יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

כאלה הם הציונים

סלמאן מצאלחה || 

כאלה הם הציונים

ניסיון ערבי מתחילת המאה ה-20 לתהות על קנקן התנועה הציונית חושף רגשות מעורבים לנוכח הבלתי נודע המתרגש על האזור. לפני מאה שנים יצא לאור בבגדאד ירחון ערבי חדש, "לוע'ת אל-ערב" (שפת ערב שמו). בגיליונו השלישי, שהופיע בספטמבר 1911, פירסם עורך הירחון תחקיר, שכותרתו "מייסד הציונות".

"מרבים בימים אלה להזכיר את הציונות, אך רוב האנשים לא יודעים על מה מדובר", פותח העורך, וכדי להשכיל את קוראיו הוא מצטט מדברי סופר מקושטא, שפירסם ביוני 1911 מאמר בעיתון הצרפתי "ל'אוניבר": "לפני שנודעה הקבוצה בשם 'ציונות' כינו אותה הטורקים בשם 'דונמה', ורק לאחר שהתפשטה נודעה בשמה האמיתי".

הירחון הבגדאדי קושר את הציונות בשבתאות ופורס לפני הקורא את קורות מייסד הכת, שבתאי צבי, שטען כי הוא המשיח היהודי וכי קרב היום שבו יחזרו כל 12 שבטי ישראל אל פלסטין. בקהיר, מספר המחבר, פגש שבתאי יהודייה אחת יפת תואר, שהליכותיה מוזרות. האשה טענה שהיא "הכלה המיועדת למשיח". אכן, קובע הכותב, "מצא מין את מינו" - הוא נשא אותה לאשה, נדד עמה ברחבי המזרח והטיף את תורתו, עד שנכלא והתאסלם. חסידיו התאסלמו בעקבותיו. אך משום שהמשיך במעלליו בסתר הוא הוגלה לאלבניה, ושם מת בשנת 1676. לאחר מות "הנוכל", מספר הכותב, המשיכו חסידיו את דרכו, ובימים אלה "חיים חסידי הכת באדירנה ובסלוניקי".

"אלה הם הציונים ואלה שורשיהם. ראשי השלטון וכל בעלי התפקידים פוחדים מהם כפחד גברים מן האריות. וזאת משום שהציונים הם אנשים רציניים וחרוצים, פיקחים וערמומיים, ויש להם השפעה רבה על הסובבים". לא קשה לנחש מהו מקור ההשפעה. הכותב עצמו מפרט: "בגלל מה שיש בידיהם מן הצהוב שובה העין ומן הלבן המצלצל. לכן, במפגשי שליחים יש מי שמבקש להתחנף אליהם, מתוך חשש מתחבולותיהם... לכן, אנשי מדינה ישרי דרך כינו אותם 'הסכנה הציונית'".

ואכן, השליחים מהמחוזות התריעו על הסכנה הזאת. הם דיווחו על התגברות הנוכחות היהודית בעיראק ובחבלי סוריה רבתי. הם הצביעו על ריבוי המכונים החקלאיים והתעשייתיים ואף סיפרו על "הסדר והארגון במושבותיהם". השליח מירושלים סיפר גם, כי בעיר "מתגוררים שמונים אלף יהודים בעוד מספר המוסלמים אינו עולה על תשעת אלפים". השליח הסורי אישר את דבריו והוסיף: "אורחותיהם של האנשים האלה הן אורחות חיים של אומה, שכן בימי חגיהם הם מניפים דגל כחול שעליו נכתב 'ציון'".

מצד אחד, הכותב מנסה להרגיע את קוראיו: "יהיה אשר יהיה בעניין הציונות, אין חשש שאנשים אלה יהפכו אומה ביום מן הימים". אולם, מצד אחר הוא אינו מסתיר את דאגתו: "צריך לזכור כי הזרים האלה מתחרים עם בני הארץ, חולקים עמם את פת-לחמם וכך פורצים מאבקים וסכסוכים עליה". עם זאת "לוע'ת אל-ערב" רואה לנכון להדגיש לקוראים את הקשר החזק המחבר בין היהודים, ואף מעלה על נס את "רוח הסולידריות ביניהם, שהגיעה לרמות גבוהות ביותר".

התמונה העולה מן התחקיר הזה היא של דאגה וחשש מהבלתי נודע, לצד הערצה. לסיכום, המחבר מבקש ללמוד דווקא מהציונים האלה: "הם צריכים לשמש דוגמה ומופת לאחרים... כי זוהי הדרך להצלחה". מאה שנים חלפו מאז. דומה, כי דבר לא השתנה והמזרח כמנהגו נוהג.
*
פורסם: דעות-הארץ, 20 בדצמבר 2011
***
For English, press here
_____________________

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מרטין נימלר ||

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים


  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים