סלמאן מצאלחה
נתן זך ||
כשהלכה ממני נערתי
כְּשֶׁהָלְכָה מִמֶּנִּי נַעֲרָתִי,
כָּתַבְתִּי פַּעַם,
הָלַכְתִּי לְבֵית-הַקָּפֶה
וְהָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים:
גָּבֹהַ, שָׁמֵן וְרָזֶה
וְלַשָּׁמֵן הָיוּ שְׁנֵי פְּרָחִים אֲדֻמִּים עַל הֶחָזֶה
שֶׁל
הַשָּׁמֵן (אַךְ לֹא
שֶׁל הָרָזֶה).
לְמַעֲשֶׁה,
כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, לֹא הִרְגִּישׁוּ בִּי.
יֵשׁ רֶגַע כָּזֶה:
אָדָם נִכְנָס וְיוֹשֵׁב
וְאִלּוּ אַחֵר חוֹשֵׁב
שֶׁרַק רוּחַ סוֹבְבָה אֶת הַדֶּלֶת
אוֹ אֲפִלּוּ לֹא זֶה.
*
מתוך: שירים שונים (1960)
שֶׁל הָרָזֶה).
לְמַעֲשֶׁה,
כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, לֹא הִרְגִּישׁוּ בִּי.
יֵשׁ רֶגַע כָּזֶה:
אָדָם נִכְנָס וְיוֹשֵׁב
וְאִלּוּ אַחֵר חוֹשֵׁב
שֶׁרַק רוּחַ סוֹבְבָה אֶת הַדֶּלֶת
אוֹ אֲפִלּוּ לֹא זֶה.
*
מתוך: שירים שונים (1960)
תרגום לערבית: כאן
0 comments:
הוסף רשומת תגובה