נחשפה ערוות השמאל


השמאל צריך טיפול שורש -
כולם חולמים לזחול לקואליציה מדומיינת של מרכז מדומיין. כולם מתעסקים בחרא הישראלי העולה על גדותיו, ולא מנסים להדליק ניצוץ רעיוני חדש שיצית את הדמיון האזרחי.

הערבים נוהרים למבחנים


אפשר להגחיך את המתנחמים מן הסוג הנבזה הזה בהוספת כי בניכוי התלמידים מרקע סוציו־אקונומי נמוך, מצבה של ישראל הוא לעילא ולעילא.

התקשורת אכן עוינת

האיש, אשר רואה את עצמו כמומחה לטרור, מפריח על גלי האתר את הסיסמאות המתבקשות: "אנו עומדים מול טרור הצתות", "כל הצתה או הסתה היא טרור", ועוד דברי הבל מן הסוג הבזוי, המצוי בשפע בלקסיקון הפוליטי שלו.

סימפוניה לפלשתין


ארכיון

בקורת ספרים

הוא אוהב את פלשתין ושואף להגיע אליה כמסעו של הצופי אל התחנה האחרונה שלו, אל ההתמזגות וההתייחדות עם האהובה, המולדת, האלוהים.


ג׳ברא אברהים ג׳ברא, תלאובת השמש, מערבית: רוג׳ה תבור, ספריית פועלים, 1989

הארץ, 24 במארס 1989

סלמאן מצאלחה ||

סימפוניה לפלשתין


ערפאת כמג״בניק

ארכיון

ערפאת לא רק שנטש את לבנון, אלא בעיקר הוא נטש את הבסיס שעליו הוא קם. צריך לחזור ולשנן טוב טוב, כי הבעיה הפלסטינית היא בראש ובראשונה בעיה של פליטים, וכל עוד בעיה זו לא תבוא על פתרונה, לא יהיה הסדר במזרח-התיכון...


מעריב, 29 באוטובר 1998

סלמאן מצאלחה

ערפאת כמג״בניק



חינוך נמוך

לפני רבע מאה

ארכיון

על קשיי השפה של הסטודנטים הערבים

״כל העיר״, 19 ביולי 1991

מסגד שלמה בידינו

האיסלאם מעולם לא התכחש לקשר היהודי אל ירושלים. נהפוך הוא, בכל אשר תפנו בספרות האיסלאמית הקדומה המתייחסת לעיר תמצאו את ההקשר היהודי שלה.

משורה, לא משחרר גם המוות

צרת התרבות -

מיום ליום מתברר כי שרת התרבות נהפכה להיות צרת התרבות בישראל. "אין לי סבלנות לדרוויש", אמרה... היא מגדישה את הסאה ב"בולשיט" שלה, והגיע הזמן לעשות לה "קאט".

לימודי דיבה

"תלמדו עברית״, האיץ נתניהו בתלמידים הערבים כמי שאינו יודע שלימודי העברית הם חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים שלהם. אולם לא רק עברית צריך ללמוד.

סלמאן מצאלחה ||

לימודי דיבה


לפתע נחה עליו הרוח והוא נזכר איך צריך לנהוג ראש הממשלה של ״כולם״ במדינה מתוקנת. לא באוטובוסים, אלא בשיירה של מכוניות שרד ומאבטחים הוא נהר אל הכפר טמרה. כך בחר בנימין נתניהו לפתוח את שנת הלימודים.

לא נהיה קטנוניים ולא נחפש מניעים עלומים מאחורי הצעד. כולם צפו בו נואם בלהט וקורא לתלמידים: ״תלמדו עברית״ ומדגיש בקול ניחר: ״ותלמדו את האמת״. מלים כדורבנות. מי לא ירצה ללמוד את האמת? אולם חקר האמת דורש הרחבת אופקים ועידוד התלמידים לשאול שאלות, להטיל ספקות ולערער על מוסכמות.

אמיתות מוסכמות קיימות רק במתמטיקה. בתחומי מדע אחרים כל מסקנה כפופה לבדיקות ולניסויים, להפרכה ולאישוש. ודאי ידוע לראש הממשלה, שמתמטיקה ומדעים הם חלק מלימודי הליבה שבתי הספר הערביים מחויבים בהם. אין זה סביר שהוא חושב שמורים ערבים מרביצים בתלמידיהם תורות מדעיות מזויפות. יש להניח שכוונתו היתה לאמת אחרת, ״אמת״ היסטורית. ובמלים אחרות, ל״אמת״ הציונית היוצאת מפיו, שנודע בהפקת מרגליות היסטוריות. האם כשהאיץ בתלמידים ללמוד את האמת הוא התכוון ל״אמת״ שהפריח, כשטען שהמופתי שיכנע את היטלר לאמץ את הפתרון הסופי?

״תלמדו עברית״, האיץ נתניהו בתלמידים הערבים כמי שאינו יודע שלימודי העברית הם חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים שלהם. אולם לא רק עברית צריך ללמוד. צריך ללמוד מדעים, אמנויות, היסטוריה, פילוסופיה, מדע הדתות וכו׳. צריך מדיניות חינוכית וחברתית המלווה בתוכניות אופרטיביות, שאותן אמורה לממש הזרוע המבצעת שהוא עומד בראשה. מיותר לציין, שמדיניות כזו צריכה להיות מונהגת בכל מוסדות הלימוד של ילדי ישראל, על שלל עדותיהם.

לא סיסמאות ריקות צריך להפריח ראש הממשלה. הנה, למשל, באחרונה פורסם דו"ח שבישר, כי בשנים האחרונות חלה הידרדרות בציוני הבגרות בספרות והבעה. צריך להזכיר לממשלה ולעומד בראשה שעושר רוחני ולשוני אינם דבר של מה בכך. ההידרדרות הזאת היא אחד הגורמים העיקריים לעליית מפלס האלימות המשתוללת בבתי הספר ובחברה הישראלית.

לכן, לא דילול של מדעי הרוח צריך להנהיג, אלא להיפך. לצד הקניית כלים מדעיים לתלמידים שיסייעו להם בהתמודדות עם העולם המודרני, צריך להקנות להם גם כלים במדעי הרוח, ובמרכזם עושר לשוני בעברית, בערבית ובאנגלית. אלה ירחיבו את דעתם בתחומים רבים, יפחיתו את המתחים ויורידו את מפלס האלימות. דומה כי ראש הממשלה, כשאר השרים הסרים לגחמותיו, לא מתכוון ברצינות שהתלמידים הערבים, ותלמידי ישראל בכלל, ילמדו לחשוב, לא בעברית ולא בערבית. הוא לא מתכוון שהתלמידים ילמדו לשאול שאלות ולערער על אמיתות המוקנות להם על ידי הממסד.

מיותר לציין, כי בתחומי הרוח אין אמיתות שלא ניתנות להפרכה. ה״אמיתות״ במדעי הרוח הן סוג של רשומון. לכן, כדי להגיע לחקר ה״אמת״ בתחומים האלה צריך להקיף את הנושא הנלמד מכל זווית אפשרית. וכדי לעשות כן יש צורך להפקיד את מערכת החינוך בידי אנשים ראויים; ובפרפראזה: תדע כל אם ישראלית, יהודייה כערבייה, שהיא מפקידה את ילדיה לא רק בידי מחנכים ראויים, אלא בעיקר בידי שרים ראויים.

דומה כי שרים כאלה לא מצויים במקומותינו בשנים האחרונות.
*
הארץ, 9 בספטמבר 2016


מדינה יהודית ודגנרטית


ברור שכל דגנרט, אלא אם הוא דגנרט ציוני, רואה את מופרכותו של הטיעון הלאומי העולה מהסיפור הזה. ללמדנו שהגזענות והלאומנות, ולא משנה מאיזה צד הן באות, הורסות כל חלקה אפורה וטובה במוח האנושי.

בשארה אלח׳ורי || בוכה וצוחק

בשארה אלח׳ורי || 

בוכה וצוחק


לֹא מִגִּיל וּכְאֵב,
הוּא בּוֹכֶה וְצוֹחֵק.

ב. מיכאל || בגלל איש מגעיל עם שפם קטן

עד שהגיע איש מגעיל עם שפם קטן, וכפה על היהודים לשוב אל הלאומיות.

האשכנזים מדרועא דשמאלא



כמי שצופה מהצד על שתי הקהילות המדומיינות האלו אני יכול להביט בעיניים משתאות לנוכח המהלומות המילוליות שמטיחים אלה באלה.

סלמאן מצאלחה ||

״האשכנזים מדרועא דשמאלא״


נתחיל בסיפור: מעשה בבחורה המשתייכת לזרם הדתי-לאומי ושם משפחתה הוא ברזילי. זו הדריכה טיולים בשירות הלאומי שלה. יום אחד היא הדריכה טיול של בית-ספר לבנות משכונת גאולה בירושלים. כל הזמן שאלו אותה הבנות אם השם ״ברזילי״ הוא עיברות של ״אייזנברג״. למה אייזנברג, אולי אני ספרדיה? לא יכול להיות, אמרה לה בת אחת, את נורמלית. ספרדים, לא. אמא שלי אומרת שמי שמתחתנת עם ספרדי יש לה דפקט.

הדים מן הדעה הרווחת הזו אפשר לשמוע גם בפורום שנושאו שידוכים בין אשכנזים לספרדים. מישהי מספרת: ״לאחרונה יצא לי לשמוע על כמה חתונות ׳מעורבות׳... אשכנזי עם ספרדיה, וגם הפוך... בשיחה עם חברות דנו על זה והן אמרו... שאשכנזי לוקח ספרדיה או הפוך, יש כאן פשלה שמסתירים. לא שאני בעד אימרה זו, אבל זו הייתה הדעה הרווחת. האם אתם בעד שידוכים בין אשכנזים לספרדים או נגד? אני לא מדברת על ספרדיה שרופה שכל כולה זה מנטליות ספרדית מובהקת, אלא על בנות ספרדיות משתכנזות שמאוד אוהבות את המנטאליות האשכנזית והן בעצמן נראות כמו אשכנזיות.״. (מתוך: בחדרי חרדים)

במפגש בין ״המנטליות הספרדית המובהקת״, ובמלים אחרות: השייכות לתרבות אתנית אחרת, נקרא לה - ערבית, לבין ״המנטליות האשכנזית המובהקת״, נקרא לה - מערבית, נוצר מתח חיכוך. זהו חיכוך בין לוחות תרבות טקטוניים שקשה לגשר ביניהם. הלאבה הרותחת במעמקים רק מחפשת סדק קטן כדי להתפרץ החוצה. משנוצר סדק באמצעות אמירה או התנהגות כזו או אחרת, היא מתפרצת ועולה על פני השטח, לעתים בלשון רהוטה ולעתים בלשון בוטה וחבוטה.

ובכן, עונג רב מסב לי השיח המתלהט בין אשכנזים לספרדים בשנים האחרונות. כמי שצופה מהצד על שתי הקהילות המדומיינות האלו אני יכול להביט בעיניים משתאות לנוכח המהלומות המילוליות שמטיחים אלה באלה. בכל זאת יש משהו משובב נפש בגילויי החיבה ההדדית הנשפכת כטוקבק המתגבר מתחת לכל פוסט רענן.

בשסע התרבותי האשכנזי-ספרדי אין כל חדש. שכן ״המזרח הוא המזרח והמערב הוא המערב והשניים לעולם לא ייפגשו״, כמאמר המשורר. כל מה שעלה לאחרונה על פני השטח מבעבע עמוק בנבכי הנפשות הפועלות עוד מדאורייתא. צריך לחזור אל דברי החכמים בנושא הנדון ומן הראוי להקשיב לדבריהם בנחת. על ההבדל בין אשכנזים לספרדים כבר עמד פוסק הלכה גדול ממוצא ספרדי בן המאה ה-18. האשכנזים, אומר מרן החיד״א, מחמירים בדינים משום שהם שייכים לספירת ה״גבורה״. הספרדים, מאידך, מקלים הם, כיוון שהם שייכים לספירת ה״חסד״. החסד הספרדי, יסבירו החכמים, משול למים המחלחלים למטה ומחברים, בעוד הגבורה האשכנזית משולה לאש המאכלת, המפוררת והפונה למעלה.

מר״ן עובדיה יוסף אף הרחיק עד ימי בראשית. ״האשכנזים מדרועא דשמאלא״, דרש עובדיה יוסף באחד משיעוריו. הספרדים, עוד מימי אדם הראשון, היו אוחזים בידו הימנית של אדם הראשון שהיא ספירת חסד, בעוד האשכנזים אחזו בידו השמאלית, שהיא ספירת גבורה.

זה מה שמבעבע מתחת לפני השטח. כאשר מישהו מתרעם על החלוקה הזו בין ״חסד״ הספרדים ו״אש״ האשכנזים ופונה לקבל הסבר בנדון, הרב עונה לו בזו הלשון: ״אתה מתייחס לתכונות החיצוניות, ואילו החיד"א מתייחס למידות הפנימיות. לא אאריך, כדי שאף אחד לא יפגע. אבל במריבה עם הספרדי, נכון שהוא צועק וכו', אבל אחר כך הוא עושה סולחה וגמרנו. אצל האשכנזי, הוא נלחם באלגנטיות, אבל המריבה יכולה להמשך זמן רב, והנקמה יכולה להגיע על קר.״ (ראה: יהדות נט)

אם כן, אין חיבור בין יסוד האש ליסוד המים. אלה הם שני יסודות מנוגדים מאז ימי בראשית. הנה לכם תורת השסע האתנו-תרבותי על רגל אחת, ואידך זיל גמור.
*

זאב רז || הכל בגלל מלה אחת

באִבחַת סכין סילק אדם חכם מלה מיותרת - וַיהי אור

זאב רז || 

הכל בגלל מלה אחת

הערה על הגירסה החדשה, היפהפיה והמבוארת להפליא של "ספר האגדה"

אמר ארכימדס: "תנו לי נקודת־מִשעָן — ואָניף את העולם".

ליָדיו של פרופ' אביגדור שנאן נִקרתה נקודת־משען והוא הניף את העולם. נקודת המִשען היא "ספר האגדה" החדש.

ערבים כלוחמי חירות ישראל


סלמאן מצאלחה ||

ערבים כלוחמי חירות ישראל


שלא כבזמן הזה, היו זמנים שבהם אפשר היה לזכות את מנהיגי השמאל הערבי בארץ בתואר ״לוחמי חירות ישראל״. בימים ההם השמאל הערבי נלחם למען עצמאות ישראל ולא סלד מ״מדינה יהודית״. הדיווחים מהתקופה ההיא מציגים תמונה מאלפת.

מדינת הג׳וּהאד


מלאכה קלה היא לבוא בטענות אל רב כזה או אחר. הבעיה טמונה בדת עצמה על כל הרשע שבה, שבו היא מלעיטה את מאמיניה. 

קול קורא

הנפיחה של השטן||

אין חולק על כך שכריזות רעשניות אכן מהוות מפגע סביבתי שיש לטפל בו. גם ביישובים הערביים סובלים התושבים מכריזות כאלו ואחרות, בין אם הן כריזות דתיות ובין אם הן נועדו לפרסם מבצעי הנחות למיניהם.

מרטין נימלר || בהתחלה באו

מרטין נימלר|| 

בהתחלה באו


בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

התפוח שלא נפל מהעץ

גם על המזרחים אינו פוסח -

נתניהו יודע שה"מזרחים" תמיד יקנו ממנו את הסחורה שמוטבע עליה תו תקן של שנאת ערבים.

יובל עברי || היהודים והערבית


החיבור בין הערבית לעברית נבע גם מהמקום שקיבלה הערבית בהגות וביצירה היהודית לאורך מאות שנים.

דוב בער שטיינהארט || ספוני טמוני חול

חדשות מן העבר -

ואני אוכל לגלות סוד כמוס להבאראָן, אשר שמעתי מאיש מהימן ששמע בפירוש מפי ... כי בשני הכלבים האלה נתגלגלו שתי נשמות של אפיקורסים גדולים ר״ל....

מקהלת הילדים של בוסטון | השיר על הילד


בשני קונצרטים, האחד בפראג והשני בבוסטון, מקהלת הילדים של בוסטון
מבצעת את ״השיר על הילד״:

אנשים בתוך מלים

ארכיון (1988):

״אנשים בתוך מלים״, השירה והספרות הערבית מהפלמ״ח הפלסטיני ועד האינתיפאדה,
פוליטיקה, גליון מס׳ 21, 1988 -

בוז'י בעקבות גנדי

כל כלב בוז׳י יומו -

כנראה שם, בכפר ההוא המטרוּנספר, נולדה הסיסמה ״אנחנו כאן והם שם״, שלימים נעשתה זמריר ציוני קליט להפצת האידיאולוגיה הטרנספריסטית...

מנחם מילסון || רשמים ממפגשים עם פלסטינים


מאמר אורח:


אני מפרסם כאן את מאמר שנשלח אלי על-ידי מנחם מילסון, פרופסור לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. האיש שימש בשנים 1976-1977 יועץ לענייני ערבים במפקדת איזור יהודה ושומרון; בשנת 1978 הוא שימש יועץ לענייני ערבים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים הכבושים. כמו כן, הוא היה ראש המנהל האזרחי באיזור הגדה המערבית בין השנים 1981-1982. במאמר הזה הוא מעלה על הכתב רשמים אישיים ממפגשים שהיו לו במרוצת השנים עם אישים פלסטינים שונים. הרשמים, כפי שמובאים כאן הן מדברי המחבר והן מדברי האישים שהוא מצטט, זורקים אור על הלכי רוח בפוליטיקה הישראלית והפלסטינית מימים עברו.

מאותו עפר

לא רק נימוקים הקשורים לאופי האישי של ספרו האחרון היו בפיו. גם אחרים...

בארץ
  • המין האנושי

    השיח האלים חשף לא רק את עומק ההתכחשות בחברה הערבית לעצם קיומה של קהילת להט"ב בתוכה, אלא גם את עומק הפער, שאינו אפשרי לגישור…
    כל הפרטים
  • אשכנזים-ספרדים

    במפגש בין ״המנטליות הספרדית המובהקת״, ובמלים אחרות: השייכות לתרבות אתנית אחרת, נקרא לה - ערבית, לבין ״המנטליות האשכנזית המובהקת״...
    כל הפרטים
  • מלאך המוות

    שנים רבות חלפו ומלאך המוות הגיע לבסוף ליטול את נשמתו של יעקב. פנה אליו יעקב בטרוניה: הלא ביקשתי ממך לשלוח לי שליח לפני המוות ואתה הבטחת לקיים... כל הפרטים
במרחב
  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.
  • ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע.
    כל הפרטים
 
קוראים ותגובות