פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.

התייעצות משיחית - טהראן

סלמאן מצאלחה ||

פעמי משיח בין טהראן לירושלים

ההתערבות האיראנית במלחמת האזרחים בסוריה לא נבעה רק ממניעים הקשורים למעמדה האסטרטגי של איראן באזור. החשיבות שטהראן מייחסת לאירועים בסוריה חורגת מעניינים ארציים כאלה. הדבר קשור לתפישה המשיחית ולחזון אחרית הימים השיעי. המהפכה האיסלאמית באיראן נתפשת בעיני רבים ממנהיגי המדינה כאירוע הסולל את הדרך להופעתו של ה"מהדי" — המשיח השיעי, שישליט צדק בעולם.

המהפכה האיסלאמית, שהעלתה את האייתוללות באיראן, העירה שדים משיחיים מרבצם. השליטים חלמו על איראן הגדולה ופעלו לייצא את המהפכה אל מחוץ לגבולותיהם. לקידום המטרה הם העלו, בין השאר, את פלסטין ואת אל־קודס על ראש שמחתם. השם פלסטין היה בפיהם כלי לניגוח מנהיגי ערב חדלי האישים.

באמצעות הדגל הפלסטיני ביקשו האייתוללות לזכות בתמיכת ההמונים הערבים האוהדים את העניין הפלסטיני. הם למדו את השימוש בסוגיה הפלסטינית משליטים אחרים במדינות ערב. מאז עליית האיסלאם הסוני לשלטון בטורקיה ניכרת תחרות ערה בעניין זה בין שליטי איראן לבין הסולטן ארדואן. 

אבל סוריה חשובה לאיראן מטעמים משיחיים, שכן על פי המסורות השיעיות, ההופעה המחודשת של ה"מהדי" קשורה למלחמת אזרחים קשה אשר תתרחש בסוריה ותגבה מאות אלפי הרוגים. היא מתחילה כמשחקי ילדים והולכת ומתפשטת. כל פעם שנדמה שהיא שוככת באזור אחד היא מתפרצת במקום אחר, וכך עד להופעתו של המהדי.

לא זאת אף זאת, מסורות שיעיות המייחסות את הדברים לחליף עלי בן אבו טאלב, מייסד השיעה, מדברות על נושאי הדגלים הצהובים, הבאים ממערב ונוטלים חלק במלחמה בסוריה. יש אף הקושרים בין המסורת הזאת לבין צבעם של דגלי חיזבאללה, כפי שעשה חבר הפרלמנט האיראני, רוח אללה חוסייניאן, שדבריו צוטטו בסוכנות הידיעות האיראנית. המסר היה ברור: כאשר נושאי הדגלים הצהובים נלחמים נגד אויבי השיעים בדמשק והכוחות האיראנים מצטרפים אליהם, זה יהיה הסימן להופעתו הקרובה של המהדי.

פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא. הפרשנות השיעית של הפסוק הקוראני שבו מוזכר אל־אקצא מסבירה שמדובר על "מסגד של מעלה", הנמצא בשמים ולא בירושלים. מבחינת האמונה השיעית, המסגד של העיר כופה בעיראק קדוש יותר מזה הנמצא בירושלים.

גם בעלילת אחרית הימים השיעית ישנו טוויסט: הערבים לא ירוו נחת מהופעתו של המהדי, מפני שכאשר יופיע "רק החרב תדבר בינו לבין הערבים". האם יש במסורות דתיות כאלו כדי להסביר את מעשי הזוועה שביצע המשטר העלאווי בתמיכת איראן וחיזבאללה ב"ערבים" הסורים השייכים לזרם הסוני?

למרבה הפלא, כאשר ה"מהדי" השיעי יופיע, הוא עתיד לשאת את השם המפורש של אלוהים בעברית דווקא. הוא גם יחזיק במטה של משה, יענוד את חותם שלמה ויישא את ארון הברית של בני ישראל, שבו נמצאת השכינה. בעזרת ארון הברית עם השכינה, הוא יכבוש ערים וארצות וישליט חוק וצדק בעולם.

התייעצות משיחית - ירושלים

ואם זהו מצב העניינים באחרית הימים, דומה שכל הרעש והמהומה בין המשטר בטהראן והמשטר בירושלים הם על לא מאומה. כל שנותר הוא לקרוא לכינוס ועידה משיחית ישראלית־איראנית כדי ללבן את הסוגיות השנויות במחלוקת בין המשיח היהודי לבין זה השיעי. נראה כי המחלוקות אינן משמעותיות, ובנקל ניתן לגשר על הפערים. לבטח חסידי המשיח היהודי יכולים להעמיד את חסידי המשיח השיעי על טעותם בכתובת.

ועם שליטים סהרורים כאלה באזור, לך תבנה מדינה מודרנית!
*
הארץ, 4 בינואר 2018

***
For English, press here