נתניהו הוא הפרס הגדול שכל לאומן ערבי היה חפץ לזכות בו.

סלמאן מצאלחה ||

נתניהו טוב לערבים

לו הייתי לאומן ערבי, הייתי מתפלל שבנימין נתניהו ייחלץ מכל הצרות שנחתו עליו. עוד הייתי מייחל, שימשיך לעמוד בראשות ממשלת ישראל עוד שנים רבות. נתניהו הוא הפרס הגדול שכל לאומן ערבי היה חפץ לזכות בו. הרי אין עוד איש שהצליח להחדיר את הרקב לכל פינה במדינה הזאת, כמו האיש הזה.

בחושיו הפוליטיים החדים אורי אבנרי רוצה שנתניהו יסולק מהממשלה, מכיוון שהוא פשוט מאמין שהוא "אסון למדינה" ("הארץ" 26.2). אבנרי צודק כמובן בהערכתו זו. לכן, לו הייתי לאומן ערבי הייתי מתפלל שנתניהו ייצא מהתסבוכת המשפטית ושה"אסון למדינה" ימשיך לשלוט, יילך מחיל אל חיל עד כדי קריסה טוטאלית של כל מערכת החיסון של המדינה הציונית.

משום כך, לו הייתי לאומן ערבי הייתי קורא לכל הפלסטינים לשבת בשקט. לא צריך אינתיפאדה ולא צריך התנגדות. שישראל והעומד בראשה ימשיכו לבנות התנחלויות ויבטלו לחלוטין את הקו הירוק. הרי גם אם ישליטו משטר אפרטהייד בשטחים הכבושים, כל הצעדים האלה יביאו כליה על ישראל בסופו של דבר. צחוק הגורל הוא, שחזון המדינה האחת של הלאומנים הפלסטינים יתגשם דווקא על ידי מי ששולל את קיומו של עם פלסטיני.

לכן, צריך לשבת בשקט ולחכות לימים אחרים. ישראל של שלטון הימין תבלע את השטח על כל תושביו. הדמוגרפיה לא תעצור, ויבוא היום שבו הרוב בשטח שבין הים לנהר יאמר את דברו. שום אפרטהייד לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. אולי זה יעבוד עשר שנים, עשרים שנה, אפילו שלושים. בבוא היום, כל שעל הפלסטינים לעשות הוא לדבר אל העולם בשפה שהוא מבין. לדבר בשפה של זכויות שוות של כל תושבי הארץ. יש אור בקצה המנהרה, ומשטר אפרטהייד כזה דינו להסתלק. זהו חוק ההיסטוריה.

אולם אני אינני לאומן ערבי. נהפוך הוא, אני רואה בלאומנות מכל סוג, קל וחומר זו הנשענת על יסודות דתיים, מחלה ארורה שהורסת כל חלקה טובה בגוף האדם ובנפשו. המאבק על הארץ שהולך ונדבק בנגיף הלאומני־הדתי לא מותיר כל אפשרות לחיים נורמליים במדינה אחת, שבה כל האזרחים שווים. יושבי הארץ הזאת אינם סקנדינבים. הערבים אינם שבדים והיהודים אינם דֶנים, כך שחסידי הציונות מחד וחסידי הלאומיות הפלסטינית מאידך לא הולכים לפתרון חיים סקנדינבי. הם עולים על מסלול התנגשות בלקאני דווקא.

מטעני האיבה הנפיצים פזורים לאורכה ולרוחבה של הארץ המאובטחת. לכן, אין דרך לפתרון קונפדרטיבי. על מנת להגיע לפתרון של קונפדרציה או מדינה אחת נורמלית, ואני בספק אם הדבר אפשרי בכלל בגלל הטינה והעוינות הרבה בין שתי התנועות, צריך שכל לאום יעבור קודם כל את שלב זקיפות הקומה הלאומית במדינת לאום משלו. רק מי שעבר את השלב הלאומי הזה, והבין את חוסר התוחלת בלאומיות, יכול בבוא היום לוותר על זקיפות קומה לאומית למען חזון אזרחי מסוג אחר.

לו הייתי לאומן ערבי הייתי מצביע לנתניהו, ה"אסון למדינה" הציונית כדברי אבנרי. אולם אינני כזה, ובתור יליד הארץ הזו ואוהבה אני חרד לכל יושביה. אכן, המשך שלטון נתניהו והימין המשיחי יביא אסון על היהודים והערבים גם יחד. את האסון הזה צריך למנוע בעוד מועד. ויפה שעה אחת קודם.

ראו הוזהרתם!
*
הארץ, 6 במרץ 2018
***
For English, press here

כל הפרטים

בהרכבה הנוכחי, הרשימה הערבית המשותפת משרתת את הימין הישראלי.

סלמאן מצאלחה ||

צריך רשימה משותפת, אבל אחרת

כל הסקרים שנערכו בחודשים האחרונים מצביעים על דשדוש, או היחלשות, של הרשימה הערבית המשותפת. ברוב הסקרים היא מאבדת שני מנדטים מתוך ה–13 שיש לה היום. כידוע, הרשימה הזאת חוברה לה יחדיו בעקבות העלאת אחוז החסימה לפני הבחירות האחרונות. החשש שמא אחת המפלגות הערביות לא תעבור את אחוז החסימה דחף את האיסלאמיסטים, הקומוניסטים וחסידי הלאומיות הערבית להצטופף תחת קורת גג רעועה אחת, כדי להגיע אל הכנסת ולהישבע מעל הדוכן אמונים למדינת ישראל.

החודשים האחרונים חשפו לעיני כל, לפחות בציבור הערבי, את שבריריותה של הרשימה הזאת. מתברר שהמחלוקות בין מרכיבי הרשימה הצטמצמו עד כדי גיחוך. הן לא נסובות על זוטות כמו ענייני חברה ומדינה, יחסים בין רוב למיעוט במדינה דמוקרטית, הסכסוך הישראלי־פלסטיני או מצבו של המיעוט הערבי במדינה. כל המחלוקות בין מרכיבי הרשימה התמקדו בהסכם הרוטציה, שנחתם בין המפלגות שבה לפני הבחירות. חותמי ההסכם לא העלו על דעתם שח"כ אחד ברשימה, באסל גטאס מבל"ד, ינהג בחוסר אחריות הגובל בטמטום וימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח. הח"כ שסרח טרף את קלפי הרוטציה, ומאז הרחוב הערבי עד להשמצות ההדדיות המתמשכות בין מרכיבי הרשימה ולהתרוצצותם הנואשת של חברי ועדת פיוס, המורכבת מ"מוכתארים", בניסיון לגשר ולפתור את הסוגיה שבמחלוקת: מושב בכנסת, שאנשי בל"ד טוענים לזכותם עליו.

יש לשער שירידת קרנה של הרשימה בסקרים האחרונים נובעת, בין השאר, מהמחלוקת הנ"ל, שמצביעה יותר מכל על חוסר התוחלת שבקיומה של רשימה העוסקת במשחקי כיסאות פרלמנטריים. ברור לכל בר דעת, שהרשימה בהרכב הקיים לא מסייעת במאום למיעוט הערבי. נהפוך הוא, היא שמה את כל האזרחים הערבים בסל אחד, העומד, כביכול, מנגד לסל האחר — של האזרחים היהודים.

במדינה מתוקנת, שבה כולם חפצים לתרום את חלקם באופן שוויוני לחברה האזרחית, אסור שהרוב והמיעוט יתנהלו על בסיס המתח האתני־הלאומי. במצב כזה למיעוט אין כל סיכוי לזכות במשהו רציני זולת הפירורים שיואיל הרוב הלאומי לתת לו מטעמיו שלו.

גם אם תגדיל הרשימה המשותפת את כוחה בעוד שני מנדטים, ואין סיכוי לכך, דבר לא ישתנה במשוואה הנוכחית. לכן, הגיע הזמן לשבור את המשוואה הזאת. המיעוט הערבי בארץ זקוק לתמיכה שתבוא מקרב הרוב הלאומי. המיעוט חייב לחפש נתיבים אל לבו של הרוב. לשם כך צריך ליצור פלטפורמה המתבססת על תפישה אזרחית שמנטרלת את המתחים הלאומיים. פלטפורמה כזאת אכן מחייבת קיום של רשימה משותפת, אולם זו חייבת להיות יהודית־ערבית ולחשוב בגדול: היא צריכה לשאוף להחליף את השלטון הקיים ולמלא תפקידים ביצועיים בשלטון אלטרנטיבי.

בהרכבה הנוכחי, הרשימה הערבית המשותפת משרתת את הימין הישראלי. מצד אחד, היא משמשת לו כסדין אדום וכסיסמה לגיוס שבטי בבחירות במטרה להנציח את שלטונו. מצד שני, היא תמיד תיזרק אל מחוץ לגדר הלגיטימיות השלטונית בכל קואליציה אלטרנטיבית שתחליף את שלטון הימין. הטענה "אין לכם רוב יהודי" תמיד תישלף מול כל קואליציה אחרת. כידוע, טענה כזאת הביאה בעבר לרצח ראש ממשלה בישראל.

זו הדרך לעתיד, ואין בלתה.
*
הארץ, 7 בפברואר 2018

***
For Arabic, press here

כל הפרטים

 עצים במקום קברים

איש אינו רואה את הנולד, תרתי משמע, ואיש אינו חושב על פתרונות לאלה החיים עלי אדמות ולאלה שיחיו בדורות הבאים.

סלמאן מצאלחה ||

במותם ציוו לנו את איכות החיים

מהו הדבר הראשון ששוזפות עיניהם של הנדחסים בפקקים בצוואר הבקבוק בכניסה לירושלים? את פני הבאים בשערי העיר מקבלת עיר מתים המתנשאת על ההר. בלשון הקודש קוראים לאתר כזה בית החיים, בית עולם ובית מועד לכל חי.

אולי זוהי מטאפורה למצבן של עיר הקודש ושל הארץ. לא עיר או ארץ ימים רבים, אלא עיר וארץ קברים רבים, שתופסים בה כל חלקת טבע טובה. "עץ השדה" המטאפורי, מן הפסוק ומן השיר הידוע, הולך ועוקר את הנטוע, מכלה את הירוק והורס את הטבע. וכל זה נעשה בשירות המתים וקדושתם.

אם כדרכו של עולם מאז נברא האדם, ואם כדרך טבעו של זה הנלחם על הארץ המאובטחת — המתים הולכים ומתרבים. ומכיוון שעל ההר השתלטו המתים זה כבר ואלה אינם נחים לרגע, הם יוצרים בעיה נקרו־דמוגרפית ונקרו־טופוגרפית.

באחרונה קראנו על פרויקט גרנדיוזי הנמצא בשלבי ביצוע מתקדמים. במעבה הר המנוחות חופרים מנהרות שישמשו לקבורה עתידית. האמונים על הפרויקט החדש מסבירים שהוא יספק משכנות קבורה, או "פיר למשתכן", לעשרים השנים הבאות. איש מהאחראים לא מעלה על דל דעתו הקדושה את השאלה המתבקשת: ומה הלאה? האם רק סיפוק צורכי המתים צריך להימצא בראש מעיינינו?

איש אינו רואה את הנולד, תרתי משמע, ואיש אינו חושב על פתרונות לאלה החיים עלי אדמות ולאלה שיחיו בדורות הבאים. הארץ הזאת כל כך קטנה, והיא נעשית צפופה יותר מיום ליום. בעתיד, אומרים לנו המומחים, היא צפויה להיות הצפופה בעולם.

לכן, זה הזמן לחשוב על העתיד. לא על איכות המוות של הנאספים אל אבותיהם, אלא על איכות החיים של הדור הזה והדורות הבאים. כפי שיש צורך בציפוף הבנייה ועידוד הבנייה כדי להותיר שטחים פתוחים — כך צריך לחשוב על פתרון אופטימלי בנושא הקבורה. בארץ קטנה וצפופה כמו שלנו צריך לחשוב על פתרון ירוק. קוראים לזה קיימות. צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולחפש דרך אחרת לקליטה, אחסון או מִחזור הפסולת האנושית, שאותה מייצרים בני האדם בדרכם האחרונה אל "בית החיים".

במקום שהמתים המתרבים, ללא הבדל דת, גזע ומין, יתנחלו על פני הארץ הקטנה והצפופה ויבנו להם ערי מתים שמתפשטות ופוגעות בטבע, על רשויות המדינה להתקין תקנות, או לחוקק חוקים האוסרים על תפיסת שטחים לבתי קברות. תחת זאת המדינה תתחייב לספק שירותי שריפה לכלל המתים. שהרי כבר נאמר בספר הספרים: "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".

לשם כך, האזרחים יתבקשו להפקיד צוואה שבה יציינו כי הם בוחרים בעץ כלשהו שרשויות המדינה ייטעו על שמם באדמת הארץ לאחר מותם. גומחת העץ הנבחר תהיה קברם ובאדמתו יונח אפרם. מפתרון כזה כולם ייצאו נשכרים. הן המתים, ששבו אל עפר, והן החיים היום ואלה שיחיו גם מחר. כך אפשר יהיה לומר באמת ובתמים, שהתקיימו דברי השיר: "במותם ציוו לנו את החיים".
*
הארץ, 16 בינואר 2018

***
For English, press here

כל הפרטים

פעמי משיח בין טהראן לירושלים

פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.

התייעצות משיחית - טהראן

כל הפרטים