סלמאן מצאלחה
סלמאן מצאלחה
לך אל הערבית עצל
לך אל הערבית עצל
לא אחת שומעים אנו על מצבה העגום של העברית שבפי התלמידים. במסמך שנערך לאחר קיום בחינות הבגרות האחרונות שוב התריעו על כך מפקחים בכירים במשרד החינוך. הדו"ח כלל גם המלצות למורים לשיפור המצב על ידי התמקדות בחשיבה ובניתוח, וזאת כדי לתת לתלמידים כלים להתמודדות עם המשימות מתוך הבנה עמוקה של החומר.
דו"חות והמלצות כאלה מתפרסמים מדי פעם, ולא אחת אנו נתקלים באמירות ולפיהן התלמידים מתקשים בשאלות הדורשות ניתוח והבנה, או נכשלים במילוי מטלות בשל אי הבנת מלים ומושגים, ועוד כהנה וכהנה. אך למרות כל הדו"חות, המסמכים וההמלצות שהוגשו בשנים האחרונות, לא חל כל שיפור. הם אינם מצליחים לחולל תפנית מכיוון שהם חוטאים לעיקר.
חיים ומוות ביד הלשון, אמרו חכמים. אפשר לומר כי כל היצירה האנושית, בכל תחומי התרבות, כולל המדעים המדויקים, מונחת לפתחה של השפה. השפה היא כלי החשיבה, וככל שלשונו של אדם עשירה יותר, כך החשיבה שלו עשירה יותר, ולהיפך. זאת ועוד, אין די בכך שהשפה העשירה תהיה נחלת מעטים. על העושר הלשוני, הדקדוקי והתחבירי להיות נחלת כלל התלמידים.
למה הדבר דומה? לחברה שבה העושר מצוי בידי בודדים, בעוד חלק הארי של האזרחים חי בעוני. חברה כזאת עדיין תיחשב חברה ענייה, משום שהעושר לא מחלחל לכלל חבריה. כך הדבר לגבי העושר הלשוני. ללא הנחלת העושר הלשוני לכלל החברה, אין משמעות לעושר המילוני שעומד על המדף, או נמצא בידי מעטים.
הדלדול שחל בעשורים האחרונים ברמה הלשונית של הדור הצעיר הוא בין השאר פרי הבאושים של כלי התקשורת, שהתכנים שלהם מוכתבים על ידי חברות ובעלי אינטרסים מסחריים הנוהים אחר רייטינג. כאשר קברניטי רשתות השידור שמים דגש על תוכניות מציצנות למיניהן, ובמקום להעלות על ראש שמחתם ידענים ומדענים חריפי שכל ועשירי לשון הם מציבים בקדמת הבמה ידוענים וידועניות רפי שכל ועילגי לשון, בל יתפלא איש על הרמה הלשונית הנמוכה של הנוער הנוהה אחר הבלי הידוענות.
הפער המתרחב בין עברית מדוברת לעברית תקנית דוחק את העברית לפינה דומה לזו שבה נמצאת השפה הערבית זה דורות. הכפילות הלשונית בשפה הערבית ממלאה תפקיד חשוב בעיכוב התפתחותן של החברות הערביות. שהרי כאמור, ללא עושר לשוני ושפה מדויקת לא יכולה להתקיים חשיבה עמוקה ומורכבת או יצירה כלשהי.
השפה העברית עוברת תהליך של מדבור, הדומה למדבור הלשוני שעברה הערבית. התהליך הזה מדרדר את רמת ההישגים בבתי הספר. ככל שהפער בין השפה המדוברת לשפה התקנית הולך ומתרחב, וכל עוד העושר הלשוני אינו מונחל לכלל החברה מגיל צעיר, ההישגים הלימודיים ימשיכו להידרדר.
כדי להיחלץ מן המצב העגום יש צורך בהפרחת השממה הלשונית והנחלת העושר הלשוני לכלל התלמידים והמורים בארץ, יהודים כערבים. השפה המדוברת, בין אם העברית ובין אם הערבית, לא רק שהיא גורמת לריחוק וניתוק משפת היצירה העשירה והמדויקת, אלא גם מביאה לרידוד החשיבה בכל הגילים.
לכל מי שמחפש את שורש הבעיה אפשר לומר אם כן: לך אל הערבית עצל, ראה דרכיה וחכם.
***
התפרסם: מאמרים ודעות, אתר הארץ, 16 במאי 2010
***
For English, press here.
