יצחק לאור || ״אנחנו אנשי בסדר״

"אנשי בסדר" הם החממה שבתוכה צמחה ומתגברת ההדרה של הערבים: בבנקים, במשרדי הממשלה, באקדמיה ובחברות הציבוריות.

יצחק לאור ||

״אנחנו אנשי בסדר״

אחרי רצח רבין מיהר הקונסנזוס לגדר את יגאל עמיר ורבנים עלומי שם כ"עשבים שוטים". ובכל זאת, ראוי שוב להזכיר את מה שהטיח עמיר בעיתונאים, בשידור ישיר, עם הארכת מעצרו הראשונה: "למה אתם לא מספרים שחצי כיכר היו ערבים?" לא "דין רודף" ולחשים של רבנים חרד"לים אפפו את הרצח, אלא קריאת התיגר על לגיטימיות הרוב הפרלמנטרי של רבין. מאז, שתקו על כך הכל. לאפליה הזאת אין לשון עברית.

מי קוראים עכשיו תיגר על "רוב בעזרת ערבים"? ברור שבנימין נתניהו, מנצח תזמורת הטרומבונים של נצח ישראל, ומתנחלי האפרטהייד, המכירים מקרוב את הרישום בטאבו אצל הקב"ה. אבל ראוי לשים לב דווקא ל"אנשי בסדר".

המאמי החדש שלהם, אביגדור ליברמן, מתנחל שניהל כבר מערכת בחירות בהסתה נגד המיעוט הערבי ("אין אזרחות בלי נאמנות"), התעורר בוקר אחד והנה הוא "ליברל" (הממנה את מועמדיו לכנסת מדי בחירות), ומאיים על בני גנץ מפני הסתייעות ברשימה המשותפת. וגנץ?

עמד לו אחרי הבחירות, מנהיג "אנשי בסדר", מנה את אלה שטילפן אליהם, ורק את שמו של איימן עודה לא הצליח לבטא. רמטכ"ל, אבל מוג לב.

"אנשי בסדר" לא ידברו בפומבי בגנות "רוב בעזרת ערבים", כי הם לא "כהניסטים", אבל זו הווייתם. הם הצביעו כחול לבן, ואל תחכו מהם להושיט פתאום יד למיעוט הערבי הגדול.

הם לא מינו ערבים לרשימות שהכינו באופן ליברלי בדרך לכנסת. וכיוון ש"אנשי בסדר" מאיישים גם את המשרות הבכירות בטלוויזיה, לא תמצאו שם מגישה ערבייה של חדשות, שלא לדבר על עורך. הפער העצום בין אחוז הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות, שם שולטים "אנשי בסדר", לאחוז הערבים בקרב הסגל הבכיר, ראוי למאמר נפרד, אבל אפילו אחוז הערבים העובדים בסגל המינהלי (פקידות, מנהלי חשבונות) — זעיר. והשילוט? הנה, אוניברסיטת חיפה, שאפליית הערבים בתחומיה צריכה להביא את ה־BDS אליה, הקדימה בשנתיים את חוק הלאום ומחקה את השפה הערבית משלטיה. שמעתם את "אנשי בסדר" מוחים? כן, קצת, בדיסקרטיות של מכרז תפור.

"אנשי בסדר" הם החממה שבתוכה צמחה ומתגברת ההדרה של הערבים: בבנקים, במשרדי הממשלה, באקדמיה ובחברות הציבוריות. בכל המקומות הללו האפליה אינה סיסמה גזענית, אלא הגנה ברורה על פריווילגיות, ועליהן "אנשי בסדר" לא יוותרו, אם גם לא ידברו עליהן. לשם כך הם זקוקים לימין הגזעני, כדי להתנגד בשאט נפש לאמירותיו. גם בשביל זה יש בחירות, מרחץ של טוהר, שבו מתנקים "אנשי בסדר" מהגזענות של נתניהו ומקווים שהערבים יצביעו בהמוניהם. ואז, הבחירות נגמרות.

ראו את מרצ. כדי להכשיר את אהוד ברק עשו מלודרמה, ב"הארץ" וברדיו, ולרגע הפך עיסאווי פריג' לנציג האומה הערבית שסלחה לגנרל. אחר כך, בקמפיין, החביאו אותו. לכנסת לא נכנס. מי יתפטר לטובתו? תמר זנדברג? הצחקתם. היא מאושיות "אנשי בסדר".

האזרחים הערבים, 20 אחוז מהאוכלוסייה, חיים על שני אחוזי קרקע למגורים ועוד אחוז אחד לחקלאות. הפריווילגיה היהודית מקיפה אותם ביישובים, מכסות מים, תקציבים. אין להם אלא להיאבק כאופוזיציה בהנהגת הרשימה המשותפת, על מגרעותיה, יחד עם שרידי השמאל הישראלי.

הגזענות איננה של הימין. הגזענות היא המדינה.

*
הארץ