כל הגדל על דבר מה בבית אַבָּא, יהיה טבוע בו לְהַבָּא.  

סלמאן מצאלחה

הדוקטרינה הביביסטית

טועים כל אלה שחושבים שהתנהלות בנימין נתניהו בכל הקשור למלחמת ההשמדה של עזה נובעת אך ורק ממניעים אישיים, וכל מטרתה לשמר את מעמדו כראש ממשלת ישראל. טועים גם כל מי שחושבים שאין בהתנהלותו אסטרטגיה ציונית, כזאת שנחרתה עמוק בחינוכו בבית אבא. שכן, כמאמר הפתגם הערבי, "כל הגדל על דבר מה בבית אַבָּא, יהיה טבוע בו לְהַבָּא".

לא אחת נוהג נתניהו לצטט דברים מפי אביו. כדי לעמוד על טיב החינוך הפוליטי שינק, כדאי לחזור אל דברי האבא, פרופ' בנציון נתניהו, בריאיון ל"הארץ" ב–1998: "שאיפת הערבים להרוס את מדינת היהודים היא שאיפה כללית שלא פסקה ולא נחלשה. אילו היה בידם הכוח, אילו עלה הדבר בידם, היו משמידים אותנו והורגים בנו עד האיש האחרון".

הפחד הקמאי הזה הוא שעמד בבסיס ההתנגדות של נתניהו לתהליך שהביא לחתימה על הסכמי אוסלו. "ביבי מנסה לחלץ אותנו מהמלכודת של אוסלו… ולמנוע הקמתה של מדינה ערבית", אמר נתניהו האבא באותו ריאיון, והוסיף: "יום ולילה הוא חושב על עניין זה. על עניין זה ועל האיום הבליסטי. כשיש לו חמישה רגעים לדבר איתי, הוא מדבר אך ורק על שני הנושאים האלה".

גם כשהופעל לחץ בינלאומי כבד על ישראל להמשיך את תהליך אוסלו ונתניהו נאלץ להכריז בנאום בר־אילן, "נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית", היתה זו הצהרה מהפה ולחוץ שנועדה להסיר את הלחץ הבינלאומי ותו לא. עדות לכך אפשר למצוא בדברי נתניהו האבא, שלא התרגש כשנשאל על המוכנות שהביע בנו לקיומה של מדינה פלסטינית. "הוא לא תומך בכך", אמר בריאיון לעמית סגל ב–2009, והוסיף: "הוא תומך בתנאים כאלה שהם לעולם לא יקבלו. זה מה שאני שמעתי ממנו, לא מעצמי. הוא הציע את התנאים. התנאים האלה, הם לעולם לא יקבלו אפילו אחד מהם".

לא זו אף זו: הפלישה והטבח הזוועתי שביצע חמאס ביישובי עוטף עזה ב–7 באוקטובר רק המחישו לנתניהו הבן בדם ואש, ביזע ודמעות, את נכונות דבריו ואת הנבואות של אביו.

הדברים הנ"ל מסבירים את התנהלותו של נתניהו בקשר לעסקאות לשחרור החטופים. בכל פעם שנדמה כי חמאס מסכים לעסקה כלשהי, נתניהו מטרפד אותה על ידי הכנסת "תנאים כאלה שהם לעולם לא יקבלו", כדברי אביו. התרגום האקטואלי של "התנאים שהם לעולם לא יקבלו", הוא מלחמה אינסופית עם הפלסטינים. כלומר, על ראש שב"כ בוערת הכיפה. זה הרקע לבחירה באלוף דוד זיני לתפקיד שמבטיח "מלחמת נצח" המשתלבת בתפישת העולם של נתניהו. גם אם חמאס יסכים להתפרק מנשקו ויסכים להגליית ראשיו, אני יכול לקבוע על סמך ההיסטוריה שנתניהו ימציא תנאים חדשים שהצד השני "לא יקבל לעולם" כדי להמשיך את מלחמת הנצח. נכון, מלחמה כזו משרתת אותו אישית, אך היא גם טבועה עמוק בהווייתו ובאידיאולוגיה שינק בבית אבא.

זה האיש וזוהי מהותו.

*
הארץ, 30.5.2025

כל הפרטים

 

השיח שעולה בימים אלה על טיהור אתני וטרנספר אינו חדש כלל וכלל. הוא מלווה את התנועה הציונית מאז שזו באה לעולם

 סלמאן מצאלחה

החזרת עטרה ציונית ליושנה

באחרונה יצא קצפם של לא מעט ציונים מן הזן המצוי במקומותינו, נגד יוצרי הסרט ״אין ארץ אחרת״ שזכה באוסקר בקטיגוריית הסרט הדקומנטרי. הסרט הוא פרי שיתוף פעולה ישראלי פלסטיני שהתחקה אחר ההתעללות שנמשכת שנים בתושבי מסאפר יטא בהר חברון והרס שיטתי למגוריהם ומקורות מחייתם.

מן הראוי לציין שאין חדש תחת השמש. שכן, זוהי פרקטיקה ציונית ידועה ומתועדת מימים ימימה. כל מעללי הכיבוש הישראלי שהתרחשו ומתרחשים מעבר לקו הירוק אפשר לתייגם בכותרת ״החזרת עטרה ציונית ליושנה.״

דוגמאות לפרקטיקה הזו יש למכביר. במסמך סודי שנושא כותרת ״העברת אוכלוסיה ערבית״, עוד מימי ראשית המדינה, נכתב: ״מוצע להעביר את השבטים הערביים במקומות שונים באזור ממשל העמק והגליל המזרחי... במטרה לפנות את השטחים התפוסים על ידם בקרבת מקומות ישוב יהודיים וכבישים ראשיים״. המסמך מפרט את רשימת האוכלוסיות שיש להעבירן ומניין הנפשות של כל שבט. המסמך מתייחס גם לתושבי צפוריה: ״יש להעביר מיד את אנשי צפורי היות ומספר התושבים בכפר זה הולך וגדל מיום ליום ויש להניח שאם הכפר לא יפונה לגמרי מספר האוכלוסיה יגדל להבא בהרבה ונעמוד בפני עובדה קיימת של ישוב גדול בכפר״. המסמך גם מפרט את הצעות ההעברה; חלק יועברו לשפרעם, חלק לעילוט ואת ״עודף תושבי צפורי״, כך במילים אלו, מוצע להעבירם לדבוריה.

בנובמבר 1951 פסק ביהמ״ש העליון נגד המושל הצבאי בגליל שהוציא צו גירוש לתושבי הכפר גאבסיה: ״למשיב לא היתה כל סמכות לגרש את המבקשים מהכפר רבסייה ואין לו רשות למנוע בעדם מלהכנס אליו, לצאת ממנו ולהמצא בו ולגור שם״, כותב עו״ד גרשון צ׳רניאק בא כוח התושבים ליועץ המשפטי לממשלה. עו״ד צ׳רניאק מזכיר עוד במכתבו, כי כעבור מספר ימים ובהיותו בביהמ״ש העליון הוא פגש באחד הקצינים הבכירים של הממשל הצבאי ואשר עסק בענין ״וכששאלתיו על הענין הנדון אמר לי ׳המערכה רק התחילה, צה״ל לא ישלים עם זה.׳״

צה״ל גם לא השלים עם המלצת שר המיעוטים בכור שטרית להשארת 11 משפחות ערביות בשטח היהודי ביפו, ודרש להעבירם לאזור בטחון מגודר, ״לגטו״. על כך אנו למדים ממכתב שנשלח למושל יפו ממטה מחוז ת״א: ״החלטתך להשאיר 11 משפחות ערביות בשטח היהודי ביפו הנה בניגוד לחוקי הבטחון ומקשה על הצבא את בצוע תפקידיו. נבקשך לבטל החלטה זו ולחסל בזה את השאלה״, סיכם המפקד.

אולם לא רק צה״ל דרש וביצע את העברת הערבים ממקומם. שכן, בקשת הטרנספר של שרידי הערבים שנשארו במערב ירושלים הגיעה ממקור אזרחי דווקא, ממנהל השירות הסוציאלי במשרד הסעד. במכתב המופנה אל ועדת ההעברה במשרד המעוטים כותב מנהל השרות הסוציאלי: ״הננו מביאים לפניכם את בעית מעוטי ירושלים ומבקשים לדון על אפשרות העברתם״. משרד הסעד מפרט את הטעמים לבקשתו: כיוון ש״מסבות בטחון אין לאפשר למעוטים בירושלים חופש תנועה ועל כן אינם יכולים לפרנס את עצמם וזקוקים לתמיכה מתמדת על־ידי מוסדנו. המשך מצב זה לא רצוי מכל הבחינות ואנו מבקשים לדון על פתרון השאלה בהתאם לבקשתנו״, חותם המנהל את בקשתו.

ובכן, השיח שעולה בימים אלה על טיהור אתני וטרנספר אינו חדש כלל וכלל. הוא מלווה את התנועה הציונית מאז שזו באה לעולם, וביתר שאת מאז ימי הקוממיות או הנכבה.

באוגוסט 1948 פונה יוסף ויץ, מראשי קק״ל, במכתב למשה שרת: ״הרשני-נא להזכירך, כי בפגישתנו אצל בן-גוריון ביום א׳, 25 ביולי, אמרת לי שמעתה תהיה היזמה בשאלת ה״טרנספר״ בידך ואתה תקרא מיד להתיעצות ולפעולה. אם אינני טועה, לא נקראה ההתיעצות עדיין והטיפול הממשי מעשי לא הוסדר. …  אי-אפשר להסתפק בהכרזות בלבד, אלא מן ההכרח לפעול באמצעים ובדרכים שונים, כדי התקנת הפתרון הרצוי לנו.. בקיצור, להפעיל מנגנון מיוחד לשם כך״. יוסף ויץ מוסיף עוד, כי הוא רואה בהגשמת הטרנספר ״עטרת נצחוננו במלחמת-ישראל, ויפה שעה אחת קודם.״

לתשומת ליבם של שופטי האג: דומה שהחומרים שהובאו לעיל מדברים בעד עצמם.
***

For Arabic, press here

 

כל הפרטים

הסוגיה שטרדה את מנוחתם של חברי הוועדה ב–1948 ממשיכה לטרוד את מנוחת המדינה ואזרחיה עד עצם היום הזה.

סלמאן מצאלחה

פלסטין המערבית

במאי 1948, שלושה ימים לפני ההכרזה על המדינה, התנהל דיון על שמה של המדינה שעתידה לקום על סמך תוכנית החלוקה. כידוע, בתוכנית הוצעה חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום, יהודית וערבית (ירושלים ובית־לחם יהיו תחת משטר בינלאומי). יש לזכור כי בגבולות המדינה היהודית המוצעת בתוכנית נכללו לא מעט יישובים ערביים.

מאחר שהנהגת היישוב היהודי קיבלה את התוכנית היה צורך בקביעת שם למדינה, ובציון השם בבקשה לעצרת הכללית של האו"ם להכרה במדינה היהודית החדשה (שכאמור, כוללת גם ערבים). באותו דיון לפני ההכרזה נחשפו לבטים שעתידים להיות מנת חלקה של המדינה בימים ההם וגם בזמן הזה.

כיוון שהפנייה הרשמית לאו"ם אמורה להיות בשפות הרשמיות של האו"ם, אנגלית או צרפתית, הדיון נסב על שם המדינה בשפות האלה. "החלטנו ששם המדינה יהיה ישראל", אמר דוד בן־גוריון והוסיף: "ואם אומרים מדינה — מדינת ישראל". הוא אמר בדיון שהשם נבחר על ידי ועדה מיוחדת וכי לאחר בדיקה המליצו חבריה שהשם בערבית יהיה ישראל, וסיבותיהם עמם.

חברי הוועדה שדנו בנושא בכובד ראש "מצאו פגם אחד (כך בדיון) שבז'רגון, כמו אצל היהודים הצרפתים, 'זראעליט' — זה משהו ליהודי. אבל אף על פי כן הם אמרו: 'ישראל'. אפשר לצרף לזה כל נסמך: צבא ישראל, קהילת ישראל, עם ישראל".

"נעשה הצבעה ניסיונית", הציע בן־גוריון. "מי בעד 'ישראל' בעברית?" שבעה הצביעו בעד. "נתקבל השם ישראל כשם של המדינה". חבר אחד, אהרן ציזלינג, הביע התנגדות: "אני נגד שם, אשר יכוף על כל ערבי לשאת שם שהוא צריך להתקומם נגדו", הוא אמר. בן־גוריון שאל: "זאת אומרת, אתה מציע שעוד יעיינו איך יהיה התרגום העברי?"

מכך ניתן להבין, כי מראש חשבו על שם המדינה בשפות זרות, וכי העברית היתה בעיניהם תרגום השם משפות אלה. כאן צצה השאלה המתבקשת: מה יהיה שמה של המדינה היהודית בשפה הערבית. בהקשר זה תהה פ. רוזנבלט (הלוא הוא פנחס רוזן), והעלה הצעה מעניינת: "אינני יודע ערבית, אבל אולי אפשר להציע שבערבית זה ייקרא 'פלשתינה המערבית'?"

משה שרת הצביע על התסבוכת הכרוכה בשם המדינה לגבי האזרחים הערבים, תסבוכת שהוא לא מצא לה פתרון: "אני אינני גורס שזה ייקרא בערבית 'ישראל'", הוא אמר. "ביקשתי כל הזמן איזה מוצא לא לכפות על ערבי את ההזדהות עם העם היהודי, אבל אינני מוצא את זה".

לבסוף בן־גוריון סיכם את הדיון: "נצרף את משה שרתוק לישיבת הוועדה שביררה את העניין של השם בערבית, והוועדה תעיין מחדש בדבר. הישיבה ננעלה".

ובכן, הישיבה לא ננעלה כלל וכלל. הסוגיה שטרדה את מנוחתם של חברי הוועדה ב–1948 ממשיכה לטרוד את מנוחת המדינה ואזרחיה עד עצם היום הזה.

לנוכח האמור לעיל אני יכול לומר, כי אני פלסטיני מערבי (ישראלי). ובשיח של הימים האלה אני יכול להוסיף עוד תואר: פריווילג.

*

פורסם: ״אני פלסטיני מערבי (ישראלי). וכיום אני יכול להוסיף עוד תואר: פריווילג״, הארץ,  28.2.2025

 

כל הפרטים

גדעון עשת || השמאל והציונות

 

ההיסטוריה של לפני 1948 עניה במאבקים מעמדיים נגד הבורגנות היהודית והערבית. היתה לשמאל הציוני סיסמא נהדרת: עבודה עברית ותוצרת עברית. לאמור: כן יהודית ולא ערבית

כל הפרטים

מנסור עבאס עומד על כתפי ענקים

אם בישראל יהיה רוב איסלאמי, היא תפסיק להיות יהודית ולא יעזור בית דין, גם אם הוא יהיה בית דין גבוה לעושק.

 

כל הפרטים

הדיל שלי עם ביבי

זה הדיל האולטמטיבי, שחברי הכנסת הערבים צריכים להציע לבנימין נתניהו

כל הפרטים

שחור ולבן בצבעי הדגל

 בימים שבהם הנאשם נתניהו משחק על כל הקופה, לא ירחק היום שבו הוא ישלוף את המשפט "אין לו רוב יהודי"

כל הפרטים

כל התורה האזרחית על רגל אחת

השאלה איננה מיהו יהודי אלא מיהו ישראלי

דומה שהמיליטריזם הציוני, לא רק שהוא מוציא את הציונים מדעתם — הוא גם מוציא אותם מדתם ההיסטורית.

כל הפרטים

מיעוט נטוש

הגיעה העת לפתור את הסתירה הזאת, אחת ולתמיד. לא מתקבל על הדעת, שאזרחים המבקשים שוויון אזרחי מלא לא ישתלבו בכל מערכות השלטון

כל הפרטים

מפלגת הארץ המשותפת

כאשר גנץ חזר והדגיש בכל הזדמנות, כי פניו לממשלת אחדות לאומית, הוא סימן בכך לאזרחי ישראל הערבים ולנציגיהם, כי מקומם מחוץ לגדר...

כל הפרטים

יצחק לאור || ״אנחנו אנשי בסדר״

"אנשי בסדר" הם החממה שבתוכה צמחה ומתגברת ההדרה של הערבים: בבנקים, במשרדי הממשלה, באקדמיה ובחברות הציבוריות.

כל הפרטים

האם אבדה תקוותנו?

פעם אחר פעם נחשפת האמת המרה במדינת ישראל. עד כמה שזה נשמע מוזר, זוהי מדינה המתנהלת בלי אף מפלגה ישראלית אחת.

כל הפרטים

למה שערבי יילך להצביע

אין דמוקרטיה בישראל

קיומן של בחירות דמוקרטיות, אינו מזכה את המדינה בתואר דמוקרטיה אמיתית

כל הפרטים

בכל שם יש אשם

מאז הקמתה נקשר שמה של נצרת עילית בשמה של העיר הערבית. עכשיו היא נולדה מחדש בשמה החדש "נוף הגליל" שהוא לא יותר מאשר בלוף ציוני חסר מעוף.

כל הפרטים

שמאל שהוא ימין

ככה לא הורסים חומה - 

לא מפלגה ערבית ולא יהודית — מפלגת "הארץ המשותפת"

כל הפרטים

תחפשו אותי!

כל הטוענים לכתר מייחלים שהמצביעים הערבים יוציאו להם את הערמונים מהאש, ויגישו להם את ראשות הממשלה על מגש של גוש חוסם

כל הפרטים

שוויון של ממש

יוזמה משותפת, האמנם?

 מדוע לא חתמתי על היוזמה הדמוקרטית המשותפת?

כל הפרטים

בחירות בנדמה לי

גנץ, ראה הוזהרת. גם אנחנו יודעים לשרוף את המועדון.

כל הפרטים

אין זכות קיום לרשימה המשותפת

יש הטוענים, כי הרשימה המשותפת היא כלי ליצירת גוש חוסם שימנע הקמת ממשלת ימין לאחר הבחירות. אין טעות גדולה מזו.

כל הפרטים

רצח הנורמליות הישראלית

רצח רבין מזווית אחרת

בעיני רבני הרשע וצאן מרעיתם בכנסת, מפלגות אלה קיימות כקישוט בלבד, כדי להתהדר בו בפני אומות העולם; אין להן כל ערך בדמוקרטיה הישראלית.

כל הפרטים