24 ביוני 2010

צבועי עירך קודמים

סלמאן מצאלחה

צבועי עירך קודמים

ייתכן שפני כל העולם מרוחים בצבעי צביעות בוהקים. אבל בכל זאת, מן הראוי לנו להתרכז באזור שבו אנו חיים, שכן צבועי עירך קודמים.

לפני חצי שנה, בעודה מלקקת את פצעי הביקורות שהוטחו בה מכל עבר בעקבות העופרת שיצקה בעזה, נפלה לידי ישראל הזדמנות להסברה בדמות רעש אדמה נורא שהיכה בהאיטי. ישראל מיהרה לקפוץ על ההזדמנות, והחישה לשם משלחת סיוע. וכך, בעודה מונעת מילדים בעזה עפרונות ומחברות, הזרימה שלל סיוע למדינה המרוחקת ממנה אלפי קילומטרים.

ייתכן שבימים אלה, ובעקבות פרשת המשט הטורקי, יש כאלה הנמנים עם זן הצבועים במקומותינו, שמתפללים בסתר לבם לאיזה אסון טבע שיכה במקום כלשהו בעולם, שיאפשר לשוב ולשלוף את נשק ההסברה החלוד הזה.

אך הצביעות איננה נחלתה של ישראל בלבד. נראה שרג'פ טייפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, למד היטב את לקחו ממנה: המשט הטורקי לעזה היה כל כולו מסע של יחסי ציבור. ארדואן ראה כיצד מחמוד אחמדינג'אד גורף את כל הקופה העממית הערבית ששמה פלסטין, ורצה גם הוא לשלוח יד לצלחת. הצלחת הפלסטינית-הישראלית היא צלחת פוטוגנית המעופפת ונוחתת בכל בית שעל גגו הותקנה צלחת לוויין.

והנה מדברים כעת על עוד משט "הומניטרי" למען עזה. עוד משט צביעות מתוקשר יוצא לדרך, והפעם מלבנון דווקא. לאחר שהלבנונים זקפו את קומתם הלאומית באמצעות רישום שיא גינס של צלחת החומוס הגדולה בעולם, הם פנו עתה לרשום שיא צביעות שינחת על המסכים בכל בית. כי לא עניינים הומניטריים ולא דאגה לפלסטינים טורדים את מנוחתם של כל הצבועים הללו. הם רק מחפשים ריגושים, צילומים וכותרות. שכן כפי כבר אמרנו, הזירה הישראלית-פלסטינית היא הזירה הכי פוטוגנית בעולם.

אילו היתה בלבם דאגה הומניטרית אמיתית, תושבי לבנון היו מפגינים נגד המצור האכזרי שמוטל על הפלסטינים במחנות הפליטים בלבנון זה עשרות שנים. צריך לקרוא את הדו"חות שמפרסם ארגון "אמנסטי" על מצב הפלסטינים בארץ הארזים כדי לעמוד מקרוב על האסון ההומניטרי בלבנון. את הצביעות הזאת היטיבה לנסח מתנדבת אירופאית במחנות הפליטים הפלסטיניים שם: "אתם אוהבים את הפלסטינים של עזה ושונאים את הפלסטינים שלכם", אמרה למארגני המשט הלבנוני לעזה.

מאז 48' משמשים הפלסטינים כלי משחק בידי המשטרים הערביים והאיסלאמיים. הבעיה החמירה מפני שהפלסטינים עצמם התמסרו ברצון למשחק הזה. וכך אנחנו עדים למצב שבו הלאומיות הפלסטינית, עוד בטרם קרמה עור וגידים, כבר התפצלה בין עזה והגדה, בין מצרים וסעודיה מחד לסוריה ואיראן מאידך. שלא לדבר על זן הפלסטינים האופסימיסטים בישראל, הפוסחים על שתי הסעיפים ורוקדים בכל החתונות.

כל זה קורה גם בשל העדרה של מנהיגות פלסטינית ראויה, הן פוליטית, הן חברתית והן תרבותית. הנה, גם בחלוף שישה עשורים מאז הנכבה לא השכילו הפלסטינים לבנות את עצמם כעם עם אג'נדה לאומית ברורה.

נראה שהמקום הזה, ערש המונותאיזם, ימשיך להיות כלי משחק בידי כוחות אזוריים ובינלאומיים - זירה מתוקשרת שכל צבועי העולם רצים אליה כדי לכבס את הכתמים המוסריים שדבקו בהם.
***

פורסם: מאמרים ודעות, הארץ, 24 ביוני 2010


***
For English, press here



3 ביוני 2010

כולם בסירה אחת

סלמאן מצאלחה

כולם בסירה אחת

המוח האנליטי שמחזיק בתיק הבטחוני הפוליטי בממשלת ה"לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי", מצא לבסוף את האורה בקצה הג'ורה. "ההסברה במבצע הייתה לקויה", אמר ברק בישיבת פורום שרי מפלגת העבודה.

מה פתאום לקויה?

הנה דובר צבא הפיראטים לישראל המאוד נמרץ ומאוד קטליטי מפציץ את התקשורת בסרטים ערוכים למשעי ובתמונות תעמולה צבעונית וזולה. אך, ככל שהדובר מפיץ יותר ויותר סרטים ותמונות, ככל שהוא משקיע את עצמו ואת שולחיו, מדינה וממשלה, בבריכת הבוץ הטובעני שקפצו לתוכה.

הדובר הנמרץ הפיץ סרט שבו כביכול מתפוצץ רימון הלם בסירת גומי של חיילי השייטת שסגרה על "מרמרה". אך, שום סרט ערוך לא יכול להלבין את הפשע הפיראטי שביצע צה"ל בלב הים התיכון. הדובר רק שכח לציין דבר אחד מאוד מאוד פשוט. רימון ההלם הזה הוא רימון צה"לי שהשליכו החיילים בנסיונם להשתלט על המהומה הגדולה שהתרחשה על הסיפון. מה לעשות שזהו אותו רימון הלם שנפל בסירת הגומי ששטה מסביב ל"מרמרה" לסגור עליה.

ככל שרואים את הסרטים ומעיינים בתמונות המופצות ע"י קברניטי "ההסברה" הישראלית, ככל שהתמונה מתבהרת יותר וחושפת את עליבותם. הנה עוד תמונה שהפיץ דובר צה"ל. ובכן, מה אנו רואים בתמונה "המחשידה"?

המוחות האנליטיים שהתעשתו חיפשו עוד ועוד מימצאים מחשידים וקיבצו אותם ביחד עם המימצאים שבתמונה הקודמת. וכך אנו מבחינים בתמונה החדשה עוד סכיני מטבח פשוטים, כמו כן אנו רואים את אותה שברייה שנלקחה מהתמונה הקודמת ונוספה לתמונה החדשה.

לאחר חיפש מדוקדק נמצאו עוד שני מרכיבים "מאוד מחשידים" בארגז הכלים של הספינה. הדובר הקטליטי של המוח האנליטי דאג להוסיף אותם ולסדר אותם בבירור בקדמת התמונה הצבעונית החדשה. קל להבחין שאלה הם שני מסורים חלודים שכנראה היו זרוקים זמן רב בארגז כלשהו מבלי שאיש נגע בהם או השתמש בהם.

אני מראה את התמונה לחברה ומסביר לה על הממצאים שלי מהתמונות.
בנימה מאוד סרקסטית היא עונה לי: איזה רשעים הטורקים האלה? הכל מתוכנן. הם ידעו כי כלים חלודים עלולים לגרום לטטנוס ומחלות רעות אחרות.

בכיתוב מתחת לתמונות שפורסמו ב-Ynet ע"י דובר צה"ל נאמר: "הפעילים על הספינה היו מצויידים בסכינים", ו"סכינים שנמצאו על הספינה, על זה לא ממש מדברים".

ועל כך נאמר: אתם צודקים. הנה דיברנו.
***

עוד באותו נושא: "תמונה ששווה 150 מלים", לחץ כאן.

1 ביוני 2010

תמונה ששווה 150 מלים

סלמאן מצאלחה

תמונה ששווה 150 מלים
צה"ל, צבא הפיראטים לישראל, שקיפח את חייהם של תשעה ופצע עשרות אזרחים אחרים שהפליגו במשט הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, נזקק לתועמלן כדי להפיץ מימצאים "מחשידים" ולהלבין את הפשע.

לא צריך להכביר מלים על התמונה שהפיץ דובר צה"ל. די בהעפת מבט אחד קצר על התמונה כדי ללמוד על "המוחות האנליטיים" המתחבאים בראשי קברניטיו. התמונה הופצה, כמובן, על מנת לשמש את התעמולה הישראלית לאחר שניגלו לעיני העולם כולו מימדי הפשע שבוצע בלב ים.

מה רואים בתמונה?
להלן הפירוט:
13 סכיני מטבח מסוג פשוט.
4 סכינים קפיציים פשוטים.
1 סכין (נראה כמו שברייה).
2 מברגים פשוטים.
1 מברג-טסטר חשמלי פשוט.

ובכן, מה אפשר לומר על התמונה?
בהתחשב במאות האנשים שהפליגו על סיפון האוניה הטורקית "מרמרה", נראה כי המטבח שלה האמור לשרת את מאות הנוסעים הוא מטבח עלוב למדי. קל וחומר כשמדובר בארגז הכלים שנמצא בה.

תמונת "התעמולה העלובה" חושפת צבא עלוב, כמו גם ממשלה עלובה מכף רגל ועד ראש.
***

"כולם בסירה אחת", לחץ כאן

***
For English, press here

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים