נתן זך || כשהלכה ממני נערתי

נתן זך ||

כשהלכה ממני נערתי

כְּשֶׁהָלְכָה מִמֶּנִּי נַעֲרָתִי,
כָּתַבְתִּי פַּעַם, 
הָלַכְתִּי לְבֵית-הַקָּפֶה 
וְהָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים: 
גָּבֹהַ, שָׁמֵן וְרָזֶה 
וְלַשָּׁמֵן הָיוּ שְׁנֵי פְּרָחִים אֲדֻמִּים עַל הֶחָזֶה 

 

שֶׁל הַשָּׁמֵן (אַךְ לֹא
שֶׁל הָרָזֶה).
לְמַעֲשֶׁה,
כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, לֹא הִרְגִּישׁוּ בִּי.
יֵשׁ רֶגַע כָּזֶה:

אָדָם נִכְנָס וְיוֹשֵׁב
וְאִלּוּ אַחֵר חוֹשֵׁב
שֶׁרַק רוּחַ סוֹבְבָה אֶת הַדֶּלֶת

אוֹ אֲפִלּוּ לֹא זֶה.
*

מתוך: שירים שונים (1960)

תרגום לערבית: כאן