השוויון האזרחי מחייב, בין היתר, קבלת אחריות אזרחית לכלל הציבור, ללא הבדל דת, גזע ומין.

סלמאן מצאלחה ||

משטרת כל אזרחיה

יש להעלות על סדר היום הציבורי את סוגיית היחסים בין המשטרה לאזרחים הערבים. רצף של מקרי רצח היה באחרונה ביישובים הערביים, ובאין שומרי חוק וסדר, חמולות הפשע משתוללות לאור היום. רוב הציבור הערבי שומר חוק, ונקעה נפשו מהאנרכיה. זכותו לחיים שלווים אינה מוטלת בספק. יש לתבוע מהשלטון, ובראש ובראשונה מהמשרד לביטחון פנים, לשים קץ לפשיעה ולהעניק ביטחון מלא לאזרחים הערבים.

יש דחיפות לבחינה מחודשת של מערכת היחסים הקלוקלת בין המשטרה לראשי הרשויות וההנהגה הערבית בכללה. דומה כי קיים ניכור בין הציבור הערבי למשטרה. יש לצעוד בדרך חדשה כדי להקטין את המתח המבני הקיים ביניהם. צודקים ראשי הרשויות המקומיות וההנהגה הערבית הארצית בקריאתם החוזרת ונשנית לאיסוף הנשק הלא חוקי ביישוביהם, אך אין די בכך. כדי שישרור חוק וסדר ביישובים הערביים על הציבור הערבי והנהגתו לראות את המשטרה כמשטרה שלהם, ולעודד צעירים לשרת בה, אך גם לדרוש ממנה להקים ביישובים תחנות קבועות.

התנגדות מנהיגי ציבור ערבים לגיוס צעירים למשטרה, או להקמת תחנות ביישובים, תמוהה, בלשון המעטה. משמעות התנגדותם היא, שהם רוצים שמשטרה "זרה" ושוטרים "זרים" ייכנסו ליישוביהם כדי להשליט חוק וסדר לשעה קלה, ולעזוב. זאת התנהלות אנטי־אזרחית, והיא מצביעה על כך שהם בעצם מוותרים על הדרישה המוצדקת לשוויון אזרחי מלא. השוויון האזרחי מחייב, בין היתר, קבלת אחריות אזרחית לכלל הציבור, ללא הבדל דת, גזע ומין. שוויון אזרחי משמעו גם התגייסות אזרחים ערבים לשירות במשטרה, ומתן ביטחון לכלל האזרחים.

גם המדינה נדרשת לשנות את הליכותיה הרעות ביחסה כלפי האזרחים הערבים, המשוועים לחיים נורמטיביים ושלווים, בלא פשיעה. כל ממשלות ישראל לדורותיהן נכשלו כישלון חרוץ במבחן האזרחי הזה.

לא אחת ציינתי בעבר כי מן הראוי הוא, שבכל ניידת משטרה יהיו שוטר או שוטרת ערבים. הדבר יהיה בבחינת צעד גדול קדימה, שכן תחושת האזרח הערבי במפגש עם המשטרה תהיה שונה בתכלית. תחושת הניכור תלך ותיעלם, ועם הזמן יפנים האזרח הערבי, שהמשטרה היא גם המשטרה שלו.

בעבר העליתי עוד הצעה, המשלימה את האמור לעיל ויש בה משום הפגת המתח המבני ביחסים עם המשטרה. יש להציב על ניידות משטרת ישראל את הכיתוב "משטרה" בשפה הערבית. בלא כיתוב בערבית תיראה תמיד משטרת ישראל כמשטרה זרה בעיני האזרח הערבי. זרות זו, הקיימת במשך שנים, קיבלה באחרונה משנה תוקף עם קבלת חוק הלאום הידוע לשמצה. חוק זה הוסיף שמן למדורת הניכור והזרות בכך שהוריד את המעמד הרשמי של השפה הערבית.

הגיעה העת לערוך דיון מעמיק בנושא כאוב זה. על ראשי הציבור הערבי לפתוח בדין ודברים עם השלטון המרכזי, ולהציע פתרונות. לא די בהפרחת סיסמאות לאוויר. בסופו של יום, משטרת ישראל מוכרחה להיות משטרת כל האזרחים. על עיקרון זה להתקבל הן על הנהגת המדינה והן על הנהגת הציבור הערבי. זו הדרך ואין בלתה. שאם לא כן, הניכור רק ילך ויחמיר.

הארץ, 16.5.2019

***
For English, press here