סלמאן מצאלחה 
על נחשלות הערבים
הרוח הרעה הזאת המנשבת בחברה הפלסטינית פרצה אף לאוניברסטאות. לא בעזה תחת שלטון האיסלאמיסטים, אלא בשכם באוניברסיטת אל־נג'אח, תחת שלטון הרשות הפלסטינית
סלמאן מצאלחה ||
הכל בערבייה ערווה
כדי להבין את עומק הנחשלות הערבית אין צורך לכתת רגליים במרחבי העולם הערבי; די לנו בהסתכלות פנימה על מה שקורה בשכונה שלנו שכן היא מיקרוקוסמוס שלו. אחד הגורמים העיקריים לנחשלות העולם הערבי הוא הדרת האשה ממרחב קבלת ההחלטות, הקובעות את גורל החברה בכל תחומי החיים, הדרה הזועקת לשמים.
ההנהגה הערבית היתה תמיד של גברים. מעולם לא ראינו מלכה, נשיאה, או ראשת ממשלה ערבייה, וגם לא ראשת עיר. חברה בריאה יכולה לעמוד ולצעוד קדימה רק על שתי הרגליים, הנשית והגברית. הרגל הנשית של החברה הערבית משותקת מקדמת דנא, לכן אין להתפלא על כך שהחברה צולעת, ותמיד תזדקק לקביים חיצוניים.
הנה דוגמה לכשל החברתי הערבי הזה. רק בשבוע שעבר ערכו ראשי השבטים והחמולות בהר חברון כינוס חירום, במחאה על אימוץ הרשות הפלסטינית את האמנה הבינלאומית "סדאו" (CEDAW) לביעור כל סוגי האפליה נגד נשים. הכינוס, שהיה על טהרת הגברים כמובן, קרא לרשות לסגת מחתימתה. בגילוי דעת שפירסמו הם קראו לאסור על פעילות של כל ארגוני הנשים — "המפוקפקים", כהגדרתם — ועל כניסתם לבתי הספר ולאסור להשכיר להם משרדים. בגילוי הדעת אף כללו אזהרה חמורה לשופטים, שלא לפסוק לאור האמנה הזאת. קצפם יצא על קביעת גיל הנישואין ל–18, בטענה שזה נוגד את חוקי האיסלאם.
חוקי האיסלאם האלה הכו באחרונה בילדי עזה. תושבי עזה, הנאנקים תחת המצור הישראלי־המצרי מחד גיסא ושלטון האיסלאמיסטים מאידך גיסא, היו עדים לאיסור על עריכת קונצרט של הקונסרבטוריון למוסיקה ע"ש אדוארד סעיד. האיסור בא בעקבות "פתווה", פסק הלכה איסלאמי, שפירסם אחד השייחים האיסלאמיסטים בשל הופעה מעורבת של ילדים וילדות על אותה במה. האם זה מזכיר משהו או מישהם במדינה היהודית?
הרוח הרעה הזאת המנשבת בחברה הפלסטינית פרצה אף לאוניברסטאות. לא בעזה תחת שלטון האיסלאמיסטים, אלא בשכם באוניברסיטת אל־נג'אח, תחת שלטון הרשות הפלסטינית. בתוך כותלי האוניברסיטה הופסק באמצע מופע תיאטרון, המתייחס למצב הנשים בעולם הערבי — על ידי פרופסור ודיקן הפקולטה לאמנויות. הדיקן עלה לבמה וטען, שהמופע אינו עולה בקנה אחד עם התרבות והערכים של החברה. קצפו יצא, שומו שמים, על השחקנית עשתאר מועלם, שבמהלך המופע פשטה מעליה כמה פריטי לבוש.
כך קורה בעזה, בחברון ובשכם, וגם בתוך היישובים הערביים בישראל. איסלאמיסטים אזרחי ישראל יוצאים לא אחת בשצף קצף נגד מופעי תרבות מעורבים ונגד ארגוני נשים הנלחמים על זכויות האשה הערבייה, ומטיחים בהם האשמות על פריקת עול ושיתוף פעולה עם אג'נדות זרות.
אם החברה הערבית כאן ובמרחב כולו רוצה באמת ובתמים לצאת מן הנחשלות שהיא שרויה בה מאות שנים, על האינטלקטואלים ומובילי דעת הקהל הערבים לשאת בגאון ובאומץ את לפיד השוויון המגדרי. שאם לא כן, הם בוגדים בשליחותם. עליהם להבהיר לאיסלאמיסיטים והפטריארכלים הערבים למיניהם, כי עקרון השוויון המגדרי איננו אג'נדה זרה. נהפוך הוא, השוויון המגדרי הוא האג'נדה היחידה היכולה להוציא את החברה הערבית מחושך לאור.
*
הארץ, 30.12.2019
***
For English, press here
For Arabic, press here
פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן, 
בפרק השני בקוראן, פסוק 65 נאמר: "שֶכֵּן, ידוֹע יְדַעְתֶּם עַל אֵלֶּה מִכֶּם אֲשֶר חִלְּלוּ אֶת הַשַּבָּת, וַנֹאמַר לָהֶם: הֱיוּ קוֹפִים מְהֻסִּים מְאוּסִים". בכדי לעמוד על פרטי הפרשה יש לפנות אל הפרשנות האסלאמית של הטקסט הקוראני.…
כך בא הקץ על הסכם השלום הישראלי לבנוני של הימים ההם. כך גם נקטע ביקורו ונאומו של סעיד עקל בירושלים וחזון השלום שלו עבר לארכיון המדינה.