16 בדצמבר 2014

אין לערבים מה לחפש בכנסת

בחירות של יהודים

כל עוד השלטון בישראל בנוי על טהרת היהודים אין לאזרחים הערבים מה לחפש בכנסת. הח״כים הערבים משמשים אך ורק עלה תאנה המסתיר את ערוות האפרטהייד הישראלי. לכן, על האזרחים הערבים להחרים את הבחירות.

סלמאן מצאלחה || 

אין לערבים מה לחפש בכנסת



והנה, שוב אנו מוצאים את עצמנו בעיצומה של קדחת בחירות במדינת ה״לאום״ היהודי. כלומר, במדינה שהיהודי בה הוא ״מעל כולם״. יש לי חדשות רעות לזוג הפוליטי החדש בוז׳י וציפי. מצדי, כל עוד המחנה הזה, הטוען לכתר, לא משנה את תוכנת ההפעלה הפוליטית שלו — בנימין נתניהו והימין יכולים לישון בשקט.

לעתים רחוקות אני זוכה לקבל שיחה מפוליטיקאים בעקבות מאמר שפירסמתי כאן. שיחה אחת כזאת התקיימה לפני הבחירות הקודמות בעקבות מאמר, שבו קראתי לאזרחים הערבים להחרים את הבחירות. השיחה לא הגיעה מפוליטיקאי ערבי אלא מפוליטיקאית יהודייה דווקא.

ראשת ״התנועה״ ציפי לבני התקשרה אז וסיפרה שלא אחת היא מסכימה עם הדברים שאני כותב, אך ״לא הפעם. מאוד חשוב להגיע לקלפי ולהצביע, כדי להביא לבחירת ממשלה אחרת וראש ממשלה אחר״. הסוף ידוע. היא גמרה כחברה בממשלה, בחיקו החמים של נתניהו, עד שהוא זרק אותה ורץ לספר לחברה הישראלית במסיבת עיתונאים.

ובכן, הדברים שאמרתי אז ללבני נכונים היום שבעתיים. כל עוד השלטון בישראל בנוי על טהרת היהודים אין לאזרחים הערבים מה לחפש בכנסת. הח״כים הערבים משמשים אך ורק עלה תאנה המסתיר את ערוות האפרטהייד הישראלי. לכן, על האזרחים הערבים להחרים את הבחירות.

אמנם פוליטיקאים ערבים פופוליסטים נזעקו בעקבות העלאת אחוז החסימה וטענו שהיא נועדה לחסום את דרכם לכנסת, אך זוהי טענה אווילית, שכן הח״כים הערבים ממילא חסומים בכנסת מימים ימימה. איש לא סופר אותם, מעולם לא היו חלק בקואליציה כלשהי, מעולם לא היו שותפים בשלטון ולא מילאו שום תפקיד ביצועי.

קברניטי המדינה הציונית צריכים להיות אידיוטים גמורים כדי לוותר על השירות יקר הערך שמספקים להם הח״כים הערבים במחיר כה זול. השתתפותם של הערבים בבחירות משמשת לישראל הן כגלולת פלסבו — היא מרגיעה את הציבור הערבי, הנדחק לפינה בכל התחומים — והן לצורך הצגתה של ישראל בזירה הבינלאומית כמדינה דמוקרטית, שמעניקה לאזרחיה הערבים מושבים בפרלמנט ואפשרות להשמיע את קולם.

הח״כים הערבים מדברים בכנסת ישראל אל קירות אטומים. את הזעקה האמיתית של האזרחים הערבים אפשר להשמיע מחוץ לכותלי הכנסת. צריך לפנות לאו״ם ולארגונים בינלאומיים ולבקש הגנה מפני התעמרות השלטון האתנוצנטרי בתושבי הארץ הערבים. לבטח ההשפעה של הזעקה בזירה הבינלאומית תהיה גדולה יותר.

לכן, צריך לומר באופן ברור: כל עוד קברניטי ה״לאום״ של הרוב אינם משנים את הדיסקט ואת תוכנת החשיבה שלהם, וכל עוד 20% מאזרחי המדינה מודרים על רקע אתני, ממסדרונות השלטון, הרי שאין להם מה לחפש בכנסת. את הפירורים שבהם זוכה האזרח הערבי הוא ימשיך ממילא לקבל גם ללא ח״כים ערבים. זהו אינטרס מובהק של השלטון. ואם בכל זאת מתעקשים הערבים להשתתף במשחק המכור הזה, הרי שהגיע הזמן שנבחריהם יעמידו במקומם את כל הטוענים לכתר הרכבת הממשלה. שכן, יצחק (בוז׳י) הרצוג נשמע לאחרונה משתעשע באפשרות להרכיב ממשלה בתמיכת המפלגות ערביות, שיישארו כמובן מחוצה לה.

ובכן, צריך לומר לזוג הטרי, בוז׳י וציפי, שנגמרו המשחקים האלה. יש להבהיר להם באופן חד־משמעי: לא יקום ולא יהיה גוש חוסם. מי שבונה על כך, שישאיר את החליפה בארון. כל מי שלא מביא מפלגה ערבית, או מפלגה ערבית־יהודית, בחשבון הקואליציוני, מצהיר בכך שאין הבדל בינו לבין שאר גזעני המרכז והימין למיניהן.

בקיצור: תחפשו אותי!
*
פורסם: הארץ, 16.12.2014


*
For English, press here
For Arabic, press here

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 

גלריה

גלריה
שקיעה בשארנקל, צרפת, אוקטובר 2017
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים