נתניהו הוא הפרס הגדול שכל לאומן ערבי היה חפץ לזכות בו.
סלמאן מצאלחה ||
נתניהו טוב לערבים
לו הייתי לאומן ערבי, הייתי מתפלל שבנימין נתניהו ייחלץ מכל הצרות שנחתו עליו. עוד הייתי מייחל, שימשיך לעמוד בראשות ממשלת ישראל עוד שנים רבות. נתניהו הוא הפרס הגדול שכל לאומן ערבי היה חפץ לזכות בו. הרי אין עוד איש שהצליח להחדיר את הרקב לכל פינה במדינה הזאת, כמו האיש הזה.
בחושיו הפוליטיים החדים אורי אבנרי רוצה שנתניהו יסולק מהממשלה, מכיוון שהוא פשוט מאמין שהוא "אסון למדינה" ("הארץ" 26.2). אבנרי צודק כמובן בהערכתו זו. לכן, לו הייתי לאומן ערבי הייתי מתפלל שנתניהו ייצא מהתסבוכת המשפטית ושה"אסון למדינה" ימשיך לשלוט, יילך מחיל אל חיל עד כדי קריסה טוטאלית של כל מערכת החיסון של המדינה הציונית.
משום כך, לו הייתי לאומן ערבי הייתי קורא לכל הפלסטינים לשבת בשקט. לא צריך אינתיפאדה ולא צריך התנגדות. שישראל והעומד בראשה ימשיכו לבנות התנחלויות ויבטלו לחלוטין את הקו הירוק. הרי גם אם ישליטו משטר אפרטהייד בשטחים הכבושים, כל הצעדים האלה יביאו כליה על ישראל בסופו של דבר. צחוק הגורל הוא, שחזון המדינה האחת של הלאומנים הפלסטינים יתגשם דווקא על ידי מי ששולל את קיומו של עם פלסטיני.
לכן, צריך לשבת בשקט ולחכות לימים אחרים. ישראל של שלטון הימין תבלע את השטח על כל תושביו. הדמוגרפיה לא תעצור, ויבוא היום שבו הרוב בשטח שבין הים לנהר יאמר את דברו. שום אפרטהייד לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. אולי זה יעבוד עשר שנים, עשרים שנה, אפילו שלושים. בבוא היום, כל שעל הפלסטינים לעשות הוא לדבר אל העולם בשפה שהוא מבין. לדבר בשפה של זכויות שוות של כל תושבי הארץ. יש אור בקצה המנהרה, ומשטר אפרטהייד כזה דינו להסתלק. זהו חוק ההיסטוריה.
אולם אני אינני לאומן ערבי. נהפוך הוא, אני רואה בלאומנות מכל סוג, קל וחומר זו הנשענת על יסודות דתיים, מחלה ארורה שהורסת כל חלקה טובה בגוף האדם ובנפשו. המאבק על הארץ שהולך ונדבק בנגיף הלאומני־הדתי לא מותיר כל אפשרות לחיים נורמליים במדינה אחת, שבה כל האזרחים שווים. יושבי הארץ הזאת אינם סקנדינבים. הערבים אינם שבדים והיהודים אינם דֶנים, כך שחסידי הציונות מחד וחסידי הלאומיות הפלסטינית מאידך לא הולכים לפתרון חיים סקנדינבי. הם עולים על מסלול התנגשות בלקאני דווקא.
מטעני האיבה הנפיצים פזורים לאורכה ולרוחבה של הארץ המאובטחת. לכן, אין דרך לפתרון קונפדרטיבי. על מנת להגיע לפתרון של קונפדרציה או מדינה אחת נורמלית, ואני בספק אם הדבר אפשרי בכלל בגלל הטינה והעוינות הרבה בין שתי התנועות, צריך שכל לאום יעבור קודם כל את שלב זקיפות הקומה הלאומית במדינת לאום משלו. רק מי שעבר את השלב הלאומי הזה, והבין את חוסר התוחלת בלאומיות, יכול בבוא היום לוותר על זקיפות קומה לאומית למען חזון אזרחי מסוג אחר.
לו הייתי לאומן ערבי הייתי מצביע לנתניהו, ה"אסון למדינה" הציונית כדברי אבנרי. אולם אינני כזה, ובתור יליד הארץ הזו ואוהבה אני חרד לכל יושביה. אכן, המשך שלטון נתניהו והימין המשיחי יביא אסון על היהודים והערבים גם יחד. את האסון הזה צריך למנוע בעוד מועד. ויפה שעה אחת קודם.
ראו הוזהרתם!
*
הארץ, 6 במרץ 2018
***
For English, press here