אמילי דיקינסון | תקווה

תִּקְוָה: עִם נוֹצוֹת - זֶה הַדָּבָר,
אֲשֶׁר דּוֹגֵר בְּנִשְׁמַת אָדָם,
וּלְלֹא מִלִּים אֶת הַלַּחַן שָׁר,
וְלֹא מַפְסִיק הוּא לְעוֹלָם.

מָתוֹק בַּסַּעַר נִשְׁמַע קוֹלָהּ
וַדַּאי מַכְאוֹב תָבִיא הַסּוּפָה
תָּבִיךְ צִפּוֹר קְטָנָה, קַלָּה 
שֶׁחֹם כֹּה רַב הִיא בָּה אָסְפָה.
 
אוֹתָהּ שָׁמַעְתִּי בְּחֶבֶל קַר,
וְגָם בַּיָּם הֲכִי מוּזָר;
אוּלָם, בִּכְלָל וּבְשׁוּם מַצָּב
הִיא לֹא בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי דָּבָר.

תירגם: סלמאן מצאלחה

הארץ

 

Emily Dickinson | Hope

Hope is the thing with feathers
That perches in the soul,
And sings the tune without the words,
And never stops at all,

And sweetest in the gale is heard;
And sore must be the storm
That could abash the little bird
That kept so many warm.

I've heard it in the chillest land,
And on the strangest sea;
Yet, never, in extremity,
It asked a crumb of me.

כל הפרטים

אמילי דיקינסון | לא לשווא

 

 

אמילי דיקינסון

לא לשווא

אִם לֵב אֶחַד אוּכַל מִשֶּׁבֶר לְהַצִּיל
לֹא לַשָּׁוְא יִהְיוּ חַיַּי;
אִם מִנֶּפֶשׁ אַחַת אוּכַל צַעַר לְהַשִּׁיל,
אוֹ לְהָקֵל אֵיזֶה דְּוַי,
אוֹ עַל פָּשׁוֹשׁ תָּשׁוּשׁ לְגוֹנֵן,
לַהֲשִׁיבוֹ בְּמוֹ יָדַי לַקֵּן,
לֹא לַשָּׁוְא יִהְיוּ חַיַּי.

תירגם: סלמאן מצאלחה 

 

 

הארץ

 

Emily Dickinson

If I can stop one heart from breaking,
I shall not live in vain;
If I can ease one life the aching,
Or cool one pain,
Or help one fainting robin
Unto his nest again,
I shall not live in vain.

כל הפרטים

סלמאן מצאלחה

על הטיפשות

מָה רַבָּה חָכְמָתָם שֶׁל הַזְּקֵנִים 
בַּמִּזְרָח הַזֶּה! הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב,
אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם פּוֹקְדִּים אֶת
בַּתֵי הַקָּפֶה בְּעִירָם. הֵם שָׂחִים
עַל הָא וְעַל דָּא וּמְשַׁלְּחִים
לֶחָלָל אֶת סִפּוּרֵי גְּבוּרָתָם.

מָה רַבָּה חָכְמָתָם שֶׁל מַנְהִיגֵי
הַמִּזְרָח הַזֶּה! הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, 
אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם חוֹצִים 
גְּבוּלוֹת בַּשָָּׁמַיִם, מִתְכַּנְּסִים 
בְּבִירוֹת הָעוֹלָם, לְחַפֵּשׂ שָׁם 
עֲמוּדֵי מִשְׁעָן לְכֵס מַלְכוּתָם, 
סְעוּדוֹת פְּאֵר לְמַלֵּא אֶת 
מִשְׁמַנֵּי בִּטְנָם.

וּמָה רַבָּה שָׁם טִפְּשׁוּתָם שֶׁל
צְעִירֵי הַמִּזְרָח הַהוּא! בֵּין הַהוּא
וְהַזֶּה, בֵּין חָכָם וְחָכָם, אַתָּה
רוֹאֶה אוֹתָם, רַק הֵם לְבַדָּם,
נֶחְלָצִים לַעֲלוֹת עַל מִזְבַּח
הַטִּפְּשׁוּת וּלְהַקְרִיב לְמַעֲנָם
אֶת עַצְמָם.
*

כל הפרטים