וו. ה. אודן || בלוז לפליטים

וו. ה. אודן ||

בלוז לפליטים


נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
חֶלְקָן חַיּוֹת בָּאַרְמוֹנוֹת, חֶלְקָן בְּבָתֵּי אֶבְיוֹן:
אַךְ לָנוּ אֵין בָּהּ מָקוֹם, יַקִּירִי, בָּהּ אֵין לָנוּ מָקוֹם.
 
פַּעַם הָיְתָּה לָנוּ אֶרֶץ וּרְאִינוּהָ נְאוֹתָה,
הָעֵף מַבָּט בָּאַטְלָס וְשָׁם תִּמְצָא אוֹתָהּ:
אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לָלֶכֶת שָׁמָּה, יַקִּירִי, לֹא יְכוֹלִים כָּעֵת.

לְיַד כְּנֵסִיַּת הַכְּפָר יֵשׁ עֵץ עַתִּיק מַמָּשׁ,
וּבְכָל אָבִיב הוּא שׁוּב פּוֹרֵחַ מֵחָדָשׁ;
דַּרְכּוֹן יָשָׁן לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת, יַקִּירִי, אֵינוֹ יָכֹל.

הַקּוֹנְסוֹל אָמַר בְּעוֹדוֹ דּוֹפֵק עַל הַשֻּׁלְחָן,
״אִם אֵין לְךָ דַּרְכּוֹן, אַתָּה רִשְׁמִית בַּר מִנָּן״:
אַךְ אָנוּ עוֹד חַיִּים, יַקִּירִי, אָנוּ עוֹד חַיִּים.

פָּנִיתִי לְוַעֲדָה וְהֵם הִצִּיעוּ לִי כִּסֵּא;
בְּנִמּוּס אָמְרוּ לִי: שׁוּב בְּעוֹד שָׁנָה, נַסֶּה.
אַךְ לְאָן נִפְנֶה הַיּוֹם, יַקִּירִי, הַיּוֹם לְאָן נִפְנֶה?

בָּאתִי לַאֲסֵפָה עֲמָמִית; הַדּוֹבֵר עָמַד וְנָאַם;
״הֵם יִגְזְלוּ אֶת פַּת לַחְמֵנוּ אִם נַכְנִיס אוֹתָם״:
עָלֵינוּ הוּא דִּבֵּר, יַקִּירִי, עָלֵינוּ הוּא דִּבֵּר.

חָשַׁבְתִּי שֶׁשָּׁמעְתִּי רַעַם בַּשָּׁמַיִם, שָׁם סָעַר;
הָיָה זֶה הִיטְלֶר מֵעַל אֵירוֹפָּה, שֶׁאָמַר, ״לַמַּוֶת דִינָם נִגְזַר״:
הוֹ, הָיִינוּ אָנוּ בְּרֹאשׁוֹ, יַקִּירִי, אָנוּ הָיִינוּ בְּרֹאשׁוֹ.

רָאִיתִי פּוּדֶל בְּזָ׳קֶט עִם סִכָּה מְהֻדּק,
רָאִיתִי דֶּלֶת נִפְתַּחַת וְחָתוּל שֶׁנִּדְחַק:
אַךְ הֵם לֹא הָיוּ יְהוּדִים גֶּרְמָנִים, יַקִּירִי, לֹא הָיוּ יְהוּדִים.

יָרַדְתִּי אֶל הַנָּמֵל, עַל הָרָצִיף לַעֲמֹד,
רָאִיתִי דָּגִים שׂוֹחִים כְּאִלּוּ חָפְשִׁיִּים מְאוֹד:
בְּמֶרְחָק מֶטְרִים מִמֶּנִּי, יַקִּירִי, בְּמֶרְחָק מֶטְרִים סְפוּרִים.

שׁוֹטַטְתִּי בַּיַּעַר, רָאִיתִי צִפּוֹרִים עַל עֵצִים;
אֵין לָהֶן פּוֹלִיטִיקָאִים וְהִשְׁמִיעוּ צִיּוּצִים:
הֵן לֹא מִגֶּזַע הָאָדָם, יַקִּירִי, הֵן לֹא גֶּזַע אֱנוֹשִׁי.

חָלַמְתִּי שֶׁרָאִיתִי בִּנְיָן בֶּן אֶלֶף קוֹמוֹת,
יֵשׁ בּוֹ אֶלֶף דְּלָתוֹת וּבוֹ אֶלֶף חַלּוֹנוֹת;
אַף לֹא אֶחָד הָיָה שֶׁלָּנוּ, יַקִּירִי, אַף לֹא אֶחָד.

עָמַדְתִּי בַּמִּישׁוֹר הֶעָצוּם בַּשְּׁלָגִים הַיּוֹרְדִּים,
וְרִבּוֹא חַיָּלִים, בְּלֵךְ וָשׁוּב צוֹעֲדִים:
הֵם תָּרִים אַחֲרֵינוּ, יַקִּירִי, אַחֲרֵינוּ הֵם תָּרִים.

מאנגלית: סלמאן מצאלחה
 
 
For English, press here
***


שיתופים



תגובות בפייסבוק:


תגובות באתר:

0 ת ג ו ב ו ת:

הוסף רשומת תגובה

בארץ
  • יהודים ואחרים

    האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
    כל הפרטים
  • העבר עוד לפנינו

    הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
    כל הפרטים
 
במרחב
  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.
  • בין טהראן לירושלים

    פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
    כל הפרטים

תרגומים
  • הולי ניר | אנ׳לא פוחד

    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִמִּקְדָּשֶׁיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִתְּפִלּוֹתֶיךָ
    אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.
  • רוברט פרוסט | אש וקרח

    יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר,
    בְּקֶרַח - יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר.
    מִן הַתְּשׁוּקָה שֶׁזָּרְמָה לִי בַּחֵךְ
    בְּמַעְדִּיפֵי הָאֵשׁ אֲנִי תּוֹמֵךְ.
  • וו. ה. אודן | בלוז לפליטים

    נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
    חֶלְקָן חַיּוֹת בָּאַרְמוֹנוֹת, חֶלְקָן בְּבָתֵּי אֶבְיוֹן:
    אַךְ לָנוּ אֵין בָּהּ מָקוֹם, יַקִּירִי, בָּהּ אֵין לָנוּ מָקוֹם.