צבועי עירך קודמים

סלמאן מצאלחה

צבועי עירך קודמים

ייתכן שפני כל העולם מרוחים בצבעי צביעות בוהקים. אבל בכל זאת, מן הראוי לנו להתרכז באזור שבו אנו חיים, שכן צבועי עירך קודמים.

לפני חצי שנה, בעודה מלקקת את פצעי הביקורות שהוטחו בה מכל עבר בעקבות העופרת שיצקה בעזה, נפלה לידי ישראל הזדמנות להסברה בדמות רעש אדמה נורא שהיכה בהאיטי. ישראל מיהרה לקפוץ על ההזדמנות, והחישה לשם משלחת סיוע. וכך, בעודה מונעת מילדים בעזה עפרונות ומחברות, הזרימה שלל סיוע למדינה המרוחקת ממנה אלפי קילומטרים.

ייתכן שבימים אלה, ובעקבות פרשת המשט הטורקי, יש כאלה הנמנים עם זן הצבועים במקומותינו, שמתפללים בסתר לבם לאיזה אסון טבע שיכה במקום כלשהו בעולם, שיאפשר לשוב ולשלוף את נשק ההסברה החלוד הזה.

אך הצביעות איננה נחלתה של ישראל בלבד. נראה שרג'פ טייפ ארדואן, ראש ממשלת טורקיה, למד היטב את לקחו ממנה: המשט הטורקי לעזה היה כל כולו מסע של יחסי ציבור. ארדואן ראה כיצד מחמוד אחמדינג'אד גורף את כל הקופה העממית הערבית ששמה פלסטין, ורצה גם הוא לשלוח יד לצלחת. הצלחת הפלסטינית-הישראלית היא צלחת פוטוגנית המעופפת ונוחתת בכל בית שעל גגו הותקנה צלחת לוויין.

והנה מדברים כעת על עוד משט "הומניטרי" למען עזה. עוד משט צביעות מתוקשר יוצא לדרך, והפעם מלבנון דווקא. לאחר שהלבנונים זקפו את קומתם הלאומית באמצעות רישום שיא גינס של צלחת החומוס הגדולה בעולם, הם פנו עתה לרשום שיא צביעות שינחת על המסכים בכל בית. כי לא עניינים הומניטריים ולא דאגה לפלסטינים טורדים את מנוחתם של כל הצבועים הללו. הם רק מחפשים ריגושים, צילומים וכותרות. שכן כפי כבר אמרנו, הזירה הישראלית-פלסטינית היא הזירה הכי פוטוגנית בעולם.

אילו היתה בלבם דאגה הומניטרית אמיתית, תושבי לבנון היו מפגינים נגד המצור האכזרי שמוטל על הפלסטינים במחנות הפליטים בלבנון זה עשרות שנים. צריך לקרוא את הדו"חות שמפרסם ארגון "אמנסטי" על מצב הפלסטינים בארץ הארזים כדי לעמוד מקרוב על האסון ההומניטרי בלבנון. את הצביעות הזאת היטיבה לנסח מתנדבת אירופאית במחנות הפליטים הפלסטיניים שם: "אתם אוהבים את הפלסטינים של עזה ושונאים את הפלסטינים שלכם", אמרה למארגני המשט הלבנוני לעזה.

מאז 48' משמשים הפלסטינים כלי משחק בידי המשטרים הערביים והאיסלאמיים. הבעיה החמירה מפני שהפלסטינים עצמם התמסרו ברצון למשחק הזה. וכך אנחנו עדים למצב שבו הלאומיות הפלסטינית, עוד בטרם קרמה עור וגידים, כבר התפצלה בין עזה והגדה, בין מצרים וסעודיה מחד לסוריה ואיראן מאידך. שלא לדבר על זן הפלסטינים האופסימיסטים בישראל, הפוסחים על שתי הסעיפים ורוקדים בכל החתונות.

כל זה קורה גם בשל העדרה של מנהיגות פלסטינית ראויה, הן פוליטית, הן חברתית והן תרבותית. הנה, גם בחלוף שישה עשורים מאז הנכבה לא השכילו הפלסטינים לבנות את עצמם כעם עם אג'נדה לאומית ברורה.

נראה שהמקום הזה, ערש המונותאיזם, ימשיך להיות כלי משחק בידי כוחות אזוריים ובינלאומיים - זירה מתוקשרת שכל צבועי העולם רצים אליה כדי לכבס את הכתמים המוסריים שדבקו בהם.
***

פורסם: מאמרים ודעות, הארץ, 24 ביוני 2010

***
For English, press here

כל הפרטים

כולם בסירה אחת

סלמאן מצאלחה

כולם בסירה אחת

המוח האנליטי שמחזיק בתיק הבטחוני הפוליטי בממשלת ה"לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי", מצא לבסוף את האורה בקצה הג'ורה. "ההסברה במבצע הייתה לקויה", אמר ברק בישיבת פורום שרי מפלגת העבודה.

מה פתאום לקויה?

הנה דובר צבא הפיראטים לישראל המאוד נמרץ ומאוד קטליטי מפציץ את התקשורת בסרטים ערוכים למשעי ובתמונות תעמולה צבעונית וזולה. אך, ככל שהדובר מפיץ יותר ויותר סרטים ותמונות, ככל שהוא משקיע את עצמו ואת שולחיו, מדינה וממשלה, בבריכת הבוץ הטובעני שקפצו לתוכה.

הדובר הנמרץ הפיץ סרט שבו כביכול מתפוצץ רימון הלם בסירת גומי של חיילי השייטת שסגרה על "מרמרה". אך, שום סרט ערוך לא יכול להלבין את הפשע הפיראטי שביצע צה"ל בלב הים התיכון. הדובר רק שכח לציין דבר אחד מאוד מאוד פשוט. רימון ההלם הזה הוא רימון צה"לי שהשליכו החיילים בנסיונם להשתלט על המהומה הגדולה שהתרחשה על הסיפון. מה לעשות שזהו אותו רימון הלם שנפל בסירת הגומי ששטה מסביב ל"מרמרה" לסגור עליה.

ככל שרואים את הסרטים ומעיינים בתמונות המופצות ע"י קברניטי "ההסברה" הישראלית, ככל שהתמונה מתבהרת יותר וחושפת את עליבותם. הנה עוד תמונה שהפיץ דובר צה"ל. ובכן, מה אנו רואים בתמונה "המחשידה"?

המוחות האנליטיים שהתעשתו חיפשו עוד ועוד מימצאים מחשידים וקיבצו אותם ביחד עם המימצאים שבתמונה הקודמת. וכך אנו מבחינים בתמונה החדשה עוד סכיני מטבח פשוטים, כמו כן אנו רואים את אותה שברייה שנלקחה מהתמונה הקודמת ונוספה לתמונה החדשה.

לאחר חיפש מדוקדק נמצאו עוד שני מרכיבים "מאוד מחשידים" בארגז הכלים של הספינה. הדובר הקטליטי של המוח האנליטי דאג להוסיף אותם ולסדר אותם בבירור בקדמת התמונה הצבעונית החדשה. קל להבחין שאלה הם שני מסורים חלודים שכנראה היו זרוקים זמן רב בארגז כלשהו מבלי שאיש נגע בהם או השתמש בהם.

אני מראה את התמונה לחברה ומסביר לה על הממצאים שלי מהתמונות. בנימה מאוד סרקסטית היא עונה לי: איזה רשעים הטורקים האלה? הכל מתוכנן. הם ידעו כי כלים חלודים עלולים לגרום לטטנוס ומחלות רעות אחרות.

בכיתוב מתחת לתמונות שפורסמו ב-Ynet ע"י דובר צה"ל נאמר: "הפעילים על הספינה היו מצויידים בסכינים", ו"סכינים שנמצאו על הספינה, על זה לא ממש מדברים".

ועל כך נאמר: אתם צודקים. הנה דיברנו.

***

עוד באותו נושא: "תמונה ששווה 150 מלים", לחץ כאן.

כל הפרטים

תמונה ששווה 150 מלים

סלמאן מצאלחה

תמונה ששווה 150 מלים

צה"ל, צבא הפיראטים לישראל, שקיפח את חייהם של תשעה ופצע עשרות אזרחים אחרים שהפליגו במשט הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, נזקק לתועמלן כדי להפיץ מימצאים "מחשידים" ולהלבין את הפשע.

לא צריך להכביר מלים על התמונה שהפיץ דובר צה"ל. די בהעפת מבט אחד קצר על התמונה כדי ללמוד על "המוחות האנליטיים" המתחבאים בראשי קברניטיו. התמונה הופצה, כמובן, על מנת לשמש את התעמולה הישראלית לאחר שניגלו לעיני העולם כולו מימדי הפשע שבוצע בלב ים.

מה רואים בתמונה?
להלן הפירוט:
13 סכיני מטבח מסוג פשוט.
4 סכינים קפיציים פשוטים.
1 סכין (נראה כמו שברייה).
2 מברגים פשוטים.
1 מברג-טסטר חשמלי פשוט.

ובכן, מה אפשר לומר על התמונה?
בהתחשב במאות האנשים שהפליגו על סיפון האוניה הטורקית "מרמרה", נראה כי המטבח שלה האמור לשרת את מאות הנוסעים הוא מטבח עלוב למדי. קל וחומר כשמדובר בארגז הכלים שנמצא בה.

תמונת "התעמולה העלובה" חושפת צבא עלוב, כמו גם ממשלה עלובה מכף רגל ועד ראש.

***

"כולם בסירה אחת", לחץ כאן

***
For English, press here

כל הפרטים

לך אל הערבית עצל

סלמאן מצאלחה

לך אל הערבית עצל

לא אחת שומעים אנו על מצבה העגום של העברית שבפי התלמידים. במסמך שנערך לאחר קיום בחינות הבגרות האחרונות שוב התריעו על כך מפקחים בכירים במשרד החינוך. הדו"ח כלל גם המלצות למורים לשיפור המצב על ידי התמקדות בחשיבה ובניתוח, וזאת כדי לתת לתלמידים כלים להתמודדות עם המשימות מתוך הבנה עמוקה של החומר.

דו"חות והמלצות כאלה מתפרסמים מדי פעם, ולא אחת אנו נתקלים באמירות ולפיהן התלמידים מתקשים בשאלות הדורשות ניתוח והבנה, או נכשלים במילוי מטלות בשל אי הבנת מלים ומושגים, ועוד כהנה וכהנה. אך למרות כל הדו"חות, המסמכים וההמלצות שהוגשו בשנים האחרונות, לא חל כל שיפור. הם אינם מצליחים לחולל תפנית מכיוון שהם חוטאים לעיקר.

חיים ומוות ביד הלשון, אמרו חכמים. אפשר לומר כי כל היצירה האנושית, בכל תחומי התרבות, כולל המדעים המדויקים, מונחת לפתחה של השפה. השפה היא כלי החשיבה, וככל שלשונו של אדם עשירה יותר, כך החשיבה שלו עשירה יותר, ולהיפך. זאת ועוד, אין די בכך שהשפה העשירה תהיה נחלת מעטים. על העושר הלשוני, הדקדוקי והתחבירי להיות נחלת כלל התלמידים.

למה הדבר דומה? לחברה שבה העושר מצוי בידי בודדים, בעוד חלק הארי של האזרחים חי בעוני. חברה כזאת עדיין תיחשב חברה ענייה, משום שהעושר לא מחלחל לכלל חבריה. כך הדבר לגבי העושר הלשוני. ללא הנחלת העושר הלשוני לכלל החברה, אין משמעות לעושר המילוני שעומד על המדף, או נמצא בידי מעטים.

הדלדול שחל בעשורים האחרונים ברמה הלשונית של הדור הצעיר הוא בין השאר פרי הבאושים של כלי התקשורת, שהתכנים שלהם מוכתבים על ידי חברות ובעלי אינטרסים מסחריים הנוהים אחר רייטינג. כאשר קברניטי רשתות השידור שמים דגש על תוכניות מציצנות למיניהן, ובמקום להעלות על ראש שמחתם ידענים ומדענים חריפי שכל ועשירי לשון הם מציבים בקדמת הבמה ידוענים וידועניות רפי שכל ועילגי לשון, בל יתפלא איש על הרמה הלשונית הנמוכה של הנוער הנוהה אחר הבלי הידוענות.

הפער המתרחב בין עברית מדוברת לעברית תקנית דוחק את העברית לפינה דומה לזו שבה נמצאת השפה הערבית זה דורות. הכפילות הלשונית בשפה הערבית ממלאה תפקיד חשוב בעיכוב התפתחותן של החברות הערביות. שהרי כאמור, ללא עושר לשוני ושפה מדויקת לא יכולה להתקיים חשיבה עמוקה ומורכבת או יצירה כלשהי.

השפה העברית עוברת תהליך של מדבור, הדומה למדבור הלשוני שעברה הערבית. התהליך הזה מדרדר את רמת ההישגים בבתי הספר. ככל שהפער בין השפה המדוברת לשפה התקנית הולך ומתרחב, וכל עוד העושר הלשוני אינו מונחל לכלל החברה מגיל צעיר, ההישגים הלימודיים ימשיכו להידרדר.

כדי להיחלץ מן המצב העגום יש צורך בהפרחת השממה הלשונית והנחלת העושר הלשוני לכלל התלמידים והמורים בארץ, יהודים כערבים. השפה המדוברת, בין אם העברית ובין אם הערבית, לא רק שהיא גורמת לריחוק וניתוק משפת היצירה העשירה והמדויקת, אלא גם מביאה לרידוד החשיבה בכל הגילים.

לכל מי שמחפש את שורש הבעיה אפשר לומר אם כן: לך אל הערבית עצל, ראה דרכיה וחכם.
***

התפרסם: מאמרים ודעות, אתר הארץ, 16 במאי 2010

***

For English, press here.

כל הפרטים