סלמאן מצאלחה || 

האנטישמיות היא נגד ערבים

בעיני הימין הישראלי, כל העולם הוא אנטישמי. בכך אין כל חדש. רק שבפועל "האנטישמיות״ של העולם לא מופנית כלל כלפי ישראל והיהודים, אלא דווקא כלפי הערבים. העולם אנטישמי עד כדי כך, שאינו מתייחס לעולם הערבי כפי שהוא מתייחס למדינת ישראל וליהודים. שכן בעיני העולם ה״אנטישמי״ הזה, הן ישראל והן היהודים נתפשים כחלק מהמשפחה, כחלק מהתרבות ״שלו״. לעומת זאת, העולם הערבי והאיסלאמי הוא ה"אחר". וזה כבר סיפור אחר.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצא בשצף קצף נגד הצביעות של העולם, שמבקר את ישראל ומדיניותה. הוא התרעם על כך שהעולם ה"אנטישמי״ לא קורא להחרים את ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש), אלא מתמקד, לדבריו, בהחרמת ישראל. הנה אם כן, ראש הממשלה במדינת היהודים בכבודו ובעצמו שם את מדינת ישראל ואת דאעש בסל אחד. לו הייתי במקומו של ראש הממשלה, לא הייתי מעלה על דל שפתי השוואה כזו. שכן, יש בהשוואה הודאה במשהו רע מאוד שקורה במדינה שהוא מנהיג.

השאלה הנשאלת היא, אם כן, מדוע הוא יוצא בהצהרות כאלה? התשובה לכך פשוטה בתכלית. פיו ולבו של האיש אינם שווים. הוא שומר את צפונות ״הלב הציוני״ עמוק בחזהו, אך מה לעשות, המחשבות האמיתיות עולות לפעמים לפני השטח וחושפות את זרמי המעמקים שהוא מנסה להסתיר. כך, למשל, נהרו הערבים על שפתיו באוטובוסים לקלפי בבחירות האחרונות. וכך גם, כפי שדווח מפיו, לא תקום מדינה פלסטינית כל עוד הוא ראש הממשלה. נתניהו יכול לטעון שדבריו הוצאו מהקשרם, אבל האמת היא שדבריו יצאו מהקרביים שלו דווקא.

כאמור, העולם הוא אנטישמי נגד הערבים דווקא. שהרי הערבים לא ראויים לביקורת בתוך המשפחה, משום שלא גדלו על ברכי התרבות היהודית־נוצרית. לעומתם, ישראל משתייכת לעולם ה"נאור״ הזה. לכן, זה עשרות שנים מטפל בה העולם ה"אנטישמי״ בכפפות של משי. אמנם הקהילה הבינלאומית לא הכירה מעולם בכיבוש הישראלי, אך עם זאת היא לא נקפה אצבע כדי להביא לסיומו. כל ההחלטות של העצרת הכללית של האו״ם ושל מועצת הביטחון הלכו והצטברו, והן מעלות אבק על המדפים. מדי פעם הן נשלפות על ידי בעלי האינטרס ומוטחות בפני דעת הקהל הבינלאומית כתזכורת, ותו לא.

עכשיו כולם בארץ, מימין ומשמאל, מתרעמים על המסע המתוקשר של תנועת BDS, הקוראת להחרים מוצרים שמקורם בהתנחלוית. אבל יש לומר בפה מלא, שנחוץ דווקא להרחיב את החרם. ערך השוויון בין בני האדם אמור להיות אוניברסלי. לכן, תנועת BDS, הפועלת למען הטלת חרם על מוסדות ישראליים בהתנחלויות, חייבת לפעול להרחבת החרם ולכלול בו מוסדות, חברות ואנשי עסקים פלסטינים, המקיימים קשרים עם ההתנחלויות.

זאת ועוד: לא רק את המוצרים שמקורם בהתנחלויות צריך לסמן, אלא גם את אלה המייצרים אותם, וגם את אלה הגרים שם, וגם את כל אלה ששלחו אותם לשם. על מדינות אירופה להפסיק לשתף פעולה עם שלטון האפרטהייד שישראל מנהיגה בשטחים הכבושים זה קרוב לחמישה עשורים. שכן, כיום מדינות אירופה נוהגות איפה ואיפה בתושבי השטחים על רקע אתני ודתי.

מדינות אירופה צריכות לנקוט יחס שווה כלפי כל תושבי השטחים הפלסטינים הכבושים, ללא הבדל דת, גזע ומין. הן צריכות להפסיק את האפליה בין דם לדם. ואם הן דורשות מהאזרחים הפלסטינים לעמוד בתור לוויזה, הן חייבות להחיל את הדרישה הזאת גם על האזרחים היהודים החיים בשטחים הכבושים. כלומר, על אירופה להפסיק את האפרטהייד שהיא בעצמה מנהיגה. ואפשר ללכת עוד צעד, ולהחיל את הדרישה הזו על כלל תושבי ישראל.
במלים אחרות, על אירופה להפסיק להיות אנטישמית באמת.
*
הארץ, 25.06.2015