30 במרץ 2015

גדעון עשת || משותפת בבדלנותה

גדעון עשת || משותפת בבדלנותה 


הרשימה המשותפת – לחד"ש, תע"ל, בל"ד ורע"מ (האיסלמית) – הגיעה למקום השלישי בבחירות לכנסת. ככזו היא זכאית למכסה מוגדלת בוועדות הכנסת. בין השאר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. משהתבשרה הרשימה על הזכאות הזו היא הודיעה מיד על ויתור – בתמורה למיקום מועדף בוועדת הכספים. שם, כך הסבירו ברשימה, הכוח המוגדל יאפשר להם לטפל ביתר יעילות וביתר עוצמה בתנאי החיים של המצביעים הערבים.

וזה קשקוש מוחלט.

אין ועדה בכנסת שבה אין רוב לקואליציה. הרשימה המשותפת לא תהיה בקואליציה. לכן לעולם משקלה הכמותי אינו רלוונטי באף ועדה. משקלה האיכותי, עם זאת, לא תלוי בכמות. ועל כך יעידו תמר גוז'נסקי, אחמד טיבי ודב חנין, שיחסית לשוליותם הפוליטית בקצה השמאלי של השמאל, עשו לא מעט למען המטרות שהציבו לעצמם.

לכן אם בוועדת הכספים יישבו 4 חברי רשימה זה לא יעלה לעניין עליו מדובר. אם הקואליציה תהיה נבזית כלפי ערבים – ותמיד היא היתה כזו – אז הכמות לא תעזור. ואם הקואליציה תתגמש – זה לא בגלל הכמות.
ואת זה יודעים היטב חברי כנסת כמו חנין, טיבי וזחאלקה.

ואם כך – מה פשר התרגיל בכיסאות הוועדות?

בכך מפגינה הרשימה כי מה שקורה עם מה שנקרא אצלנו "חוץ וביטחון" לא באמת מעניין אותה. שנים עסקו המפלגות הציוניות בהדרת המפלגות הערביות מענייני חוץ וביטחון. לרוב בטענה שהחומרים הנדונים בוועדה הם חסויים. אז מה? האם לדעת המפלגות הציוניות כל הערבים בוגדים? התשובה: כן.

ואת הדעה הזו אישרה עתה הרשימה הערבית בהחלטתה. היא מודיעה קבל עם כי היא לא חלק מההוויה הזו של הישראליות. צודקים הציונים – הערבים לא ראויים לעניינים שכאלה.

ועל כך ראויים חברי הכנסת של הרשימה המשותפת לכל גנאי המוטח בהם. הם הוכיחו כי שותפות בישראל רחוקה מהם בדיוק כפי שהיא רחוקה מהבית היהודי. הם מפלגה לאומית ערבית, ואולי לאומנית ערבית, ותו לא.

לגופה של התעסקותם כביכול בכלכלה, ההימנעות ממקור הכסף מספר אחד מלמדת עד כמה גם תבונתם הכלכלית של חברי הרשימה לוקה. אילו היו נשארים במקום שיועד להם היו יכולים לחשוף בזבוזי עתק שבוודאי קיימים בצבא, בשב"כ ובמוסד ועל פערי השכר שם – כסף שיכול היה למצוא שימוש טוב יותר. הם היו יכולים להיות האופוזיציה האמיתית היחידה לממסד הביטחוני המשותף לכל המפלגות הציוניות.

הם ויתרו על זה, לבושתם.
*

מקור: הבלוג של גדעון עשת



24 במרץ 2015

זאב ז׳בוטינסקי || בזכות העברית

שווה קריאה

זאב ז׳בוטינסקי || בזכות העברית


גבירותי ואדוני או רבותי,

לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו: למה לנו לדבר בלשון העברית? כמובן, צריך לדעת את הלשון העתיקה, כדי לקרוא את הספרים הגדולים אשר כתבו בה האבות שלנו, כמו שלומדים בצרפת או באיטליה את הלשון הרומאית. אבל שם אין לומדים לדבר ברומאית! גם אנחנו העברים אולי יכולים לדבר, גם בארץ-ישראל, איזו לשון שכל העולם מבין אותה. או למה לא יידיש, אשר הרבה יהודים כבר מדברים בה בלי ללמוד אותה מספרים?



כדי לענות על זה, אני רוצה לספר לכם דבר שהיה ביוון לפני שנים הרבה. גם ליוונים יש שתי לשונות: העתיקה – הלשון של הומרוס ואפלטון, והשנית – היא הלשון אשר בה מדבר כל העם, בחיים של כל יום ויום. שתי הלשונות האלה הן כמו אמא ובת – כמו הרומאית והאיטלקית; אבל לא כל איטלקי מבין רומאית – רק מי שלמד את הלשון העתיקה יכול להבין אותה. ככה, או כמעט ככה, גם ביוון: את הלשון העתיקה צריך העם ללמוד. ובכל זאת הלשון העתיקה היתה אצלם הלשון הלאומית: כמעט את כל הספרים שלהם וגם את העתונים, כתבו בלשון ההיא.

בסוף המאה הי"ט קמו ביוון אנשים צעירים שלא רצו בזה. הם אמרו: 'הלשון הלאומית – זה מה שמדבר העם החי, כאשר הוא אוכל ועובד, קונה ומוכר, צוחק ובוכה. העם החי מצא שמות חדשים ל"בית" ול"מיטה" ול"שולחן", ל"לחם" ול"סכין" ול"צלחת", ל"בגד " ו"לכובע", "לראש" ול"יד" ול"רגל", ל"ציפור" ול"חיה" ולכל הדברים שבשמיים למעלה ועל הארץ למטה. העם החי נתן שמות חיים ל"חורף " ול"קיץ". המלים האלה קרובות ללב שלו. הלשון העתיקה היא רחוקה מהחיים ומהלב. על כן מהיום תהיה הלשון החדשה הזאת, הלשון החיה שהעם מדבר בחיי יום-יום, - היא תהיה גם הלשון הלאומית של יוון, יען כי כל עם ועם צריך ללכת קדימה'.

אז ענה להם אחד מהאנשים היותר גדולים שהיו בארץ הזאת בזמן ההוא, וכך אמר להם: "גם אני הייתי שמח, לו יכולנו כולנו ללמוד את המלים של הלשון הלאומית מפי אמא, לא רק ממורה בבית-ספר. אבל הלשון הלאומית היא לא רק ' מילים': הלשון הלאומית היא גם כן כלי של הבנה לאומית."

לפני צ' (90) שנים היתה יוון זאת שלנו -ארץ עבדים: עבדים היינו לסולטאן התורכי, והאדונים התורכים עשו בנו ובנשים ובילדים שלנו כל מה שרצו.

"אז קמו אלפים של צעירים, לקחו נשק בידיים, הלכו ליערות ולהרים ועשו מלחמה בסולטאן התורכי . וברגע ההוא מיד ראינו כי העולם הרחוק עוד זוכר את יוון. בכל הארצות עזרו לנו, כל האנשים הגדולים ,שלחו לנו כסף ונשק , ומאות צעירים מחוץ לארץ באו בעצמם ליוון כדי לעמוד יחד עמנו במלחמה נגד התורכים. אחד מהם היה ביירון, והוא גם מת אצלנו בעיר מיסולונגי. בלי העזרה הזאת של כל העולם, בטח לא היינו יכולים לגמור את המלחמה בנצחון. הנצחון בא לנו קודם כל על-ידי העזרה ההיא.

"וכעת אני שואל את כולכם: למה קם העולם לעזור ליוון ? יוון זאת-מהי לעולם הגדול הזה ? מי ומה היו היוונים בשנים האלה ? עם קטן של עבדים, בלי עיר גדולה, בלי אנשים גדולים, בלי שם ובלי ספר.

"כן, רבותי , ככה זה זה היה פה על הארץ למטה, אבל יש גם עולם אחר, עולם אשר מעלה, עולם אשר אי-אפשר לראות אותו בעיניים- ובכל זאת הוא ישנו. ובעולם הגבוה הזה יושבים כל העמים סביב לשולחן גדול, שולחן של תרבות, וכל אחד מהם מביא שמה את הדברים הגדולים שעשה, אבל את הגדולים באמת, את הספרים הגדולים ולא את התותחים הגדולים. האנגלי מביא את שקספיר ומילטון, הצרפתי את קורנל ורוסו, הגרמני את קנט ואת גיתה, האיטלקי את דנטה ובקריה. והם נותנים כבוד זה לזה; אבל עוד יש כסא אחד אצל השולחן אשר הוא פנוי והם עוד מחכים.

"והנה עוד פעם פותחים את הדלת ונכנס קבצן, בגדיו סמרטוטים, אין לו נעליים, אבל בידיו יש הר של ספרים והוא פותח אותם, אחד אחד, ואומר: 'זה הומרוס וזה סופוקלס, ואלה הם אפלטון ואריסטו, ועוד ועוד ועוד עד אין סוף – וכולם שלי, יען כי יווני אנוכי!

"אבל אז הם שואלים אותו: 'מאין יכולים אנו לדעת כי הספרים האלה הם שלך? יען כי אומרים שאתה כבר שכחת את הלשון אשר בה כתבו הגדולים האלה, וכעת ברחובות של אתונה כל העם מדבר בלשון אחרת.'

"והוא עונה: – 'כן– ברחובות, אבל נא ללכת אל בתי-הספר שלי, ושם לשמוע באיזו לשון מדבר המורה עם הילדים הקטנים – היא הלשון של פריקלס ודמוסתנס'.

"אז קמים כולם מהכסאות שלהם ונותנים לו כבוד ואומרים לו: ' נא לבוא הנה לשבת עמנו על המקום הראשון, כי באמת יווני אתה'."

כעת יכולים אתם להבין מה היתה הארץ הקטנה הזאת, גם לפני מאה שנים כמעט בעיניים של העולם הגדול, ולמה קמו כל העמים לעזור לנו במלחמה. ארץ קטנה זאת גם אז היתה יוון הגדולה, הארץ לא מתה יען כי הלשון לא מתה".
*

(פרסום ראשון: Tariag Millim, 1949 , שפת המקור: עברית באותיות לטיניות)

מקור: מכון ז׳בוטינסקי בישראל


20 במרץ 2015

עומר ח׳יאם || שני מרובעים


עומר ח׳יאם || שני מרובעים


אָדָם אַחרוֹן עִם הָרִאשׁוֹן נִברָא,
וּמִנִּי-אָז יְבוּל אַחרוֹן נִזרָע;
וּגְזַר יוֹם דִּין אַחרוֹן – יוֹם דִּין אַחרוֹן! –
נִכתַּב מֵעוֹד רֵאשִׁית הַיְּצִירָה.

*

שִׁגעוֹן יוֹם זֶה וְחֵבֶל יוֹם מָחָר –
כֻּלָּם בְּנֵי אֶתמֹל, נִינֵי עָבָר.
נֵשׁתּ! לֹא נֵדַע מֵאָן וְלָמָּה בָאנוּ
וָאָן נֵלֵך מִפֹּה – נֵשתּ, אֵין-דָּבָר!
*

תרגם: זאב ז׳בוטינסקי


מקור: פרוייקט בן-יהודה









17 במרץ 2015

סייד קשוע || בשביל הילדים של כולנו

תגובה: הרשימה המשותפת, בהחלט כן

סייד קשוע ||

בשביל הילדים של כולנו



סלמאן היקר,

ראשית אני מקווה ששלומך טוב, ושעוד ייצא לנו להיפגש שוב בירושלים. סלח לי שאני כותב לך מעל גבי העיתון ולא במכתב אישי. אלא שהפעם הרגשתי שזוהי חובתי לפרסם את מכתב התגובה למאמרך האחרון ("למה אצביע למרצ" מאת סלמאן מצאלחה, "הארץ" 13.3), בתקווה שתלך שוב בדרכו של משה דיין ותשנה את דעתך. לאו דווקא בעניין ההצבעה למרצ, אלא בעיקר בשל ההשוואה הגסה, שלטעמי אין לה אחיזה במציאות, שערכת בין בל"ד לישראל ביתנו, ובין התנועה האיסלאמית לבית היהודי.

13 במרץ 2015

למה אצביע למרצ

אני מודה שבמערכות הבחירות האחרונות החרמתי את הבחירות, ושמעל בימה זו קראתי באחרונה להחרים גם את הבחירות הנוכחיות. היו לי סיבות רבות בעד החרמה. הסיבות לא השתנו. הנסיבות השתנו.


סלמאן מצאלחה || 

למה אצביע למרצ

4 במרץ 2015

מיהו ציוני

סלמאן מצאלחה || מיהו ציוני

כל התחומים הקובעים את איכות החיים בארץ, לטוב ולרע, נגזרים מן הסוגיה הישראלית־פלסטינית. אבל במערכת הבחירות הזאת איש אינו עוסק בשאלה המהותית הזאת. אנו שומעים רק על ״מחנה ציוני״ מחד ו״מחנה לאומי״ מאידך. כל צד מטיח בשני שהוא אנטי ציוני. השאלה, אם כן, אינה ״מיהו יהודי?״ אלא ״מיהו ציוני?״

3 במרץ 2015

אסמא אגבארייה זחאלקה || רשימה ערבית משותפת? לא תודה



הרשימה המשותפת משמרת את הנחשלות של החברה הערבית. היא מקבלת עליה את החמולתיות והדתיות ששולטות בכיפה, את דיכוי הנשים ואת האלימות הפושה, ואף עושה שימוש במנגנונים החברתיים הקיימים כדי לגרוף קולות. 


אסמא אגבארייה זחאלקה || 
רשימה ערבית משותפת? לא תודה
  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 

גלריה

גלריה
שקיעה בשארנקל, צרפת, אוקטובר 2017
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים