13 בספטמבר 2017

משטרת כל אזרחיה


ראשי הציבור הערבי מאשימים את המשטרה באזלת יד מול ההשתוללות ברחובות. המשטרה, מצדה, מאשימה את החברה הערבית ואת הנהגתה שאינה מסייעת לה במיגור האלימות

 

סלמאן מצאלחה ||

משטרת כל אזרחיה


האלימות משתוללת ביישובים הערביים. לא עובר שבוע בלי שנקרא על רצח אשה פה, רצח גבר שם. לעתים הפשעים נעשים בראש חוצות, לאור יום, ויש עוד עשרות מקרים של אלימות שלא מגיעים לידיעת הציבור הרחב. האלימות יכולה לפרוץ על רקע אישי, על רקע חמולתי או אף על רקע עדתי. המשטרה מגיעה למקום, פותחת בחקירה ומטילה איפול על פרטיה. במהרה המקרה נשכח, עד לאירוע האלים הבא, וחוזר חלילה. ראשי הציבור הערבי מאשימים את המשטרה באזלת יד מול ההשתוללות ברחובות. המשטרה, מצדה, מאשימה את החברה הערבית ואת הנהגתה שאינה מסייעת לה במיגור האלימות.

צריך לומר תחילה ששני הצדדים, המשטרה וראשי הציבור הערבי, צודקים בטענותיהם. עם זאת, עולות כמה תהיות באשר להתנהלות ראשי הציבור הערבי. מצד אחד, הן חברי הכנסת והן מנהיגי הציבור דורשים מהמשטרה, ובצדק, שתאסוף את הנשק הבלתי חוקי ותשליט חוק וסדר ביישובים הערביים. מצד שני, ראו זה פלא, אותם מנהיגי ציבור בדיוק עומדים על רגליהם האחוריות כאשר המשטרה מנסה להקים תחנות משטרה בתוך היישובים הערביים או מנסה לגייס שוטרים ערבים לשורותיה.

התנהלות זו של ההנהגה הערבית, על כל גווניה וזרמיה, תמוהה בלשון המעטה. משמעותה למעשה היא שאותה הנהגה רוצה ש"משטרה זרה ונטולת ערבים" תיכנס ליישובים הערביים ותשליט חוק וסדר, אך מסרבת לקבל כל אחריות על מה שקורה באותם יישובים.

יש להזכיר לכל מי שמעדיף אולי לשכוח: תפקידה של משטרת ישראל הוא להגן על האזרחים. על כל האזרחים. וכל מי שרואה את עצמו כאזרח במדינה זו ושואף לשוויון זכויות, לא יכול להתנגד לשירות של אזרחים ערבים במשטרה או להקמתן של תחנות משטרה ביישובים הערביים.

מהצד השני, המשטרה צריכה לעבור מהפכה תודעתית ולעשות הכל כדי להוכיח לאזרחים הערבים שהיא עובדת למענם, לא נגדם. דומה כי המופקדים על המשטרה בשנים האחרונות — השר לביטחון פנים, המפכ"ל והבכירים האחרים — אינם ראויים לתפקידם. ההאשמות הגורפות ודברי הבלע נגד הציבור הערבי שהפריחו באירועים שונים אינם יכולים להפיג את המתיחות הכרונית הקיימת בין הציבור הערבי למשטרה.

גם ראשי השלטון המרכזי וגם ראשי הציבור הערבי חייבים להפנים שהאזרחות מחייבת אותם. מחד גיסא, המשטרה נדרשת להשקיע מאמצים בפענוח הפשעים הפושים בסקטור הערבי, בהבאת החשודים לדין ובהענשת האשמים במלוא חומרת הדין. האזרחים הערבים משוועים להגנה מפני חמולות הפשע המשתוללות ביישוביהם. מאידך גיסא, במקום להתנגד להקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים, על ראשי הציבור הערבי לעודד יוזמה כזאת, ואף לברך על כך שהמשטרה נכנסת ומסיירת ומשליטה חוק וסדר.

עוד דבר שיש לקחת לתשומת הלב. כדי שהאזרח הערבי יחוש כי המשטרה שייכת גם לו, המשטרה חייבת להוסיף לניידות שלה את הכיתוב "משטרה" בשפה הערבית, ורצוי מאוד שבכל ניידת כזאת יישב בין השאר גם שוטר ערבי. שוו בנפשכם כיצד היה חש אזרח יהודי לו כל ניידות המשטרה היו נושאות כיתוב בשפה זרה בלבד, ובין היושבים בהן לא היה ולו יהודי אחד.
*
הארץ, 13.09.2017
*
For Arabic, press here

30 באוגוסט 2017

ארצות הכופרים


הציווי היהודי "עשה לך רב", הופך בקרב הקהילות המוסלמיות ל"עשה לך אימאם וקנה לך מסית, שידריך אותך בנתיבות דת האיסלאם".

סלמאן מצאלחה ||

ארצות הכופרים


יש מי שמייחס את צמיחת הטרור האיסלאמי במערב לרקע הסוציו־אקונומי של קהילות המהגרים המוסלמים. ואולם, כל המעלה טענה כזאת לא יכול להסביר עובדה פשוטה אחת: אם כך, כיצד זה שקהילות מהגרים לא מוסלמים מרקע סוציו־אקונומי דומה אינן מעורבות כלל בטרור.

הרקע הסוציו־אקונומי יכול אולי להסביר דבר אחר. קהילות המהגרים המוסלמים הן ברובן מסורתיות ולא משכילות, והדת משחקת תפקיד חשוב בחייהן. בכל הקשור לענייני דת, הלכות ומסורת הן נסמכות על המטיפים במסגדים ועל הסרטונים המועברים ברשתות החברתיות. כך הם הופכים לחומר ביד היוצר, חשופים למניפולציות של המטיפים. הציווי היהודי "עשה לך רב", הופך בקרב הקהילות המוסלמיות ל"עשה לך אימאם וקנה לך מסית, שידריך אותך בנתיבות דת האיסלאם".

בעשורים האחרונים הולכים ומתרבים פסקי ההלכה הקשורים לחיי הקהילות הללו בארצות המערב. פסקי הלכה כאלה יוצאים הן מצפון אפריקה והן מהמזרח התיכון, והם נגישים לכל דורש באתרים האיסלאמיים הרבים הקיימים באינטרנט. רבים מפנים שאלות לפוסקי ההלכה ומחפשים תשובות על תהיות בנוגע לשהותם בארצות אלה, "ארצות הכופרים" לפי הטרמינולוגיה האיסלאמית.

לכן, מי שבאמת רוצה להבין על איזה רקע צומח הטרור האיסלאמי לא צריך ללכת רחוק. הכל כתוב שחור על גבי צג, ומצוי בידו של כל מחזיק סמרטפון. לשם כך צריך לדעת לקרוא ערבית ולקלוט מבין השורות את עומק הניכור השורר בין החברה הערבית והמוסלמית לחברה המערבית.

על השאלה מהו דין ההגירה לארץ לא מוסלמית כבר ניתנו פתוות רבות. כזאת היא הפתווה של אבן עתימין, מלומד סעודי, שיש לו השפעה על התנועות הסלפיסטיות: "ההיתר לשהות בארצות הכופרים מותנה בשני תנאים", קבע הפוסק: התנאי הראשון הוא, כי השוהה חייב להיות בעל ידע בענייני דתו ואמונתו, וחשוב מכך: "הוא חייב להפנים את האיבה והשנאה כלפי הכופרים ולהתרחק מהם". והתנאי השני: "הוא חייב להפגין את אמונתו ולקיים את מצוות הדת". ועוד מוסיף הפוסק: משנתקיימו שני תנאים אלה, הוא חייב לקיים את ה"דַּעְוָּה", ההטפה לאיסלאם, ולחבב את דת האיסלאם עליהם. שכן, זהו עוד סוג של ג'יהאד שהמוסלמי נדרש לבצע.

דברים דומים חוזרים בפתווה אחרת, המתפרסמת באתר "איסלאם ווב": "חל איסור על הגירה לארץ לא מוסלמית על כל מי שלא יכול לקיים בה את מצוות הדת". האיסור נובע, בין השאר, מ"הסכנות הגדולות המצפות למי שחי בקרב הכופרים, בכך שהוא חושף את ילדיו לתרבות רעה". שכן, "ידוע שבארצות הכופרים אין שליטה לאבא על ילדיו". ואולם דומה, כי החשוב מכל בעיני הפוסק קשור לאפשרות, ש"השנאה של המוסלמי כלפי הכופרים עלולה להיחלש".

זאת ועוד. בווידיאו שהפיץ לאחרונה מטיף דת סורי — פרופסור שלימד באוניברסיטה של דמשק ועבר לירדן עם פרוץ ההתקוממות הסורית — הוא חוזר ומדגיש את הסכנה הצפויה לילדי המהגרים, שעלולים לאבד את הזהות האיסלאמית. ואולם, דומה כי הדבר שהכי טורד את מנוחתו האיסלאמית קשור למעמד האשה: "לאשה במערב יש משכורת גבוהה, וזה דוחף אותה להתנהג בקשיחות כלפי בעלה", ציין המטיף, והוסיף עוד הארה: "רק בארצותינו אני מרגיש איזה ערך גדול יש בהטלת פרנסת האשה על הגבר".

אם כן, למקרא ולמשמע הפתוות וההטפות האלה בל יתפלא איש, שהקהילות המוסלמיות מסתגרות ולא מתאמצות להיטמע בתוך החברה המערבית. בל יתפלא איש גם, שהטרוריסטים יוצאים מהמסגדים שמהם נשמעות הטפות כאלו. זהו היסוד שעליו צומחת הפורענות החברתית המתבטאת בביצוע פעולות ג'יהאד, כלומר טרור, נגד אזרחי המערב, הנחשבים ל"כופרים" בעיני מורי הדרך המטיפים ומתווים את צעדי צאן מרעיתם.

לכן, זאת יש לומר: כל עוד לא יקומו רפורמיסטים מוסלמים אמיצים, שייקחו את האיסלאם ואת המסגדים לידיהם, דבר לא ישתנה. כמנהגו מימים ימימה, האיסלאם ימשיך להתעמת עם ה"כופרים", בארצותיהם, גם באמצעות טרור. וזוהי כל תורת הטרור האסלאמי על רגל אחת.
*
הארץ, 30 באוגוסט 2017

9 באוגוסט 2017

אחרית דבר



ארכיון


סלמאן מצאלחה ||

אחרית דבר

מחמוד דרוויש, זכר לשכחה, תרגום הערות ואחרית דבר: סלמאן מצאלחה, הוצאת שוקן בשנת 1989



6 באוגוסט 2017

רק שבעים


סלמאן מצאלחה

רק שבעים

                 (לאריה ארנון)

רַק שִׁבְעִים מָלְאוּ לַנַּעַר,
וְזוֹ אָכֵן סִבָּה
לְהַפְסִיק לִסְפּוֹר כָּל שַׁחַר.
אָז, סֹבּוֹ לִמְסִבָּה.

לֵךְ תַּכִין סִירִים עִם רוּתִי,
עֲלֵינוּ - הָעוּגָה.
הַמַּצָב הוּא כֹּה אַקוּטִי
הָאָרֶץ נְמוֹגָה.

הַשָּׁנִים חָלְפוּ כְּמוֹ אֶמֶשׁ.
חָלְפוּ הַנְּדוּדִים.
בָּרוּךְ הַבָּא! בַּלֵּב יֵשׁ
מָקוֹם לִבְנֵי דּוֹדִים.

חָשַׁבְתָּ עַל שַׁלוֹם, וְדֶרֶךְ
סוּגָה בַּשּוֹשָנִּים.
קִבָּלְתָּ אֶת ״תּוֹרַת הַמֶּלֶךְ״
תִּזְכֹּרֶת כִּבְשָׁנִים.

הַחֲלוֹם, אוֹתוֹ קוֹשַׁשְׁתָּ,
מִסִּפְרוֹ שֶל הַחוֹזֶה,
וְחָרַשְׁתָּ וְהוֹרַשְׁתָּ,
הִתְגַּלָּה כְּ־״זֶה־לֹא־זֶה.״


וְאִם כָּךְ, אָז בּוֹא נַגִּיד,
הַמַּצָב - אֵינוֹ וָרוֹד.
אִם לַחְלֹם עַל הֶעָתִיד,
עָדִיף אוּלַי - לִנְדֹּד.

טוֹב לַחְשֹב עַל מָחֳרָתַיִם.
זֶה אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ מַחַר.
יֵשׁ תִּקְוָה, אוּלַי יֵש שְׁתַּיִם-
זִימְבַּבְּוּאֶה, אוֹ זַנְזִיבָּר.

***

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים