על קופים וחזירים

מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.


סלמאן מצאלחה

על קופים וחזירים

(קריאה במדרשים אסלאמיים)


"הקוף, בעיני אמא שלו, לאיילה ידמה", כך מעלה הפתגם הערבי העממי על נס את אהבת האמא, כל אמא, ליוצאי חלציה יהיו אלה אשר יהיו, אם כעורים ואם יפים, אם חולים ואם בריאים, אם יוצלחים ואם שלומיאלים. שכן, אהבת אם לבן היא מסוג האהבות שאינה תלויה בדבר. ומאחר ואנו בפתחו של חג השבועות, הוא חג מתן תורה, כי בימים ההם בזמן הזה משה קיבל תורה מסיני, שנאמר: "וַיְהִי-שָׁם עִם-יְהוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים." (שמות לד, כ"ח), נבחר לנו דיבר אחד, מתוך עשרת הדברות שקיבל משה, ונפנה לדרוש בו.

הדיבר הרביעי מתוך העשרה מתייחס לקדושת השבת: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ." (שמות כ, ז-י). יהיה מי שישאל, ומה קשר אתה מוצא בין מתן תורה וקדושת השבת לבין מדרשי הקופים והחזירים?

ועל כך ידובר להלן:
מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

בכדי להאיר את הרקע לדברים האלה, יש לציין כי דימוי הקופים והחזירים קשור קשר הדוק לדיבר הרביעי בעשרת הדברות. שכן, ועל פי המסורת המוסלמית, בראשית ציווה אללה על בני ישראל את יום הששי לקדשו. אך הם סטו מציווי אללה והחליפו את יום ששי ביום השבת. ומאחר והם סירבו לקדש יום אחר זולת השבת, ביקש אללה לנסותם. ועל שום שחיללו את השבת בהיותם בסיני הפך אותם אללה קופים. איזכור הפרשה מופיע שלוש פעמים בקוראן, פעמיים מופיע הביטוי קופים, ופעם אחת נוספים החזירים לקופים.


בפרק השני בקוראן, פסוק 65 נאמר: "שֶכֵּן, ידוֹע יְדַעְתֶּם עַל אֵלֶּה מִכֶּם אֲשֶר חִלְּלוּ אֶת הַשַּבָּת, וַנֹאמַר לָהֶם: הֱיוּ קוֹפִים מְהֻסִּים מְאוּסִים". בכדי לעמוד על פרטי הפרשה יש לפנות אל הפרשנות האסלאמית של הטקסט הקוראני.

ומעשה שהיה כך היה:

מדרש א'


ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.

מצבם של בני ישראל הלך והחמיר והיה קשה מנשוא. מה עוד שנפשם יצאה למאכלי דגים. ויהי ביום מן הימים ויקום איש אחד מהם ויקח לו בסתר דג אחד ביום השבת וינקב נקב בזנבו ויקשרהו בחוט וישלחהו הימה, אחר וילך ויתקע יתד בחוף ויקשור בו החוט ויעזבהו. ויבוא למחרת, ויקח החוט וימשכהו - יען כי, לא לקחתיו ביום השבת - וילך לו ויאכלהו. ויעשה כך בשבת הבאה, ויעשה כדבר הזה עוד שבת ועוד שבת.

ויריחו אנשי הכפר ריחות צלי דגים, תבשילי צחנה ועוד כהנה וכהנה מיני תבשיל ויאמרו: חיי אללה, ריחות דגים עולים באפינו. ויחקרו בדבר ויגלו את מעשה האיש. ויעשו המה כמעשהו בסתר ימים רבים. וינהגו כך עד אשר פשו המעשים האלה בכל מדין וידוגו להם אנשים בפרהסיה ויסחרו בהם וימכרום בשווקים.

ויזדעקו אליהם אנשים מבני ישראל ויאמרו להם: שאבעס, שאעבס, אבוי לכם! ירוא תיראו את אללה! וינסו אלה בכל כוחם להניאם ממעשיהם. אך לא צלחה ידם אף כי לא חדלו מהניאם.

ויהי ביום מן הימים ויצאו אלה לפוש מעט בחצרותיהם ורחובותיהם ויבואו אל מסגדיהם (= בתי תפילותיהם), והנה לא באו האנשים ההם העירה. ויאמרו איש לרעהו: דבר מה קרה לאנשים ההם, לכו ונלכה לנו לבדוק אשר קרה עמהם. ויבואו אל מקומותיהם וישקיפו על בתיהם וימצאום נעולים, כי נכנסו המה בלילה אל בתיהם ויסגרו דלתויהם וינעלון כנעול אנשים דלתותיהם. ויחפשום וימצאום והנה הם קופים. ויכירו את האיש והנה הוא קוף, ויכירו את האישה והנה היא קופה, ויכירו את הילד והנה הוא קופיף קטן.

אבן עבאס אומר: לולא נאמר כי אללה הציל את אלה אשר הניאום והוכיחום על מעשיהם בחילול השבת, היינו אומרים כי עשה אללה כולם קופים.



מדרש ב'


אמר אל-סַדִי: בפרשה הזאת מדובר על אנשי אילה, הוא הכפר היושב ליד הים. ומעשה שהיה כך היה: והיה כי בא יום השבת - הוא היום אשר אסר אללה על היהודים לעשות בו כל מלאכה - וכל הדגים יצאו ובאו אל החוף והוציאו את ראשיהם וחוטמיהם מן המים. ויהי כאשר חלפה לה השבת ובא יום ראשון וישובו הדגים אל לב ים. וימאנו הדגים מצאת מן הים אל החוף. ולא נראה מהם עוד דג בחוף הים עד כי תבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.

ותצא נפשם של אלה למאכלי דגים. ויהי מקץ ימים רבים, ויקום איש אחד מהם ויעשה לו פירא לחוף הים, ויתעל לו מן הבור אשר חפר תעלה אל הים. ויהי כאשר באה שבת ויפתח האיש את התעלות ויכו הגלים את הדגים וישליכום אל החוף ויפלו בתוך הפירא. והיה כי חפץ הדג לצאת מן הפירא לשוב הימה ולא עלה הדבר בסנפיריו ולא יוכל עוד שוב, כי ירד מפלס המים בתעלה אשר תעל האיש עד מאוד, וילכד הדג וישאר בתוך הפירא.

ויבוא האיש ביום ראשון ויאחז בדג, ויפן האיש ויבן לו מנגל וימנגֵל לו ויאכל כטוב ליבו. ויעלה ריח הדגים באף שכנו, וישאלהו השכן ויודיעהו דבר. ויעש השכן כמעשה האיש שכנו, עד אשר פשתה אופנת הנפנוף בכפר בכל אשר ילך איש. ויפנו אליהם חכמיהם לאמור: שאבעס, שאבעס, אבוי לכם! אתם דגים לכם ביום שבת, והלא ציווה עליכם אללה לא לנהוג כדבר הזה! ויאמרו האנשים: לא דגנו ביום שבת, כי אם ביום ראשון לקחנום. ויאמרו החכמים: לא ולא, כי אם דגתם אותם ביום פתחכם המים להם מן הים ויבואו פירא. ולא שעו האנשים לדברי החכמים כי ערלו אזניהם משמוע. ויאמרו המוכיחים איש לרעהו: מה לנו כי נוכיח אנשים שאללה ימיט עליהם כליה?

ויהי כאשר סירבו אלה לחדול ממעשיהם, ויאמרו המוסלמים (= היהודים שומרי המצוות): חיי אללה, לא יהא חלקנו עמכם ולא נדור עמכם בכפר אחד. ויחלקו את הכפר ויעלו בו חומה למען כי תחצוץ ביניהם. ויפתחו המוסלמים להם שער אחד, ויפתחו מחללי השבת להם שער נפרד. והיו המוסלמים יוצאים משערם, והכופרים יוצאים היו משערם המה.

ויהי ביום מן הימים ויצאו המוסלמים משערם, והכופרים (= היהודים מחללי השבת) לא יצאו משערם. ומשהתמהמהו אלה מצאת משערם, ויטפסו המוסלמים ויעלו על החומה וישקיפו על משכנות המתמהמהים, והנה נגלו להם אלה פתע כי הפכו קופים, הקוף על רעהו יקפוץ. ויפתחו להם את השער ויתפשטו הקופים בארץ. ואלה הם הקופים בעולם.

קתאדה אומר: ויהי כאשר באו אלה אל משכנות הקופים, וידעו הקופים את קרוביהם מהאנשים, ולא ידעו האנשים את קרוביהם מהקופים. ובאו הקופים וקרבו אל קרוביהם האנשים והיו מרחרחים את בגדיהם ובוכים. ויאמרו להם האנשים: הלא הזהרנו אתכם מעשות הדבר? וינודו הקופים בראשיהם לאמור: כן, נכון. אמר קתאדה: והצעירים נעשו קופים והזקנים היו לחזירים. ולא ניצל איש זולת אלה אשר הוכיחום על מעשיהם.

שנו רבותינו. יש האומר, כי קופים היא לשון השאלה. יען כי, הפכו קופים בלבותיהם ולא נעשו קופים בצורתם. אך נכון לומר כמאמר הרוב כי המעשה שבפרשה מובא גם כלשון השאלה וגם כלשון מעשה שהיה. לשון אחר, גם וגם.

וכך, אם כן, נפוצו להם שבטי הקופים בעולם. ובימים האלה בזמן הזה יש בינות אלה מינים הנמצאים בסכנת הכחדה. מהם שבט המקוקים, שבט המנדריל, שבט הלמוּרים, השימפאנזים והקיפוּנג'ים, שלא לומר האוראנג אוטאנים וכל שאר שבטי הקופים האבודים.

ואני תוהה לי, שמא הפתגם העממי הערבי, "הקוף, בעיני אמא שלו, לאיילה ידמה", הוא עוד הוכחה לקיומה של ה"יידישע מאמע". שכן, נאמר זה כבר: כל המקיים קוף אחד מישראל כאילו קיים עולם מלא.


***
הערה: הפרשה מפורטת בחיבורי פרשנות הקוראן. עיקרי הדברים שהובאו כאן הם על פי חיבור הפרשנות הנודע של אל-טברי (אמצע המאה התשיעית ותחילת העשירית).

***


אל-קודס, עה"ק
שבועות - תשס"ט
(4 ג'ומאדא ב' 1430, למניין הישמעאלים)



שיתופים



תגובות בפייסבוק:


תגובות באתר:

2 תגובות:

  1. סלמאן,
    העשרת אותי מאד, תודה!

    האמת שבמדרש הקוראן לא נתקלתי עד היום. חדית' וקוראן ככתובו - כן. כנראה שזה לא חשוב מספיק בחמש יחידות בבית הספר, שכן זה לא עוזר לחיילי חיל מודיעין :-(

    שבת שלום,
    אדם הקופיף

    השבמחק
  2. מה זה המדרשים המצחיקים האלה ?

    השבמחק

בארץ
  • המין האנושי

    השיח האלים חשף לא רק את עומק ההתכחשות בחברה הערבית לעצם קיומה של קהילת להט"ב בתוכה, אלא גם את עומק הפער, שאינו אפשרי לגישור…
    כל הפרטים
  • אשכנזים-ספרדים

    במפגש בין ״המנטליות הספרדית המובהקת״, ובמלים אחרות: השייכות לתרבות אתנית אחרת, נקרא לה - ערבית, לבין ״המנטליות האשכנזית המובהקת״...
    כל הפרטים
  • מלאך המוות

    שנים רבות חלפו ומלאך המוות הגיע לבסוף ליטול את נשמתו של יעקב. פנה אליו יעקב בטרוניה: הלא ביקשתי ממך לשלוח לי שליח לפני המוות ואתה הבטחת לקיים... כל הפרטים
במרחב
  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.
  • ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע.
    כל הפרטים
 
קוראים ותגובות