8 במאי 2018

ישראל־איראן: משחקי מלחמה


קשה לחשוב על תסריט שבו פורצת מלחמה כוללת בין ישראל לאיראן. מלחמה כזו, אם תפרוץ, תזרע הרס רב ותגבה מחיר בלתי נסבל בחיי אדם.

סלמאן מצאלחה ||

ישראל־איראן: משחקי מלחמה



ההפצצות המיוחסות לישראל בעומק שטחה של סוריה נגד משלוחי הנשק לחיזבאללה או נגד בסיסים איראניים ומצבורי טילים, ושיגור הכטב"ם האיראני לישראל — כל אלה אינם אלא משחקי מלחמה שגבולותיהם ידועים מראש. זהו משחק חתול ועכבר המתנהל בין איראן וישראל.

קשה לחשוב על תסריט שבו פורצת מלחמה כוללת בין ישראל לאיראן. מלחמה כזו, אם תפרוץ, תזרע הרס רב ותגבה מחיר בלתי נסבל בחיי אדם. לא נראה סביר שהאייתוללות בטהראן ומקביליהם בירושלים אינם מודעים להשלכות ההרסניות הללו. מלחמה כזאת גם עלולה לגרור לתוכה מדינות אחרות באזור ולחייב התערבות של המעצמות כדי לשים קץ לחורבן שהיא תגרום.

לכן, יש לראות בהתכתשות האיראנית־ישראלית בסוריה משחקי מלחמה המשרתים את האינטרסים של שני הצדדים. ישראל ואיראן זקוקות זו לזו, כי כל אחת משרתת את המטרות של האחרת.

איראן זקוקה לישראל על מנת להרחיב את טווח ההשפעה שלה במרחב הערבי. שכן, כל עוד ישראל ממשיכה את הכיבוש בפלסטין, איראן תוכל להמשיך להלעיט את הציבור הערבי באמירות על אודות השטן הקטן והישות הציונית שיש לחסלה, בהכירה את עוצמת האמוציות האנטי־ישראליות בעולם הערבי. כך יכולה טהראן, בלי מאמץ רב, להציג את ההנהגות והשליטים במדינות ערב במלוא חדלונם לפני נתיניהם. כך צברה איראן נקודות, והיא מוסיפה לצבור, ויכולה להמשיך לשלוח זרועות ולהעמיק את השפעתה בעולם הערבי.

איראן לא מחדשת דבר — את המשחקים האלה היא למדה מהשליטים הערבים, שהשתמשו בעניין הפלסטיני ככלי לבלימת כל דרישה לחופש של אזרחיהם. העניין הפלסטיני שימש כלי להנצחת שלטונם של עריצים ערביים.

גם ישראל זקוקה לאיראן. כפי שאיראן מכנה את ישראל "שטן קטן" (לעומת הגדול, האמריקאי), הרי שישראל מציבה את איראן במעמד "השטן הגדול" בכבודו ובעצמו. הצבתה במעמד זה עולה בקנה אחד עם הדרך שבה תופשים חלק מהשליטים הערבים את הסכנה מצד האייתוללות, שמנסים לערער את משטריהם. כך נולדה הגישה השלטת בקרב הימין הישראלי, המדברת על הצורך בשלום אזורי, הכולל "מדינות סוניות מתונות" כלשון ההגדרה הישראלית. "השטן האיראני הגדול" משרת את האינטרסים של הימין בישראל, ומשמש כלי בידיו לדחיקת העיסוק בסוגיה הפלסטינית, ולהצגתה כבעיה הפחות מטרידה שעל סדר היום. ישראל תוכל לטעון שהסוגיה הפלסטינית איננה בראש סדר העדיפויות ברשימת הבעיות הטעונות פתרון בדרך לכינון סדר חדש במזרח התיכון.

כך, יד רוחצת יד במשחקי המלחמה האלה בין איראן לישראל. כך תמשיך איראן להעמיק את השפעתה בעולם הערבי, וישראל תוכל להמשיך בכיבוש בפלסטין באין מפריע ובלא לחץ בינלאומי להביא לסיומו. וזוהי כל תורת משחקי העימות בין איראן לישראל על רגל אחת. הבעיה היחידה היא, שלפעמים משחקי המלחמה האלה יוצאים משליטה.

הארץ, 8 במאי 2018

For English, press here

4 במאי 2018

אשליית הסולידריות הערבית

  מאמר ״אל-חיאת״:

סלמאן מצאלחה ||

אשליית הסולידריות הערבית


"אין מוסר בפוליטיקה של המעצמות הגדולות, על אחת כמה וכמה כשהדבר נוגע למלחמות, ובמיוחד כאשר הן מתנהלות בזירות רחוקות. במצב כזה, האינטרסים מכתיבים את המדיניות, והאינטרסים - גם אם עוטפים אותם במתק שפתיים - הם אינטרסים כלכליים בסופו של דבר. העמים וגורלותיהם אינם נלקחים בחשבון בשיקולי הרווח וההפסד של קובעי המדיניות במעצמות הגדולות.

נביט למשל בהצהרה שנתן לאחרונה הגנרל הרוסי ולדימיר שאמאנוב בפרלמנט הרוסי. הוא ציין שהצבא הרוסי העביר לשדות הקרב בסוריה 200 סוגים של [מערכות] נשק רוסי חדשות, כדי לנסותן. הגנרל הוסיף שהניסויים הללו הוכיחו את יעילותו של הנשק הרוסי, דבר שיגביר את מכירות הנשק הרוסי בעולם ויקדם את הכלכלה הרוסית. נודע לנו אפוא שהכלכלה הרוסית מתבססת על התעשיות הצבאיות בלבד, ושאין לרוסיה מה לייצא לעולם מלבד אותה תוצרת צבאית. משמעות הדבר היא שהמלחמה הרוסית בסוריה היא הזדמנות שהצאר הרוסי [הנשיא ולדימיר פוטין] מנצל כדי לנסות לאת כלי הנשק הרוסיים החדשים. מה שנכון לגבי רוסיה בתחום זה נכון לגבי ארה"ב ולגבי שאר המעצמות. כאמור, אין מוסר בפוליטיקה.

כך הפכה סוריה, על תסבוכותיה העדתיות והדתיות, זירה לסכסוכים ולמשיכת חבל [בין קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים], ולשדה ניסויים עבור כל הכוחות האזוריים והבינלאומיים. ההנהגה הערבית שקוראת ל'קהילה הבינלאומית' להתערב על מנת לשים קץ לטרגדיה הסורית, מבטאת בהצהרות אלה רק את כישלונה הלאומי המביש לטפל במה שקורה בחצר הערבית שלה.

לו היה באמת ובתמים דבר ששמו 'ערביות' בעלת קשרי [סולידריות] הדוקים, לא היו אותם [מנהיגים] ודומיהם קוראים ל'קהילה הבינלאומית' להתערב כדי לשים קץ למעשי הטבח והשחיטה האלה. לו היו [המנהיגים] הללו ערבים אמיתיים, שקשרים הדוקים מחברים ביניהם, כי אז הם היו מתערבים בעצמם כדי לשים קץ למעשי הטבח המתבצעים נגד בני עמם. האין הם מנהיגים, העומדים בראש מדינות אשר להן צבאות עצומים? איך קורה... שהם עומדים בחיבוק ידיים ודורשים מ'הזרים', מן הקהילה הבינלאומית, להתערב על מנת לפתור את בעיותיהם? מדוע לא יעשו הם את מה שהם דורשים מן הקהילה הבינלאומית לעשות?

זאת ועוד, ראו את ההבדל בין יחסו של העולם האחר [הלא-ערבי] כלפי הפליטים שהתדפקו על שעריו, לבין יחסם של הערבים כלפי הפליטים שאמורים להיות בני דתם. האין זאת [עובדה] שמחנות פליטים נמצאים רק בארצות הערבים והמוסלמים? ראו את המיליונים שנדדו לאירופה. כל המיליונים הללו אינם חיים במחנות פליטים, אלא הם נקלטים בערים האירופאיות והופכים לחלק מהאזרחים. רק בארצות הערבים והמוסלמים, כגון ירדן, לבנון, ותורכיה, מצטופפים הערבים במחנות מחפירים. מה משמעות הדבר? משמעותו היא דבר אחד - שהערבים והמוסלמים אינם קולטים פליטים, בניגוד לשאר העמים האירופאים, שהם העמים 'הכופרים' על פי האידיאולוגיות שעליהן חונכו [הערבים והמוסלמים] מינקות. 
   
האין משמעותו של מצב זה, הגלוי לעיני כל, כי מה שמכונה 'ערביות' אינו אלא אשליה חסרת כל יסוד מוצק? זאת ועוד, כאשר משטר המייחס לעצמו את הערביות, כגון המשטר הסורי, נעזר במטוסים זרים, רוסיים, כדי לרצוח את מי שהם כביכול 'אזרחיו' או 'בני עמו', האין משמעות הדבר כי מה שאמור להיות עם אחד הוא אינו כזה בשום אופן?

אמיתות אלה אשר נחשפות לעינינו, מחייבות כל ערבי שיש לו עדיין שמץ של כבוד אנושי, להתבייש בהשתייכותו לאומה אומללה זו ולהנהגתה, על כל זרמיה, אשר זמן רב האכילו אותו בסיסמאות ריקות. עשורים ארוכים של לעיסת סיסמאות לא הביאו דבר לאזרח הערבי. מה הניבו סיסמאות אלה לאחר כל העשורים האלה? הערבים הפכו לקבוצות של אנשים אשר דבר לא מאחד ביניהן, המשוטטות ללא מטרה בעולם שהופך למדבר פוליטי, חברתי, תרבותי ומוסרי.   

העולם הערבי כבר הפך למעבדת ניסויים עבור המעצמות הגדולות, והערבים הפכו לשפני ניסיונות המשוטטים בחוסר מטרה ולא מוצאים דרך לצאת מהמשברים שלהם. אלה הן אמיתות גלויות לעיני כל ולא ניתן להחביא אותן או לטאטא אותן מתחת לשטיח."
*
התרגום פורסם ב- ״ממרי״


For Arabic, press here

For English, press here

24 באפריל 2018

אל-אטלאל (על חורבות האהבה)


 ארכיון - תרגומי שירה ערבית 


הארץ, 25 באפריל 2000

22 באפריל 2018

עוד לא אבדה נכבתנו

 וכך כולנו הגענו עד הלום. בריוני הלאומנות השבטית והדתית של שני העמים לופתים חזק בטלית הארץ.

סלמאן מצאלחה ||

עוד לא אבדה נכבתנו


שלושה הרהורים על עצמאות ועל נכבה:
הרהור ראשון. חרף ההתנגדות העזה לישראליזציה של רבים מהפוליטיקאים הערבים בארץ, על שלל זרמיהם, משום מה דווקא הפלסטינים אזרחי המדינה נוהגים כישראלים לעילא ולעילא. הישראליות שלהם כה עמוקה, עד שהם מציינים את יום הנכבה לפי הלוח העברי, בה' באייר — יום העצמאות של ישראל. וראו זה פלא, כשמקדימים את יום העצמאות ביום אחד על פי דרישת הרבנות הראשית מחשש לחילול שבת המוני, גם הפלסטינים הישראלים מקדימים את ציון יום הנכבה שלהם. משל הם והרבנות הראשית תאומים סיאמיים.

הפלסטינים בשטחים הכבושים, לעומת זאת, מציינים את האירוע לפי הלוח הלועזי ב–15 במאי, ואיש אינו מציין את הנכבה לפי הלוח המוסלמי, שכידוע זז לאורך השנה. אולי הם נוהגים כך מחשש שהדבר ירחיק אותם מיום העצמאות של ישראל, ואולי על פי האמרה המיוחסת לנביא מוחמד: "מבין כל אומות העולם, אתם הכי דומים לבני ישראל. אתם נשרכים אחריהם עקב בצד אגודל".

הרהור שני. כל הנאשמים במעשים פליליים — רוצח, אנס, שודד או כל עבריין אחר — תמיד יטענו לחפותם, לרוב בסיוע עורכי דין ממולחים, בתקווה לזכות בנקודות בבוא יום גזר הדין והטיעונים לעונש. במקרים רבים, גם לאחר שהפושע מושלך לכלא הוא ממשיך לטעון לחפותו, לחפש עוד עדויות, להמציא עוד ראיות ולבקש משפט חוזר. זה יכול להיות אזרח פשוט וגם מנהיג ציבור, חבר כנסת או ראש ממשלה.

הציוני המצוי, אם הוא מהגר מעבר לים ואם הוא צאצא של מהגרים, אינו שונה בהיבט הזה. מעצם מהותו הציונית והימצאותו במקום הזה, הוא תמיד יטען לחפותו מגרימת נכבה לפלסטינים. הוא לא יכיר במציאות ויטען שהנכבה היא שקר ושאין כלום כי לא היה כלום. לפני ארבע שנים ניסה משה ארנס להדוף כל ניסיון, ולו ברמז, להכיר באסון שנחת על תושבי הארץ הערבים עם הקמת המדינה "היהודית" ("שקר הנכבה", "הארץ", 21.5.2014).

הרהור שלישי. גם בצד הפלסטיני אין לצפות שערבי יפשפש במעשי "מנהיגיו", מן הימים ההם ועד הזמן הזה, שהביאו אותו עד הלום. גם הוא לא יכיר במציאות שנוצרה כאן. אין זה מקרה שאין היסטוריונים חדשים, לא ערבים ולא פלסטינים. כדי שיקומו היסטוריונים כאלה צריכה להתקיים בחברה הערבית תשתית דמוקרטית של חשיבה חופשית עם מנגנונים של ביקורת עצמית.


תשתית רוחנית של עריכת חשבון נפש אינה קיימת בתרבות הערבית. לביקורת עצמית יש השלכות מרחיקות לכת מנקודת מבטם של שליטים וראשי שבטים ערבים במרחב הזה. הן עלולות להביא לסיום ההגמוניה השבטית שלהם ולהעלות שבטים אחרים, או עדות אחרות. אלה יחליפו אותם, יחזיקו במושכות השלטון וימלאו את כיסיהם וכיסי מקורביהם במצלצלים. כך היה מימים ימימה וכך הווה עד עצם היום הזה.

וכך כולנו הגענו עד הלום. בריוני הלאומנות השבטית והדתית של שני העמים לופתים חזק בטלית הארץ. זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, ואין הם מוצאים את הדרך ל"יחלוקו". וכך, לאורך השנים, רוותה הארץ הרבה דם, הרבה יזע ודמעות.
דומה כי הארץ הטובה הזאת עייפה כבר משניהם.
*
הארץ, 22 באפריל 2018

*
For English, press here

For Arabic, press here

במרחב
  • המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל


מוסיקה קלאסית

***
ג׳אז




ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
פרוזה
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
שירה
  • מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר ארץ

    בֵּין הַיָּם לְבֵין כִּנֶּרֶת
    אֲדָמָה שוֹתֶתֶת דָּם.

    וְשִׂנְאָה בָּהּ הַעוֹבֶרֶת
    מֵעָפָר לִבְנֵי אָדָם.

    כל הפרטים

  • על חופש היצירה בעידן הלאומי

    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים