‏הצגת רשומות עם תוויות שירה עברית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שירה עברית. הצג את כל הרשומות

על הטיפשות

סלמאן מצאלחה

על הטיפשות

מָה רַבָּה חָכְמָתָם שֶׁל הַזְּקֵנִים 
בַּמִּזְרָח הַזֶּה! הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב,
אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם פּוֹקְדִּים אֶת
בַּתֵי הַקָּפֶה בְּעִירָם. הֵם שָׂחִים
עַל הָא וְעַל דָּא וּמְשַׁלְּחִים
לֶחָלָל אֶת סִפּוּרֵי גְּבוּרָתָם.

מָה רַבָּה חָכְמָתָם שֶׁל מַנְהִיגֵי
הַמִּזְרָח הַזֶּה! הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, 
אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם חוֹצִים 
גְּבוּלוֹת בַּשָָּׁמַיִם, מִתְכַּנְּסִים 
בְּבִירוֹת הָעוֹלָם, לְחַפֵּשׂ שָׁם 
עֲמוּדֵי מִשְׁעָן לְכֵס מַלְכוּתָם, 
סְעוּדוֹת פְּאֵר לְמַלֵּא אֶת 
מִשְׁמַנֵּי בִּטְנָם.

וּמָה רַבָּה שָׁם טִפְּשׁוּתָם שֶׁל
צְעִירֵי הַמִּזְרָח הַהוּא! בֵּין הַהוּא
וְהַזֶּה, בֵּין חָכָם וְחָכָם, אַתָּה
רוֹאֶה אוֹתָם, רַק הֵם לְבַדָּם,
נֶחְלָצִים לַעֲלוֹת עַל מִזְבַּח
הַטִּפְּשׁוּת וּלְהַקְרִיב לְמַעֲנָם
אֶת עַצְמָם.
*

דן פגיס | תרגילים בעברית שימושית

 

דן פגיס

תרגילים בעברית שימושית


"הֲשָּׁלוֹם לְךָ? הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?"
(דוגמה למשפטי שאלה בספר לימוד לבית-הספר התיכון)

1
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם. בְּעִבְרִית יֵשׁ עָבָר וְעָתִיד,
אֲבָל אֵין הוֹוֶה, רַק בֵּינוֹנִי.
עַכְשָׁו נַעֲבֹר לַמִּשְׁפָּט.
 
2
אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ.
אוֹהֲבֶיהָ אוֹכְלִים אֶת אוֹהֲבֶיהָ.
הֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לֶעָתִיד. 

3

אֲרָצוֹת זָבוֹת חָלָב וּדְבַשׁ. זֶה חִוּוּי.
אִם תִּרְאֶה אוֹתָם, מְסֹר לָהֶם ד"ש. זֶה צִוּוּי.
וְעַכְשָׁו מִשְׁפַּט שְׁאֵלָה: מֶה חָדָשׁ?

4
אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר.
אֱמֹר מַה כָּאן מִשְׁפָּט עִקָּרִי וּמַה טָּפֵל שֶׁל תְּנַאי.

5

חִבּוּר קָצָר. יָצָאנוּ לְטַיֵּל בַּסְּבִיבָה.
בֵּית הָעָלְמִין בְּצַד שְׂמֹאל.
בֵּית הָעָלְמִין בְּצַד יָמִין.
אֵיפֹה תָּעִינוּ? תּוֹדָה רַבָּה.

6
שִׂיחוֹן. שֶׁל מִי אַתָּה, יֶלֶד?
שֶׁל אַבָּא. הַזֵּר הַשֵּׁנִי מִשְּׂמֹאל.

7
בְּרָכוֹת וְדִבְרֵי נִימוּסִין.
בֹּקֶר טוֹב, עֶרֶב טוֹב, שָׁנָה טוֹבָה, מַזָּל טוֹב,
בְּקָרוֹב אֶצְלְכֶם. לְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר.
סְלִיחָה, הַאִם זֶה הַמָּקוֹם? תָּבוֹא מחָר.

8

דַּיֵּק בִּלְשׁוֹנְךָ. אַל תֹּאמַר: זֶה הָיָה לְחִנָּם.
הֲרֵי כְּבָר שִׁלַּמְתָּ.
אֱמֹר: לַשָּׁוְא.

9
מִלִּים נִרְדָּפוֹת. בֹּשֶׁת, בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה, בִּזָּיוֹן,
כְּלִמָּה, קָלוֹן, קִיקָלוֹן, קֶלֶס, קַלָּסָה,
דֵּרָאוֹן, שִׁמְצָה, נְאָצָה, דֹּפִי,
אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת,
גְּנוּת, גְּנַאי, גִּנּוּי, נִבּוּל, נַבְלוּת,
זֻלוּת, הִתְבַּזּוּת, זִלְזוּל, זִילוּתָא,
וְשֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ לְךָ!

10
עַטֵּר לְשׁוֹנְךָ בְּנִיבִים.
אַל תְּהִי מָתוֹק פֶּן יִבְלָעוּךָ.
אֵין הַבָּשָׂר מַבְאִישׁ אֶלָּא מִתּוֹכוֹ.
הֱוֵי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת,
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָרֹאשׁ,
כָּאן קָבוּר הַכֶּלֶב!
הִגַּעְתָּ, דַּע מַה שֶּׁתִּדְרֹשׁ.
הַאִם נָאֶה דָּרַשְׁתָּ?
הֲשָּׁלוֹם לְךָ? הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?

11
וְעַכְשָׁו עוֹד תַּרְגִּיל קָטָן לְסִיּוּם.
שְׁתֵּי מִלִּים בּוֹ. הַבְחֵן יָפֶה
בַּהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים:
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.

        סימן קריאה 9, 1979


לא על המתים

 סלמאן מצאלחה

לא על המתים

(א)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
חֲשׂוּפִים לְפִגְעֵי הַשָּׁרָב
שֶׁקָּפָא בְּאַרְצֵנוּ עַל שְׁמָרָיו,
עֲמוּסֵי הֲזָיוֹת, עַל סִפָּהּ שֶׁל
תְּהוֹם, עַל עָתִיד מְעֻטָּר
נִצָּחוֹן בְּאַסְפַּמְיָה, הֲלוּמֵי
חֲלוֹמוֹת לֹא פְּתוּרִים,
סִפּוּרִים לֹא גְּמוּרִים עַל
קוֹרוֹת הַמַָּקוֹם. לֹא עַל
הַמֵּתִים יְדֻבַּר הַיּוֹם.
לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁשֻּלְחוּ
אֶלֵי קְרָב אַחֲרוֹן, אֲפוּפֵי
אַגָּדָה עַל חֲלוֹם בְּהָקִיץ,
רְכוּבִים עַל סוּסִים בְּנֵי
כִּלְאַיִם, דּוֹהֲרִים עַל הַיָּם,
שׁוֹעֲטִים עַל הָאָרֶץ,
רוֹחֲפִים בַּשָּׁמַיִם
לְהָמִיט עַל כֻּלָּנוּ
כִּלָּיוֹן.

(ב)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
לֹא עַל הַמֵּתִים יְדֻבַּר
הַיּוֹם. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁנָּשְׁרוּ
עַל הַדֶּרֶךְ מֵאִילַן יֻחֲסִין
וְהוֹרִישׁוּ לַחַיִּים אַלְבּוֹמִים
וְיָגוֹן. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁפָּסְעוּ
חֲרִישִׁית בִּשְׁבִילֵי בֵּית־עָלְמִין
אַחֲרֵי הָאָרוֹן. לֹא עַל דָּם
שֶׁנִּשְׁפָּךְ עַל לֹא עָוֶל בְּשֵׁרוּת
הָאָדוֹן. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁשָּׁקְדּוּ
לְהַתְקִין בַּחֶלְקָה הַשְּׁמוּרָה
בְּצֵל מָוֶת, עוֹד שׁוּרָה, עוֹד
בּוֹרוֹת מְנוּחָה לְתִפְאֶרֶת
סוֹחֲרֵי אֲבַדּוֹן.

(ג)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
רְכוּנִים עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹן
שֶׁהֻגַּף עַל שְׂרִידֵי הַתִּקְוָה
שֶׁחָרְבָה עִם הַלֵּב, עַל שִׁבְרֵי
הַחֲלוֹם שֶׁנִּרְדַּף עַד נִבְכֵי
אֲדָמָה בּוֹכְיָּה, רְחוּמָה עַד
כְּאֵב, עַל פְּרִי הָאַהֲבָה
שֶׁנֶּעֱטַף בְּרִגְבֵי הֶעָפָר,  
שֶׁנֶּאֱסַף רֶגֶב רֶגֶב מֵחַוָּה,
מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן. הִנֶּה הוּא
כָּאן יָשַׁן, כָּאן חָלַם. הִנֵּה
הוּא כָּאן חָלַף, כָּאן נָדַם;
בִִּתְּמוּנָה שְׁעוּנָה עַל מַדָּף,
בְּמִלִּים חֲקוּקוֹת בְּמַחְבֶּרֶת,
בְּצִיּוּר צִבְעוֹנִי שֶׁפָּרַח עַל
נְיָר וְטִפֵּס עַל הֵַקִּיר, בְּרֵיחוֹ
הַנִּדָּף לְכָל עֵבֶר, מֵחַלּוֹן
שֶׁנִּפְתַּח לָרְחוֹבוֹת שֶׁהִכִּיר,
מִן הַחֶדֶר שֶׁנִּשְׁמַר אֶל הַשֶּׁבֶר
שֶׁנִּפְעַר בַּנְּשָׁמָה וְהוֹתִיר
אַחֲרָיו דְּמָמַת שְׁמָמָה,
אֲנָקָה הָאוֹחֶזֶת בַּגָּרוֹן.

(ד)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
לֹא עַל הַמֵּתִים יְדֻבַּר הַיּוֹם.
לֹא עַל חַבְרֵי יַלְדּוּתָם שֶׁנָּשְׂאוּ
לִכְבוֹדָם אֶת הַזֵּר. לֹא עַל
אֵלֶּה שֶׁפָּשְׁטוּ הַמַּדִּים וּמִהֲרוּ
לְפַזֵּר הֶסְפֵּדִים בָּאֻלְפָּן. לֹא עַל
אֵלֶּה שֶׁהִסְפִּיקוּ לְסַפֵּר אֶת
שִׁבְחֵי הַמָּנוֹחַ שֶׁאִבֵּד אֶת מוֹתוֹ.
וְאוּלָם הוּא לֹא שָׂשׂ לְחַפְּשׂוֹ
מֵעוֹלָם. הוּא נִשְׁלַח אֶל מוֹתוֹ
לְכַפֵּר עַל פִּשְׁעֵי רוֹדָנִים,
וְאוֹתוֹ הוּא מָצָא לֹא הַרְחֵק.
בַּמִּרְפֶּסֶת הַצּוֹפָה עַל רְחוֹב
שֶׁשָּׁמַם. בֶּחָצֵר שֶׁסָּפְגָּה אֶת
הַדָּם. בַּמִּטְבָּח, בַּשֻּׁלְחָן
שֶׁנֶּעֱרַךְ לְאוֹרֵחַ, לְחָבֵר.
עַל מִטַּת יְלָדִים, עַל
סַפָּה, עַל שָׁטִיחַ שֶׁנִּפְרַשׂ
בַּסָּלוֹן.

(ה)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עֲיֵפִים
עַד הֲלוֹם, מֵחֲלוֹם הָאָבוֹת
שֶׁאִכְזֵב, מִגַּלְגַּל נְקָמוֹת
שֶׁסּוֹבֵב לְלֹא הֶרֶף, לֹא עוֹצֵר.
לֹא עַל אֵלֶּה הַמֵּתִים
יְדֻבַּר הַיּוֹם. זֶה הַזְּמַן לְדַבֵּר
עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר: עַל כָּל אֵלֶּה
הַחַיִּים עַל הַחֶרֶב, צוֹהֲלִים
עֶרֶב עֶרֶב מוּל מָסָךְ מְרַצֵּד
בַּעֵינַיִם. עַל כָּל אֵלֶּה, פֹּה
אוֹ שָׁם, שֶׁאִבְּדּוּ אֶת מִינָם,
שֶׁרוֹקְדִּים בָּרְחוֹבוֹת עַל
הַדָּם, וְשׁוֹפְכִים בְּרִנָּה עַל
הָאָרֶץ חֲמָתָם. עַל כָּל אֵלֶּה
שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת מַאֲמַר הַדִּבֵּר בֶּן
אַלְפַּיִם, אֶת חֲזוֹן הַנְּבִיאִים
שֶׁנִּשְׁכַּח מִדִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל
הָאָרֶץ, שֶׁהֻשְׁלַךְ בְּזָדוֹן
לְמִדְרַךְ הָרַגְלַיִם, עַל-יְדֵי
רוֹדָנִים הַיּוֹשְׁבִים בְּבִטְחָה,
חוֹכְכִים בְּשִׂמְחָה הַיָּדַיִם,
וְנָחִים עַל זֵרֵי הַשִּׂנְאָה
שֶׁהִצְמִיחוּ בַּחֲרוֹן הָאַפַּיִם,
סוֹבְבִים עִדָּנִים עַל צִירֵי
אֲגָדוֹת שֶׁהִחְלִידוּ
בְּאֶלְ-קֻדְס, בְּצִיּוֹן.
מַבְטִיחִים לְמָחָר,
לֶהָמוֹן הַנִּבְעָר וְאַכְזָר,
רַק יְמֵי זִכָּרוֹן.


פורסם: הארץ, תרבות וספרות 18.10.2024

ארץ דווי

סלמאן מצאלחה

ארץ דווי


עַל אֶרֶץ דְּוַי הַלֵּב שׁוֹתֵת,
כְּמוֹ קֶסֶת דְּיוֹ
בַּגּוּף נִפְתַּחַת.

כֻּלָּנוּ כָּאן שְׁבוּיֵי הַחֵטְא,
מִדּוֹר לְדוֹר
צָרָה נִמְתַּחַת. 

הַזְּמַן תָּפַח, וְזוֹהִי עֵת 
לִתְפֹּר מִלִּים,
לוֹמַר בְּנַחַת:

אֶת אֶרֶץ דְּוַי עָבָר לוֹפֵת,
הֹוֶה בַּפַּח,
עָתִיד לַפַּחַת.

אוֹתָהּ טָוָה כִּכְלִי-שָׁרֵת,
הָאֵל אָבָה
בָּנָיו לָקַחַת;

אֶת בְּנֵי־חַוָּה בְּטֶרֶם עֵת
אֶל מִשְׁכָּבָם
בַּשְּׁאוֹל, מִתַּחַת

רִגְבֵי־עָפָר, מִנְחָה לָתֵת
לְאַשְׁמְדַאי
בְּאֵשׁ קוֹפַחַת.

בְּאֶרֶץ דְּוַי הַזְּמַן חוֹרֵת
קוֹלוֹת בְּאֶבֶן
מְטֻפַּחַת.

קִינָה רָפָה עוֹטֶפֶת אֶת
חֶלְקַת הַקֶּבֶר
הַתּוֹפַחַת.

שָׁבַק הַחַי, אָבָק הַמֵּת
הֵן לָנוּ יֵשׁ
פִּנָּה נִדַּחַת.

שְׁמוּרָה לָעַד בִּקְצֶה אֱמֶת
פִּנָּה קְטָנָה
וְכֹה מֻבְטַחַת.

 תרבות וספרות, הארץ 9.8.2024

אשכבה

סלמאן מצאלחה

אשכבה

תִּימְרוֹת עָשָׁן עָטָה הָאֹפֶק. 
וְהַר הִסְתִּיר שֶׁאֵשׁ קְרֵבָה. 
בָּרֹאשׁ חֲשָׁשׁ, עוֹלֶה הַדֹּפֶק, 
וְלֵב בּוֹעֵר כְּלֶהָבָה.

עַל פִּי תְּהוֹם הָלַךְ לוֹ חֶרֶשׁ,
הָאִישׁ הוֹזֶה בְּמַחְשָׁבָה
עַל שִׁיר אַחֵר, הוֹמֶה בַּנֶּפֶשׁ
כְּמוֹ תְּפִלָּה לְאַשְׁכָּבָה

שֶׁל זְמַן רָחוֹק, הָיָה כְּהֶרֶף,
בִּרְבוֹת לֵילוֹת וּדְאָבָה. 
מָנָה מֵאוֹת, מָנָה גַּם אֶלֶף 
נְשָׁמוֹת שֶׁפָּגוּ, וּרְבָבָה.

צַלְמֵי עָפָר, זָקֵן וָטַף
נִדְמוּ בָּאָרֶץ לִשְׁבָבָהּ.
אִשָּׁה וָאִישׁ, עָלֶה נִדָּף
בְּרוּחַ רַע, בִּשְׁבִי הַגַּאֲוָה.

אָבְדוּ בָּאֵשׁ יַלְדֵי הַגָּן,
וְזִיק עֵינֵיהֶם בָּהּ כָּבָה.
שְׂרִידֵי חֲלוֹם, חַיֵּי עִדָּן
כָּבוּ בָּעִיר הַחֲרֵבָה.

תִּימְרוֹת עָשָׁן בְּהַר וְגַיְא,
וְאֵשׁ רוֹשֶׁפֶת רְעֵבָה.
טָרְפָה בָּאָרֶץ לִבְלִי דַּי,
וְעוֹד דּוֹרֶשֶׁת נְדָבָה.

מִשָּׁם לְכָאן, מִכָּאן לְשָׁם
חַלּוֹן לַמָּוֶת רַאֲוָה.
מִגְּדַת נָהָר עַד פְּנֵי הַיָּם
זָבַת דָּמִים וְתַלְאוּבָה.

אָבִיב חָלַף, וּבָא הַקַּיִץ
עָמוּס יָגוֹן כַּעֲרָבָה.
וְלֹא יָדְעוּ שׁוֹעֵי הָאָרֶץ
מוּל פְּנֵי הַמָּוֶת עֲנָוָה.

 תרבות וספרות, הארץ 9.8.2024

For English, press here

סימפונית החיים

 פואטיקה של מוות


סלמאן מצאלחה

סימפונית החיים

דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - אַרְבַּעַת הַמִּינִים:
בַּיִת וָגָן, נוֹף פְּרָאִי,
עֲלוֹת הַשַּׁחַר, שָׁמַיִם כְּחֻלִּים.

גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן, גִּשְׁמֵי קַיִץ,
קֶשֶׁת בֶּעָנָן, מַכַּת בָּרָק,
עוֹפֶרֶת יְצוּקָה, שׁוֹבֵר גַּלִּים.

עֶלֶם חֲמוּדוֹת, מָגֵן וָחֵץ,
צוּק אֵיתָן, שׁוֹמֵר חוֹמוֹת,
עֲמוּד עָנָן, מֶרְכְּבוֹת הָאֵלִים.

חוֹמַת מָגֵן, חֲגוֹרָה שְׁחוֹרָה,
אִישִׁית לוֹחֶצֶת, חַרְבוֹת בַּרְזֶל,
סִמְפוֹנְיַת הַחַיִּים.

תֵּיבַת נֹחַ, עִנְבֵי זַעַם,
יְמֵי תְּשׁוּבָה, רְפוּאָה חֲלִיפִית,
עַנְפֵי זַיִת, שׁוּבוּ אַחִים.


נערים אלמונים

סלמאן מצאלחה ||

נערים אלמונים

לנבחרת הנערים, ערבים ויהודים, במונדיאליטו 
 
נְעָרִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ עִם מַדִּים.
לוֹחֲמִים בְּשׁוּחוֹת הַכַּדְרֶרֶת.

עַל הַכַּר הַיָּרֹק בְּתִקְוָה צוֹעֲדִים 
לְהָבִיא בְּשׂוֹרָה מְשַׁחְרֶרֶת.

ועל אלה הדברים

 

סלמאן מצאלחה ||

ועל אלה הדברים


וְעַל אֵלֶּה הַדְּבָרִים
הַמְּדִינָה אוֹבֶדֶת:

לא נזוז מכאן

לפי המנגינה "We Shall Not Be Moved" - 

סלמאן מצאלחה ||

לא נזוז מכאן

         (הימנון המהפכה) 

לֹא... לֹא! לֹא נָזוּז מִכָּאן.
לֹא... לֹא! לֹא נָזוּז מִכָּאן.

״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ -
לֹא... לֹא! לֹא נָזוּז מִכָּאן.

בַּלֵּב בּוֹעֶרֶת לֶהָבָה. לֹא נָזוּז מִכָּאן.
חֵרוּת וְצֶדֶק וְאַחְוָה - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ -
לֹא... לֹא! לֹא נָזוּז מִכָּאן.

לְמַעַן עֲתִידֵנוּ - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
לְמַעַן נְכָדֵינוּ - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ -
לֹא... לֹא! לֹא נָזוּז מִכָּאן.

כֻּלָּנוּ כָּאן בְּיַחַד, לֹא נָזוּז מִכָּאן.
בְּלִי שִׂנְאָה וּבְלִי פַּחַד - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ -
לֹא... לֹא! לֹא נָזוּז מִכָּאן.

בְּנֵי יַעֲקֹב וּבְנֵי נַצֶּרֶת - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
בְּנֵי עֲרָב גַּם בַּכַּוֶרֶת - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ -
לֹא... לֹא! לֹא נָזוּז מִכָּאן.

דִּגְלֵנוּ חֹפֶשׁ וְשִׁוְיוֹן - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
הֵן לָנוּ, זֶהוּ הַהִמְנוֹן - לֹא נָזוּז מִכָּאן.
״כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ -
לֹא... לֹא! לֹא נָזוּז מִכָּאן.

                           *** 
 

 

 ***

   

***

***


חתול סיאמי

סלמאן מצאלחה ||

חתול סיאמי

עֲרָבִי
הוֹלֵךְ לְיַד הַקִּיר.
נוֹשֵׂא עַל גַבּוֹ
קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים
בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

צעדת ירושלים


סלמאן מצאלחה ||

צעדת ירושלים


בְּלֶכְתּוֹ הָרְתוּמָה לַחֶבֶל הַמָּתוּחַ,
בֵּין הַנֶּפֶשׁ הָהוֹמָה לִתְהוֹם פְּעוּרָה
בְּשָׂפָה מִתְפַּיֶטֶת, הוּא לוֹמֵד לְהַלֵּךְ
עַל־בְּלִי־מַה כְּלוּלְיָן מֶטָפוֹרִי.

חזון אחרית


סלמאן מצאלחה ||

חזון אחרית


מִי שֶׁחוֹלֵם עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, לֹא קוֹרֵא
פַּרְשָׁנוּת בָּעִתּוֹן. אֶת חַיָּיו הוּא נָדַר 
לְהַשְׁבִּיחַ זַן פָּרָה אֲדֻמָּה, לֹא אָתוֹן.

עלטה כאן שוב יורדת

סלמאן מצאלחה

עלטה כאן שוב יורדת


עֲלָטָה כָּאן שׁוּב יוֹרֶדֶת עַל הַגַּיְא וְעַל 
הָהָר. וְאַתָּה צִפּוֹר נוֹדֶדֶת, בִּכְנָפֶיהָ 
רוּחַ דָּר.

אלישבע גרינבאום || האחד בספטמבר

אלישבע גרינבאום ||

האחד בספטמבר


מִילְיוֹן יְלָדִים הוֹלְכִים הַיּוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר
וְאֶחָד מֵהֶם מַחְזִיק בְּיָדִי.

רֵיחַ מַחְבָּרוֹת וְיַלְקוּט עוֹר חָדָשׁ נוֹדְפִים מִמֶּנּוּ
הִתְרַגְּשׁוּת עוֹלָה מִשְּׂעָרוֹ הֶחָפוּף.

אִוְשַׁת חֲלוֹמוֹת קַיִץ שֶׁתַּמּוּ דְּחוּסָה
בְּסוּלְיוֹת סַנְדָּלָיו הַקְּטַנּים.

יָדְךָ הַקְּטַנָּה, הַלַּחָה, לוֹחֶצֶת בְּחָזְקָה אֶת יָדִי,
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לֶחָצֵר וְהַפַּחַד הַיָּדוּעַ

לְהַתְחִיל שׁוּב מֵהַתְחָלָה, הַכֹּל, אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ 
מוּל הָעוֹלָם, עוֹד רֶגַע אֶחָד

לִפְנֵי שֶׁאֶעֱזֹב אֶת יָדְךָ, וְתִהְיֶה אַתָּה לְבַדְּךָ, 
גֶּבֶר קָטָן גְּזוּז שֵׂעָר מוּל הָעוֹלָם

וַאֲנִי אָסֵב מַבָּטִי, אִשָּׁה שֶׁרַבִּים נִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ
אֲבָל אִישׁ לֹא יָצָא מִתּוֹכָהּ מֵעוֹלָם

וְאֵלֵךְ.
 
מתוך: לפתע פתאום האדמה, כרמל ירושלים, 2006.

תרגום לערבית, כאן 

מוות משופר


סלמאן מצאלחה

מוות משופר


מִסָּבִיב כְּאֵב יֵהוֹם,
מִן הַיָּם עֲדֵי מִדְבָּר.
זוֹ הָאָרֶץ - לִי תְּהוֹם,
וְדָמִי בָּהּ כְּבָר הֻתַּר.

פריחה

סלמאן מצאלחה ||

פריחה

אֲפִלּוּ שֶׁאֵין שְׂדֵרוֹת בְּרוֹשִׁים
בָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם. וְאֵין שְׁבִילִים
מְרֻצָּפִים לְהוֹלְכֵי רֶגֶל, לֹא
סַפְסָלִים מֵעֵץ בְּצַד הַדֶּרֶך, וְלֹא
נָשִׁים בַּחֲצָאִיּוֹת נְשִׁירוֹת בָּרוּחַ,

נתן זך || כשהלכה ממני נערתי

נתן זך ||

כשהלכה ממני נערתי


כְּשֶׁהָלְכָה מִמֶּנִּי נַעֲרָתִי,
כָּתַבְתִּי פַּעַם, 
הָלַכְתִּי לְבֵית-הַקָּפֶה 
וְהָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים: 
גָּבֹהַ, שָׁמֵן וְרָזֶה 
וְלַשָּׁמֵן הָיוּ שְׁנֵי פְּרָחִים אֲדֻמִּים עַל הֶחָזֶה 

קול צף

ארכיון

 

סלמאן מצאלחה

קול צף


בֵּין שִבְרֵי יְלָדִים, בְּמַחֲנֶה שְׁכוּחַ-צֵל, שֶׁרֻכְּזוּ
בִּמְיֻחָד לִמְנוּחַת עוֹלָלִים, שָׁם מֵעֵבֶר לִגְדֵרוֹת
הַפְרָדָה, לְבֵין נִפְגְּעֵי חֲרָדָה שֶׁפָּסְעוּ בִּשְׂדֵרוֹת
מוּגָנוֹת אֶל מַרְכּוֹל שְׁכוּנָתִי, שֶׁהִכְרִיז עַל
מִבְצַע הוֹזָלוֹת עוֹנָתִי עַל דְּמָעוֹת יְשָׁנוֹת:
עַל כָּל מֵאָה שֶׁתִּתֵּן לַשָּׁכֵן, קַח לְךָ דִּמְעָה
חִנָּם,
*

עמוס נוי || אנחנו שם


עמוס נוי ||

אנחנו שם


אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה
את אור היום הסתירו שמי העננה
אך באשר עריץ אכזר טובח עם
הן מצעדנו עד ירעים - אנחנו שם!

הוד מעלתה

 

 סלמאן מצאלחה ||

הוד מעלתה


לֹא מָקוֹם, לֹא עָפָר וְלֹא סֶלַע
אֲהַלֵּל עַל סִפּוֹ שֶל מִדְבָּר.
לֹא שִׁלְטוֹן הַלִּסְטִים שֶׁכּוֹרֶה לָהּ
רַק חֲלוֹם בַּלָּהוֹת מְכֻתָּר.

לֹא עָבָר, לֹא מָחָר, לֹא כָּעֵת.
אֵין בַּלֵּב הַדּוֹאֵב רְנָנָה,
לֹא לָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ. לְמַעֵט,
לְאַחַת; לְמַלְכָּה נוֹשָׁנָה.

הִיא שָׂפָה עַתִּיקָה, בַּת אַלְפַּיִם,
שֶׁנָּשְׁקָה לִשְׂפָתִי בַּהֶסְגֵּר.
הֵן הָפְכוּ תְּאוֹמוֹת, כִּשְׂפָתַיִם
שֶיּוֹדְעוֹת שְׁתֵּי תִּקְוֹות לְחַבֵּר.

*
הארץ



For English, press here


בארץ
  • יהודים ואחרים

    האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
    כל הפרטים
  • העבר עוד לפנינו

    הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
    כל הפרטים
 
במרחב
  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.
  • בין טהראן לירושלים

    פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
    כל הפרטים

תרגומים
  • הולי ניר | אנ׳לא פוחד

    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִמִּקְדָּשֶׁיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִתְּפִלּוֹתֶיךָ
    אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.
  • רוברט פרוסט | אש וקרח

    יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר,
    בְּקֶרַח - יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר.
    מִן הַתְּשׁוּקָה שֶׁזָּרְמָה לִי בַּחֵךְ
    בְּמַעְדִּיפֵי הָאֵשׁ אֲנִי תּוֹמֵךְ.
  • וו. ה. אודן | בלוז לפליטים

    נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
    חֶלְקָן חַיּוֹת בָּאַרְמוֹנוֹת, חֶלְקָן בְּבָתֵּי אֶבְיוֹן:
    אַךְ לָנוּ אֵין בָּהּ מָקוֹם, יַקִּירִי, בָּהּ אֵין לָנוּ מָקוֹם.