כאשר גנץ חזר והדגיש בכל הזדמנות, כי פניו לממשלת אחדות לאומית, הוא סימן בכך לאזרחי ישראל הערבים ולנציגיהם, כי מקומם מחוץ לגדר...

סלמאן מצאלחה

מפלגת הארץ המשותפת

נשגב מבינתי מדוע מיהרו חברי הרשימה המשותפת להמליץ לפני הנשיא על בני גנץ להרכבת הקואליציה. חברי הרשימה, למעט אנשי בל"ד, טענו, כי המטרה היתה להחליף את שלטון בנימין נתניהו.

ואולם טועים כל אלה, גם במגזר הערבי, הסבורים, שנתניהו הוא הבעיה של מדינת ישראל. יש לחזור ולהזכיר לכל אזרחי ישראל הערבים, וגם לנציגיהם הנבחרים, כי לא צריך להתמקד באיש, אלא במה שהוא מסמל. נתניהו הוא רק שליח של הרוע הפושה במדינה "היהודית". לכן העברת נתניהו מתפקידו לא תשנה את מצב אזרחי ישראל הערבים. לכן יש להתמקד בעטינים האידיאולוגיים השופעים תנובה גזענית, שמהם יונקים חברי כנסת משלל המפלגות.

המלצת חברי הרשימה המשותפת לפני הנשיא על כחול לבן היא ירייה לעצמם ברגל, עוד בטרם מתחילים לצעוד במצעד האיוולת של הרכבת הממשלה ה"יהודית", העתידה לקום בארץ המובטחת בלי הערבים.

בכל מערכת הבחירות שהתרגשה עלינו לא נשמעה מפי גנץ שום אמירה בעלת ערך, המבדילה אותו אידיאולוגית מנתניהו. אמנם הוא לא אמר דברים כגון "הערבים גונבים את הבחירות", או דברים הדומים לאלה היוצאים מבית המדרש של המסית המכהן זה שנים כראש הממשלה, אך האם די בכך כדי לרוץ להמליץ עליו? האם לא חוסים ברשימתו ותחת כנפיו אנשים לא פחות ואולי אף יותר גזענים מנתניהו שלוח הרסן?

נכון הוא, שרוב מכריע בציבור הערבי רוצה להיות שותף בקבלת ההחלטות הקובעות את גורלו. כל סקרי דעת הקהל הנערכים בשנים האחרונות מצביעים בבירור על התהליך הזה, העובר על האזרחים הערבים. אבל צריכים שניים לטנגו, כפי שאומרים בלעז. אך לא צריך את הלעז ואת הטנגו כי אנו חיים במזרח, ולנו יש דבקה. ביד אחת אי אפשר למחוא כפיים, אומרים הערבים.

כך אזרחי ישראל הערבים מוצאים את עצמם שוב ושוב ביד מושטת באוויר וכף יד פרושה לרווחה, בלא מענה מן הצד היהודי. ברשימה המשותפת מתרפקים על זמנים אחרים, על התקופה של יצחק רבין, כששימשו גוש חוסם, לא יותר מזה.

כאשר גנץ חזר והדגיש בכל הזדמנות, כי פניו לממשלת אחדות לאומית, הוא סימן בכך לאזרחי ישראל הערבים ולנציגיהם, כי מקומם מחוץ לגדר. בכך הוכיח, כי אין הוא שונה במאומה מנתניהו וחבריו בליכוד, בבית היהודי וביתר מפלגות הימין.

יש לשוב ולהזכיר לכל מי שמנסה להשכיח, כי נתניהו עסק ימים ולילות במערכת הבחירות הזאת במאמץ להכניס לכנסת את הכהניסטים, להקים עמם קואליציה ולתת להם משרות של שרים. מה עשה מי שמתיימר להחליף אותו? לא כלום. שתיקה רועמת. גנץ נזהר כמו מאש מכל רמז על שיתוף של נציגי הציבור הערבי. על פי החוק, שרים אינם מוכרחים להיות חברי כנסת. גנץ היה יכול להצהיר, כי בכל ממשלה שירכיב יכהנו שניים או שלושה שרים ערבים. הוא לא עשה כן, ולא במקרה.

לכן, כל עוד לא נשמעות מפי גנץ אמירות ערכיות, השוללות את ההדרה המובנית של הח"כים הערבים בכנסת — הדרה שאפשר לקרוא לה בשם אפרטהייד פוליטי — האיש הזה ודומיו אינם ראויים להמלצה כלשהי.

איננו זקוקים כאן כעת לא לרשימה ערבית ולא לרשימה יהודית. מפלגה של הארץ המשותפת היא האלטרנטיבה השפויה היחידה שיש לשאוף אליה. שאם לא כן, נלך כולנו מדחי אל דחי.
*
הארץ, 26.9.2019