לך תסביר לאמריקאים מה זה המזה״ת

מה שרואים משם ומכאן:
אז לך תסביר לאמריקאי חסר היסטוריה מיתוסים מלפני אלפי שנים על פרעה ועל המן...



סלמאן מצאלחה || 
לך תסביר לאמריקאים מה זה המזה״ת

אוהבי תיאוריות קונספירציה בהקשר המזרח תיכוני יכולים למצוא במדיניות האמריקאית כר נרחב לאהבתם, שכן ההתנהלות האמריקאית בעשורים האחרונים, בלי קשר למפלגה של הנשיא, נראית בעיני אנשי האזור כמשונה, עד כדי חשד. אלא שאין מקום לתיאוריות כאלה: ההסבר טמון במקום אחר.


אמנם ארצות הברית היא מעצמת־על, ואת ראשיה מנחים קודם כל האינטרסים האמריקאיים, אך היא גם מעין אי ענקי ומרוחק, מוקף אוקיינוסים. אי שאינו רק מרוחק גיאוגרפית, אלא גם היסטורית ותרבותית; בהשוואה לעולם הישן שמעבר לאוקיינוס, היא חסרת היסטוריה. הצלחת מה שמכונה ״החלום האמריקאי״ נעוצה ביסוד זה של העדר היסטוריה, בכריתת שורשי העבר ובצמיחה על קרקע חדשה, עם הפנים לעתיד.

לעומת זאת, אזור כמו המזרח התיכון, המשופע בעבר ובהיסטוריה, מקשה על יושביו להשתחרר מן המעמסה הזאת שעל כתפיהם. אנשי האזור הזה מתקדמים בצעדים מדודים, כשעיניהם מביטות לאחור, וכך הם נופלים תמיד במלכודת של עברם.

הואיל ופני ארה״ב מופנים תמיד אל העתיד, קיים מתח מובנה בין התפישות האמריקאיות לתפישות של שאר העולם. כל עוד היה העולם דו־קוטבי, ונחלק לגוש מזרחי רע וגוש מערבי טוב, היו הדברים קלים להבנה, הן לאמריקאי הממוצע והן לנשיא שלו. אך לאחר שהקומוניזם הסובייטי קרס והגוש המזרחי התנפץ לרסיסים, והיה נדמה שהמלחמה הקרה ירדה מעל הפרק, היה יכול לקום צאצא של אמריקאים, ממוצא יפני, פרנסיס פוקוימה שמו, ולחשוב שהנה במהרה בימינו ההיסטוריה באה אל קצה, ולטעון שהדמוקרטיה הליברלית עתידה לשלוט לעד.

אבל אימפריות אינן יכולות להתקיים בלא אויב חיצוני. האויב החדש הזה נמצא בדמות האידיאולוגיה האימפריאליסטית האיסלאמית, שהחלה להתעורר שוב. הגולם האיסלאמיסטי הסוני שארה״ב טיפחה במלחמה נגד הקומוניזם קם על יוצרו ונכנס לתחרות מלחמתית נגדה, עם הזרם השיעי האימפריאליסטי של חומייני.

ארה״ב מצאה את עצמה מול אויב דו־ראשי: שיעי מכאן — הרואה בה שטן גדול, וסוני משם — הרואה בה את ראש הכופרים. וכך מהר מאוד נפלה לה התיאוריה על ״קץ ההיסטוריה״, ותחתיה צמחה תיאוריה מעודכנת על ״התנגשות ציוויליזציות״, מבית מדרשו של סמואל הנטינגטון. התיאוריה של הנטינגטון היתה ניסיון להחזיר את הרכבת האמריקאית, החסרה היסטוריה, אל הפסים ההיסטוריים ואל העולם הישן, הפועל על פי כללים אחרים. את נחת זרועה של ההיסטוריה הזאת חשה ארה״ב בהפלת מגדלי התאומים בידי שליחי הפונדמטליזם הסוני, שאותו טיפחה באפגניסטאן.

יש לזכור, שהאיסלאם צמח על תשתית רעיונית ורוחנית יהודית־נוצרית. לכן הפונדמנטליזם האיסלאמי יפנה תמיד את המאבק שלו כלפי התרבות היודו־נוצרית. קשה למצוא כתבים איסלאמיסטיים המתייחסים לתרבויות אחרות, זולת התרבות המערבית הזאת.

אז לך תסביר לאמריקאי חסר היסטוריה מיתוסים מלפני אלפי שנים על פרעה ועל המן, על מלכות פרס ועל מלכות ישראל, על המשיח שבוא יבוא, על חליפות איסלאמית ועל האימאם הנעלם. שלא כמו בארה״ב, כל אלה הם צירי המנגנון שמפעיל את המכונה החברתית של המזרח התיכון. זהו מנגנון ישן נושן, שמעולם לא נתן גט כריתות לעבר, לא לפרעה ולא להמן.
*
הארץ, 16.04.2015

***
For English, press here


שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים