך שנותנים רק ליזמים יהודים להקים את החוות. הוא כנראה רצה לדחוף גם יזמים דרוזים לפרויקט.

מתברר שחברת אנרג'יקס לא רק עבדה בתיאום עם השיח' אלא אף העסיקה את מקורבו ובן משפחתו. על כך אנו למדים מגילוי דעת שפרסמו תושבי הגולן בשנת 2019 נגד חברת אנרג'יקס, נגד תכנית הטורבינות ונגד מי שעומדים מאחוריה (מקור, 10.2.2019). גילוי דעת זה פורסם כתגובה להודעה שפורסמה בערבית והופנתה לתושבי הגולן בשם חברת אנרג'יקס וחתומה ע"י שני אנשים: הראשון הוא המנכ"ל אסא לוינגר, והחתום השני המתהדר בתואר נשיא החברה, הוא לא אחר מאשר סאלח טריף, הח"כ והשר לשעבר שנאלץ להתפטר בעקבות פרשת שחיתות, שהוא בן דודו של השיח' טריף. מאז הוא מסתובב עם השיח' טריף בארץ ובעולם כמו צל.

בהודעה שהפיץ סאלח טריף הוא מנסה להצביע על התועלת הרבה שתצמח לתושבי הגולן מהטורבינות. בין שלל הפיתויים שהוא מונה: "מסים שישולמו למועצות המקומיות ומלגות לסטודנטים דרוזים". הוא אף ידע להוסיף כי הפרויקט יביא "לחיזוק הקשר עם המסורת הדרוזית".

מנהיגים רוחניים חובשי טורבנים אמורים להתעסק בענייני רוח ובהצלת נפשות ולא בעשיית נפשות למען מקורבים ויזמי טורבינות שעתידים לגרוף רווחים על חשבון הרס חיי הדרוזים וכפריהם ברמת הגולן.

מושחתים, ולא משנה מאיזו עדה, נמאסתם!


הארץ, 29.6.23


 

For English, press here


איך עושה דרוזי

כך היה | ארכיון - 1992

״אני דרוזי״, סרט תיעודי של רפיק חלבי על הדרוזים בארץ ובכלל, הציג תמונה מעוותת ומאוד צרה של העדה הזאת. מה לא ראינו...

העבר עוד לפנינו


הציונים הם שקרנים, והערבים הם שקרנים בריבוע

גויים של ששי


 

מה שנכון לשוטרים נכון גם לח״כים

השאלה המתבקשת היא, איזו משטרה צריכה להיכנס בכל הכוח?

לבנון, הזדמנות אחרונה

 
 האסון האחרון שפקד את לבנון הוא הזדמנות פז, הנקרית כעת לפני הדור הלבנוני החדש, להחזיר תקווה לא רק ליושבי מדינה זו, אלא למרחב כולו.

אויבי המין האנושי




השיח האלים חשף לא רק את עומק ההתכחשות בחברה הערבית לעצם קיומה של קהילת להט"ב בתוכה, אלא גם את עומק הפער, שאינו אפשרי לגישור

נגמר לו הסוס

ארכיון - 1998

סלמאן מצאלחה ||

נגמר לו הסוס

"מדוע נטשת את הסוס לבדו?", כך קרא מחמוד דרוויש לקובץ שיריו האחרון שיצא לאור בעקבות אוסלו.  הסוס של דרוויש הוא אותה מולדת שהתנפצה ב־1948 לרסיסים, ושאותה הוא עצמו נטש מתוך בחירה ב־1970 בחיפוש אחר תהילה בעולם הערבי.

הכל בערבייה ערווה


על נחשלות הערבים



הרוח הרעה הזאת המנשבת בחברה הפלסטינית פרצה אף לאוניברסטאות. לא בעזה תחת שלטון האיסלאמיסטים, אלא בשכם באוניברסיטת אל־נג'אח, תחת שלטון הרשות הפלסטינית

סלמאן מצאלחה ||

הכל בערבייה ערווה


כדי להבין את עומק הנחשלות הערבית אין צורך לכתת רגליים במרחבי העולם הערבי; די לנו בהסתכלות פנימה על מה שקורה בשכונה שלנו שכן היא מיקרוקוסמוס שלו. אחד הגורמים העיקריים לנחשלות העולם הערבי הוא הדרת האשה ממרחב קבלת ההחלטות, הקובעות את גורל החברה בכל תחומי החיים, הדרה הזועקת לשמים.

ההנהגה הערבית היתה תמיד של גברים. מעולם לא ראינו מלכה, נשיאה, או ראשת ממשלה ערבייה, וגם לא ראשת עיר. חברה בריאה יכולה לעמוד ולצעוד קדימה רק על שתי הרגליים, הנשית והגברית. הרגל הנשית של החברה הערבית משותקת מקדמת דנא, לכן אין להתפלא על כך שהחברה צולעת, ותמיד תזדקק לקביים חיצוניים.

הנה דוגמה לכשל החברתי הערבי הזה. רק בשבוע שעבר ערכו ראשי השבטים והחמולות בהר חברון כינוס חירום, במחאה על אימוץ הרשות הפלסטינית את האמנה הבינלאומית "סדאו" (CEDAW) לביעור כל סוגי האפליה נגד נשים. הכינוס, שהיה על טהרת הגברים כמובן, קרא לרשות לסגת מחתימתה. בגילוי דעת שפירסמו הם קראו לאסור על פעילות של כל ארגוני הנשים — "המפוקפקים", כהגדרתם — ועל כניסתם לבתי הספר ולאסור להשכיר להם משרדים. בגילוי הדעת אף כללו אזהרה חמורה לשופטים, שלא לפסוק לאור האמנה הזאת. קצפם יצא על קביעת גיל הנישואין ל–18, בטענה שזה נוגד את חוקי האיסלאם.

חוקי האיסלאם האלה הכו באחרונה בילדי עזה. תושבי עזה, הנאנקים תחת המצור הישראלי־המצרי מחד גיסא ושלטון האיסלאמיסטים מאידך גיסא, היו עדים לאיסור על עריכת קונצרט של הקונסרבטוריון למוסיקה ע"ש אדוארד סעיד. האיסור בא בעקבות "פתווה", פסק הלכה איסלאמי, שפירסם אחד השייחים האיסלאמיסטים בשל הופעה מעורבת של ילדים וילדות על אותה במה. האם זה מזכיר משהו או מישהם במדינה היהודית?

הרוח הרעה הזאת המנשבת בחברה הפלסטינית פרצה אף לאוניברסטאות. לא בעזה תחת שלטון האיסלאמיסטים, אלא בשכם באוניברסיטת אל־נג'אח, תחת שלטון הרשות הפלסטינית. בתוך כותלי האוניברסיטה הופסק באמצע מופע תיאטרון, המתייחס למצב הנשים בעולם הערבי — על ידי פרופסור ודיקן הפקולטה לאמנויות. הדיקן עלה לבמה וטען, שהמופע אינו עולה בקנה אחד עם התרבות והערכים של החברה. קצפו יצא, שומו שמים, על השחקנית עשתאר מועלם, שבמהלך המופע פשטה מעליה כמה פריטי לבוש.

כך קורה בעזה, בחברון ובשכם, וגם בתוך היישובים הערביים בישראל. איסלאמיסטים אזרחי ישראל יוצאים לא אחת בשצף קצף נגד מופעי תרבות מעורבים ונגד ארגוני נשים הנלחמים על זכויות האשה הערבייה, ומטיחים בהם האשמות על פריקת עול ושיתוף פעולה עם אג'נדות זרות.

אם החברה הערבית כאן ובמרחב כולו רוצה באמת ובתמים לצאת מן הנחשלות שהיא שרויה בה מאות שנים, על האינטלקטואלים ומובילי דעת הקהל הערבים לשאת בגאון ובאומץ את לפיד השוויון המגדרי. שאם לא כן, הם בוגדים בשליחותם. עליהם להבהיר לאיסלאמיסיטים והפטריארכלים הערבים למיניהם, כי עקרון השוויון המגדרי איננו אג'נדה זרה. נהפוך הוא, השוויון המגדרי הוא האג'נדה היחידה היכולה להוציא את החברה הערבית מחושך לאור.

*
הארץ, 30.12.2019

***
For English, press here
For Arabic, press here

מיעוט נטוש


הגיעה העת לפתור את הסתירה הזאת, אחת ולתמיד. לא מתקבל על הדעת, שאזרחים המבקשים שוויון אזרחי מלא לא ישתלבו בכל מערכות השלטון

ישראליזציה בקרב הציבור הערבי



בניגוד לתפישה הרווחת, מתברר שהציבור הערבי משתוקק להיות שותף בקביעת סדר היום הפוליטי והחברתי במדינה.

שלט בחירות של בל״ד ורע״ם בכפר ריינה

משטרת כל אזרחיה


השוויון האזרחי מחייב, בין היתר, קבלת אחריות אזרחית לכלל הציבור, ללא הבדל דת, גזע ומין.

הגבר הערבי הוא הבעיה; האשה היא הפתרון

ארכיון
תרגום מאמר שפורסם בערבית בשנת 2004 -


אסור למאבק הדרוזי להיות אופורטוניסטי

בניגוד לעמדות אופורטוניסטיות, קיים בעדה הדרוזית שיח אלטרנטיבי, שמדגיש את חשיבותו של ניהול מאבק משותף של כלל האזרחים הנפגעים מהחוק.


אמל ג׳מאל ||

אסור למאבק הדרוזי להיות אופורטוניסטי


צריך רשימה משותפת, אבל אחרת


בהרכבה הנוכחי, הרשימה הערבית המשותפת משרתת את הימין הישראלי.

סלמאן מצאלחה ||

צריך רשימה משותפת, אבל אחרת


כל הסקרים שנערכו בחודשים האחרונים מצביעים על דשדוש, או היחלשות, של הרשימה הערבית המשותפת. ברוב הסקרים היא מאבדת שני מנדטים מתוך ה–13 שיש לה היום. כידוע, הרשימה הזאת חוברה לה יחדיו בעקבות העלאת אחוז החסימה לפני הבחירות האחרונות. החשש שמא אחת המפלגות הערביות לא תעבור את אחוז החסימה דחף את האיסלאמיסטים, הקומוניסטים וחסידי הלאומיות הערבית להצטופף תחת קורת גג רעועה אחת, כדי להגיע אל הכנסת ולהישבע מעל הדוכן אמונים למדינת ישראל.

החודשים האחרונים חשפו לעיני כל, לפחות בציבור הערבי, את שבריריותה של הרשימה הזאת. מתברר שהמחלוקות בין מרכיבי הרשימה הצטמצמו עד כדי גיחוך. הן לא נסובות על זוטות כמו ענייני חברה ומדינה, יחסים בין רוב למיעוט במדינה דמוקרטית, הסכסוך הישראלי־פלסטיני או מצבו של המיעוט הערבי במדינה. כל המחלוקות בין מרכיבי הרשימה התמקדו בהסכם הרוטציה, שנחתם בין המפלגות שבה לפני הבחירות. חותמי ההסכם לא העלו על דעתם שח"כ אחד ברשימה, באסל גטאס מבל"ד, ינהג בחוסר אחריות הגובל בטמטום וימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח. הח"כ שסרח טרף את קלפי הרוטציה, ומאז הרחוב הערבי עד להשמצות ההדדיות המתמשכות בין מרכיבי הרשימה ולהתרוצצותם הנואשת של חברי ועדת פיוס, המורכבת מ"מוכתארים", בניסיון לגשר ולפתור את הסוגיה שבמחלוקת: מושב בכנסת, שאנשי בל"ד טוענים לזכותם עליו.

יש לשער שירידת קרנה של הרשימה בסקרים האחרונים נובעת, בין השאר, מהמחלוקת הנ"ל, שמצביעה יותר מכל על חוסר התוחלת שבקיומה של רשימה העוסקת במשחקי כיסאות פרלמנטריים. ברור לכל בר דעת, שהרשימה בהרכב הקיים לא מסייעת במאום למיעוט הערבי. נהפוך הוא, היא שמה את כל האזרחים הערבים בסל אחד, העומד, כביכול, מנגד לסל האחר — של האזרחים היהודים.

במדינה מתוקנת, שבה כולם חפצים לתרום את חלקם באופן שוויוני לחברה האזרחית, אסור שהרוב והמיעוט יתנהלו על בסיס המתח האתני־הלאומי. במצב כזה למיעוט אין כל סיכוי לזכות במשהו רציני זולת הפירורים שיואיל הרוב הלאומי לתת לו מטעמיו שלו.

גם אם תגדיל הרשימה המשותפת את כוחה בעוד שני מנדטים, ואין סיכוי לכך, דבר לא ישתנה במשוואה הנוכחית. לכן, הגיע הזמן לשבור את המשוואה הזאת. המיעוט הערבי בארץ זקוק לתמיכה שתבוא מקרב הרוב הלאומי. המיעוט חייב לחפש נתיבים אל לבו של הרוב. לשם כך צריך ליצור פלטפורמה המתבססת על תפישה אזרחית שמנטרלת את המתחים הלאומיים. פלטפורמה כזאת אכן מחייבת קיום של רשימה משותפת, אולם זו חייבת להיות יהודית־ערבית ולחשוב בגדול: היא צריכה לשאוף להחליף את השלטון הקיים ולמלא תפקידים ביצועיים בשלטון אלטרנטיבי.

בהרכבה הנוכחי, הרשימה הערבית המשותפת משרתת את הימין הישראלי. מצד אחד, היא משמשת לו כסדין אדום וכסיסמה לגיוס שבטי בבחירות במטרה להנציח את שלטונו. מצד שני, היא תמיד תיזרק אל מחוץ לגדר הלגיטימיות השלטונית בכל קואליציה אלטרנטיבית שתחליף את שלטון הימין. הטענה "אין לכם רוב יהודי" תמיד תישלף מול כל קואליציה אחרת. כידוע, טענה כזאת הביאה בעבר לרצח ראש ממשלה בישראל.

זו הדרך לעתיד, ואין בלתה.
*
הארץ, 7 בפברואר 2018

***
For Arabic, press here

משטרת כל אזרחיה


ראשי הציבור הערבי מאשימים את המשטרה באזלת יד מול ההשתוללות ברחובות. המשטרה, מצדה, מאשימה את החברה הערבית ואת הנהגתה שאינה מסייעת לה במיגור האלימות

 

סלמאן מצאלחה ||

משטרת כל אזרחיה


האלימות משתוללת ביישובים הערביים. לא עובר שבוע בלי שנקרא על רצח אשה פה, רצח גבר שם. לעתים הפשעים נעשים בראש חוצות, לאור יום, ויש עוד עשרות מקרים של אלימות שלא מגיעים לידיעת הציבור הרחב. האלימות יכולה לפרוץ על רקע אישי, על רקע חמולתי או אף על רקע עדתי. המשטרה מגיעה למקום, פותחת בחקירה ומטילה איפול על פרטיה. במהרה המקרה נשכח, עד לאירוע האלים הבא, וחוזר חלילה. ראשי הציבור הערבי מאשימים את המשטרה באזלת יד מול ההשתוללות ברחובות. המשטרה, מצדה, מאשימה את החברה הערבית ואת הנהגתה שאינה מסייעת לה במיגור האלימות.

צריך לומר תחילה ששני הצדדים, המשטרה וראשי הציבור הערבי, צודקים בטענותיהם. עם זאת, עולות כמה תהיות באשר להתנהלות ראשי הציבור הערבי. מצד אחד, הן חברי הכנסת והן מנהיגי הציבור דורשים מהמשטרה, ובצדק, שתאסוף את הנשק הבלתי חוקי ותשליט חוק וסדר ביישובים הערביים. מצד שני, ראו זה פלא, אותם מנהיגי ציבור בדיוק עומדים על רגליהם האחוריות כאשר המשטרה מנסה להקים תחנות משטרה בתוך היישובים הערביים או מנסה לגייס שוטרים ערבים לשורותיה.

התנהלות זו של ההנהגה הערבית, על כל גווניה וזרמיה, תמוהה בלשון המעטה. משמעותה למעשה היא שאותה הנהגה רוצה ש"משטרה זרה ונטולת ערבים" תיכנס ליישובים הערביים ותשליט חוק וסדר, אך מסרבת לקבל כל אחריות על מה שקורה באותם יישובים.

יש להזכיר לכל מי שמעדיף אולי לשכוח: תפקידה של משטרת ישראל הוא להגן על האזרחים. על כל האזרחים. וכל מי שרואה את עצמו כאזרח במדינה זו ושואף לשוויון זכויות, לא יכול להתנגד לשירות של אזרחים ערבים במשטרה או להקמתן של תחנות משטרה ביישובים הערביים.

מהצד השני, המשטרה צריכה לעבור מהפכה תודעתית ולעשות הכל כדי להוכיח לאזרחים הערבים שהיא עובדת למענם, לא נגדם. דומה כי המופקדים על המשטרה בשנים האחרונות — השר לביטחון פנים, המפכ"ל והבכירים האחרים — אינם ראויים לתפקידם. ההאשמות הגורפות ודברי הבלע נגד הציבור הערבי שהפריחו באירועים שונים אינם יכולים להפיג את המתיחות הכרונית הקיימת בין הציבור הערבי למשטרה.

גם ראשי השלטון המרכזי וגם ראשי הציבור הערבי חייבים להפנים שהאזרחות מחייבת אותם. מחד גיסא, המשטרה נדרשת להשקיע מאמצים בפענוח הפשעים הפושים בסקטור הערבי, בהבאת החשודים לדין ובהענשת האשמים במלוא חומרת הדין. האזרחים הערבים משוועים להגנה מפני חמולות הפשע המשתוללות ביישוביהם. מאידך גיסא, במקום להתנגד להקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים, על ראשי הציבור הערבי לעודד יוזמה כזאת, ואף לברך על כך שהמשטרה נכנסת ומסיירת ומשליטה חוק וסדר.

עוד דבר שיש לקחת לתשומת הלב. כדי שהאזרח הערבי יחוש כי המשטרה שייכת גם לו, המשטרה חייבת להוסיף לניידות שלה את הכיתוב "משטרה" בשפה הערבית, ורצוי מאוד שבכל ניידת כזאת יישב בין השאר גם שוטר ערבי. שוו בנפשכם כיצד היה חש אזרח יהודי לו כל ניידות המשטרה היו נושאות כיתוב בשפה זרה בלבד, ובין היושבים בהן לא היה ולו יהודי אחד.
*
הארץ, 13.09.2017
*
For Arabic, press here

ארצות הכופרים


הציווי היהודי "עשה לך רב", הופך בקרב הקהילות המוסלמיות ל"עשה לך אימאם וקנה לך מסית, שידריך אותך בנתיבות דת האיסלאם".

סלמאן מצאלחה ||

ארצות הכופרים


יש מי שמייחס את צמיחת הטרור האיסלאמי במערב לרקע הסוציו־אקונומי של קהילות המהגרים המוסלמים. ואולם, כל המעלה טענה כזאת לא יכול להסביר עובדה פשוטה אחת: אם כך, כיצד זה שקהילות מהגרים לא מוסלמים מרקע סוציו־אקונומי דומה אינן מעורבות כלל בטרור.

הרקע הסוציו־אקונומי יכול אולי להסביר דבר אחר. קהילות המהגרים המוסלמים הן ברובן מסורתיות ולא משכילות, והדת משחקת תפקיד חשוב בחייהן. בכל הקשור לענייני דת, הלכות ומסורת הן נסמכות על המטיפים במסגדים ועל הסרטונים המועברים ברשתות החברתיות. כך הם הופכים לחומר ביד היוצר, חשופים למניפולציות של המטיפים. הציווי היהודי "עשה לך רב", הופך בקרב הקהילות המוסלמיות ל"עשה לך אימאם וקנה לך מסית, שידריך אותך בנתיבות דת האיסלאם".

בעשורים האחרונים הולכים ומתרבים פסקי ההלכה הקשורים לחיי הקהילות הללו בארצות המערב. פסקי הלכה כאלה יוצאים הן מצפון אפריקה והן מהמזרח התיכון, והם נגישים לכל דורש באתרים האיסלאמיים הרבים הקיימים באינטרנט. רבים מפנים שאלות לפוסקי ההלכה ומחפשים תשובות על תהיות בנוגע לשהותם בארצות אלה, "ארצות הכופרים" לפי הטרמינולוגיה האיסלאמית.

לכן, מי שבאמת רוצה להבין על איזה רקע צומח הטרור האיסלאמי לא צריך ללכת רחוק. הכל כתוב שחור על גבי צג, ומצוי בידו של כל מחזיק סמרטפון. לשם כך צריך לדעת לקרוא ערבית ולקלוט מבין השורות את עומק הניכור השורר בין החברה הערבית והמוסלמית לחברה המערבית.

על השאלה מהו דין ההגירה לארץ לא מוסלמית כבר ניתנו פתוות רבות. כזאת היא הפתווה של אבן עתימין, מלומד סעודי, שיש לו השפעה על התנועות הסלפיסטיות: "ההיתר לשהות בארצות הכופרים מותנה בשני תנאים", קבע הפוסק: התנאי הראשון הוא, כי השוהה חייב להיות בעל ידע בענייני דתו ואמונתו, וחשוב מכך: "הוא חייב להפנים את האיבה והשנאה כלפי הכופרים ולהתרחק מהם". והתנאי השני: "הוא חייב להפגין את אמונתו ולקיים את מצוות הדת". ועוד מוסיף הפוסק: משנתקיימו שני תנאים אלה, הוא חייב לקיים את ה"דַּעְוָּה", ההטפה לאיסלאם, ולחבב את דת האיסלאם עליהם. שכן, זהו עוד סוג של ג'יהאד שהמוסלמי נדרש לבצע.

דברים דומים חוזרים בפתווה אחרת, המתפרסמת באתר "איסלאם ווב": "חל איסור על הגירה לארץ לא מוסלמית על כל מי שלא יכול לקיים בה את מצוות הדת". האיסור נובע, בין השאר, מ"הסכנות הגדולות המצפות למי שחי בקרב הכופרים, בכך שהוא חושף את ילדיו לתרבות רעה". שכן, "ידוע שבארצות הכופרים אין שליטה לאבא על ילדיו". ואולם דומה, כי החשוב מכל בעיני הפוסק קשור לאפשרות, ש"השנאה של המוסלמי כלפי הכופרים עלולה להיחלש".

זאת ועוד. בווידיאו שהפיץ לאחרונה מטיף דת סורי — פרופסור שלימד באוניברסיטה של דמשק ועבר לירדן עם פרוץ ההתקוממות הסורית — הוא חוזר ומדגיש את הסכנה הצפויה לילדי המהגרים, שעלולים לאבד את הזהות האיסלאמית. ואולם, דומה כי הדבר שהכי טורד את מנוחתו האיסלאמית קשור למעמד האשה: "לאשה במערב יש משכורת גבוהה, וזה דוחף אותה להתנהג בקשיחות כלפי בעלה", ציין המטיף, והוסיף עוד הארה: "רק בארצותינו אני מרגיש איזה ערך גדול יש בהטלת פרנסת האשה על הגבר".

אם כן, למקרא ולמשמע הפתוות וההטפות האלה בל יתפלא איש, שהקהילות המוסלמיות מסתגרות ולא מתאמצות להיטמע בתוך החברה המערבית. בל יתפלא איש גם, שהטרוריסטים יוצאים מהמסגדים שמהם נשמעות הטפות כאלו. זהו היסוד שעליו צומחת הפורענות החברתית המתבטאת בביצוע פעולות ג'יהאד, כלומר טרור, נגד אזרחי המערב, הנחשבים ל"כופרים" בעיני מורי הדרך המטיפים ומתווים את צעדי צאן מרעיתם.

לכן, זאת יש לומר: כל עוד לא יקומו רפורמיסטים מוסלמים אמיצים, שייקחו את האיסלאם ואת המסגדים לידיהם, דבר לא ישתנה. כמנהגו מימים ימימה, האיסלאם ימשיך להתעמת עם ה"כופרים", בארצותיהם, גם באמצעות טרור. וזוהי כל תורת הטרור האסלאמי על רגל אחת.
*
הארץ, 30 באוגוסט 2017

בכל איסלאמיסט יש סמוטריץ' לטנטי



אין זה מקרה, שדאעש פועל במדינות כמו עיראק, סוריה, מצרים ולוב, שנשאו בעבר את דגל הלאומיות הערבית.

לימודי דיבה

"תלמדו עברית״, האיץ נתניהו בתלמידים הערבים כמי שאינו יודע שלימודי העברית הם חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים שלהם. אולם לא רק עברית צריך ללמוד.

סלמאן מצאלחה ||

לימודי דיבה


לפתע נחה עליו הרוח והוא נזכר איך צריך לנהוג ראש הממשלה של ״כולם״ במדינה מתוקנת. לא באוטובוסים, אלא בשיירה של מכוניות שרד ומאבטחים הוא נהר אל הכפר טמרה. כך בחר בנימין נתניהו לפתוח את שנת הלימודים.

לא נהיה קטנוניים ולא נחפש מניעים עלומים מאחורי הצעד. כולם צפו בו נואם בלהט וקורא לתלמידים: ״תלמדו עברית״ ומדגיש בקול ניחר: ״ותלמדו את האמת״. מלים כדורבנות. מי לא ירצה ללמוד את האמת? אולם חקר האמת דורש הרחבת אופקים ועידוד התלמידים לשאול שאלות, להטיל ספקות ולערער על מוסכמות.

אמיתות מוסכמות קיימות רק במתמטיקה. בתחומי מדע אחרים כל מסקנה כפופה לבדיקות ולניסויים, להפרכה ולאישוש. ודאי ידוע לראש הממשלה, שמתמטיקה ומדעים הם חלק מלימודי הליבה שבתי הספר הערביים מחויבים בהם. אין זה סביר שהוא חושב שמורים ערבים מרביצים בתלמידיהם תורות מדעיות מזויפות. יש להניח שכוונתו היתה לאמת אחרת, ״אמת״ היסטורית. ובמלים אחרות, ל״אמת״ הציונית היוצאת מפיו, שנודע בהפקת מרגליות היסטוריות. האם כשהאיץ בתלמידים ללמוד את האמת הוא התכוון ל״אמת״ שהפריח, כשטען שהמופתי שיכנע את היטלר לאמץ את הפתרון הסופי?

״תלמדו עברית״, האיץ נתניהו בתלמידים הערבים כמי שאינו יודע שלימודי העברית הם חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים שלהם. אולם לא רק עברית צריך ללמוד. צריך ללמוד מדעים, אמנויות, היסטוריה, פילוסופיה, מדע הדתות וכו׳. צריך מדיניות חינוכית וחברתית המלווה בתוכניות אופרטיביות, שאותן אמורה לממש הזרוע המבצעת שהוא עומד בראשה. מיותר לציין, שמדיניות כזו צריכה להיות מונהגת בכל מוסדות הלימוד של ילדי ישראל, על שלל עדותיהם.

לא סיסמאות ריקות צריך להפריח ראש הממשלה. הנה, למשל, באחרונה פורסם דו"ח שבישר, כי בשנים האחרונות חלה הידרדרות בציוני הבגרות בספרות והבעה. צריך להזכיר לממשלה ולעומד בראשה שעושר רוחני ולשוני אינם דבר של מה בכך. ההידרדרות הזאת היא אחד הגורמים העיקריים לעליית מפלס האלימות המשתוללת בבתי הספר ובחברה הישראלית.

לכן, לא דילול של מדעי הרוח צריך להנהיג, אלא להיפך. לצד הקניית כלים מדעיים לתלמידים שיסייעו להם בהתמודדות עם העולם המודרני, צריך להקנות להם גם כלים במדעי הרוח, ובמרכזם עושר לשוני בעברית, בערבית ובאנגלית. אלה ירחיבו את דעתם בתחומים רבים, יפחיתו את המתחים ויורידו את מפלס האלימות. דומה כי ראש הממשלה, כשאר השרים הסרים לגחמותיו, לא מתכוון ברצינות שהתלמידים הערבים, ותלמידי ישראל בכלל, ילמדו לחשוב, לא בעברית ולא בערבית. הוא לא מתכוון שהתלמידים ילמדו לשאול שאלות ולערער על אמיתות המוקנות להם על ידי הממסד.

מיותר לציין, כי בתחומי הרוח אין אמיתות שלא ניתנות להפרכה. ה״אמיתות״ במדעי הרוח הן סוג של רשומון. לכן, כדי להגיע לחקר ה״אמת״ בתחומים האלה צריך להקיף את הנושא הנלמד מכל זווית אפשרית. וכדי לעשות כן יש צורך להפקיד את מערכת החינוך בידי אנשים ראויים; ובפרפראזה: תדע כל אם ישראלית, יהודייה כערבייה, שהיא מפקידה את ילדיה לא רק בידי מחנכים ראויים, אלא בעיקר בידי שרים ראויים.

דומה כי שרים כאלה לא מצויים במקומותינו בשנים האחרונות.
*
הארץ, 9 בספטמבר 2016


בארץ
  • המין האנושי

    השיח האלים חשף לא רק את עומק ההתכחשות בחברה הערבית לעצם קיומה של קהילת להט"ב בתוכה, אלא גם את עומק הפער, שאינו אפשרי לגישור…
    כל הפרטים
  • אשכנזים-ספרדים

    במפגש בין ״המנטליות הספרדית המובהקת״, ובמלים אחרות: השייכות לתרבות אתנית אחרת, נקרא לה - ערבית, לבין ״המנטליות האשכנזית המובהקת״...
    כל הפרטים
  • מלאך המוות

    שנים רבות חלפו ומלאך המוות הגיע לבסוף ליטול את נשמתו של יעקב. פנה אליו יעקב בטרוניה: הלא ביקשתי ממך לשלוח לי שליח לפני המוות ואתה הבטחת לקיים... כל הפרטים
במרחב
  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.
  • ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע.
    כל הפרטים
 
קוראים ותגובות