סלמאן מצאלחה 
סלמאן מצאלחה ||
האנטישמיות היא נגד ערבים
בעיני הימין הישראלי, כל העולם הוא אנטישמי. בכך אין כל חדש. רק שבפועל "האנטישמיות״ של העולם לא מופנית כלל כלפי ישראל והיהודים, אלא דווקא כלפי הערבים. העולם אנטישמי עד כדי כך, שאינו מתייחס לעולם הערבי כפי שהוא מתייחס למדינת ישראל וליהודים. שכן בעיני העולם ה״אנטישמי״ הזה, הן ישראל והן היהודים נתפשים כחלק מהמשפחה, כחלק מהתרבות ״שלו״. לעומת זאת, העולם הערבי והאיסלאמי הוא ה"אחר". וזה כבר סיפור אחר.
פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן, 
בפרק השני בקוראן, פסוק 65 נאמר: "שֶכֵּן, ידוֹע יְדַעְתֶּם עַל אֵלֶּה מִכֶּם אֲשֶר חִלְּלוּ אֶת הַשַּבָּת, וַנֹאמַר לָהֶם: הֱיוּ קוֹפִים מְהֻסִּים מְאוּסִים". בכדי לעמוד על פרטי הפרשה יש לפנות אל הפרשנות האסלאמית של הטקסט הקוראני.…
כך בא הקץ על הסכם השלום הישראלי לבנוני של הימים ההם. כך גם נקטע ביקורו ונאומו של סעיד עקל בירושלים וחזון השלום שלו עבר לארכיון המדינה.