עסק משתלם

מרבים כאן לדבר על הון ושלטון. במקרה של ארה״ב צריך לדבר על הקשר בין ההון שצוברות תעשיות הנשק הגדולות לבין הממשל....

סלמאן מצאלחה ||

למה אמריקה אוהבת מלחמות 

התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות. מציאות שבה איראן מאיימת על מדינות ערב העשירות משרתת אינטרסים כלכליים של המעצמות בכלל, ושל ארה״ב בפרט.

לפי דו״ח מכון המחקר הבינלאומי לשלום בשטוקהולם ל–2012, כמחצית ממאה יצרניות הנשק בעולם הן חברות אמריקאיות, וכ–14 מ–20 הראשונות גם הן אמריקאיות, כש"לוקהיד מרטין" ניצבת בראש הטבלה. מכירותיהן של 14 יצרניות אלה מסתכמות בעשרות מיליארדי דולרים, והן מעסיקות מאות אלפי עובדים אמריקאים.

האזור הזה, העשיר בנפט וגז, הוא תרנגולת שמטילה ביצי זהב לתעשיות הנשק. בשנה שעברה פורסם שעסקת הנשק הגדולה ביותר שחתמה ארה״ב, בסך 11 מיליארד דולר, נעשתה עם נסיכות קטאר דווקא. אותה קטאר שדוחפת זה שנים רבות כסף ונשק רב לאחים המוסלמים ודומיהם ברחבי המזרח התיכון. לא פלא, אם כן, שבשנת 2011, עם תחילת מה שמכונה ״האביב הערבי״, פתחה בואינג משרד בדוחא, בירת קטאר, והשנה הלכה לוקהיד מרטין בעקבותיה.

מרבים כאן לדבר על הון ושלטון. במקרה של ארה״ב צריך לדבר על הקשר בין ההון שצוברות תעשיות הנשק הגדולות לבין הממשל. למשל, דו״ח של המכון למדיניות בינלאומית מגלה לנו, שבמערכת הבחירות של 2004 ניצבו הן ג׳ורג׳ בוש והן ג׳ון קרי בראש רשימת מקבלי התרומות מגופים הקשורים בתעשיות הנשק האמריקאיות.

זאת ועוד. קרי הוא בין המשקיעים הגדולים בחברות שיש להן חוזים עם משרד ההגנה האמריקאי, והוא גם בין המרוויחים הגדולים מהשקעותיו אלו (ראו אתר Open Secrets). לכן, אין להתפלא על התנהלותו של שר החוץ, ועל ניסיונותיו החוזרים ונשנים לדחוף את קטאר לעסקי התיווך בין ישראל לחמאס.

צריך לזכור ששליטי קטאר חיים בצלו של הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון. אך לא רק בסיס צבאי יש לארה״ב בנסיכות הזאת. יש לה גם בסיס טלוויזיוני — אל־ג׳זירה — שהיא השופר של תנועת האחים המוסלמים. תחנה זו היתה לחוד החנית בדוקטרינה האמריקאית, הן של הדמוקרטים והן של הרפובליקאים. כל תפקידה של התחנה הזאת הוא לזרוע בלבול, לערער את המשטרים וליצור מלחמות קטנות באזור. כך תוכל ארה״ב להמשיך לייצר ולמכור עוד נשק, ולהניע את גלגלי הכלכלה שלה.

והנה, "ניו יורק טיימס" מדווח לנו, ש״סוכנויות ביון אמריקאיות מעריכות שהמלחמות במזרח התיכון עלולות להימשך שנים, מה שיגביר עוד את דרישת המדינות לרכוש את מטוס הקרב אף–35, הנחשב ליהלום שבכתר תעשיית הנשק האמריקאית. המטוס, מיזם הנשק היקר ביותר בעולם, לא הוצע עדיין למכירה לבעלות ברית ערביות כדי לשמר את עליונותה הצבאית של ישראל, אבל לנוכח השינויים במאזן הכוחות באזור, הדבר עשוי להשתנות״ (התרגום פורסם ב"הארץ" ב-20.4).

מה אנו למדים מכך? המלחמות באזור הן אינטרס כלכלי אמריקאי מובהק. מאז ומעולם מלחמות היו עסק כלכלי משתלם. את הפן הזה היטיב לבטא הגנרל האמריקאי סמדלי בטלר, בספרו "War is a Racket": ״המלחמה היא העסק הרווחי ביותר. זהו העסק היחיד שהרווחים בו נמדדים בדולרים, בעוד שההפסדים בו נמדדים בחיי בני אדם״.

המזרח התיכון סובל ממחלות כרוניות וממחסור במנהיגים חכמים. שכן, הנקמה המתוקה ביותר בסוחרי הנשק ומחרחרי המלחמות למיניהם, תהיה יצירת מהפך תודעתי. האזור הזה זקוק יותר מכל לכיתוּת החרבות לאתים. הוא זקוק יותר מכל למנהיגים ״מחרחרי שלום״ דווקא.
*
הארץ, 28.04.2015

*
For English, press here