למה אמריקה אוהבת מלחמות

עסק משתלם


מרבים כאן לדבר על הון ושלטון. במקרה של ארה״ב צריך לדבר על הקשר בין ההון שצוברות תעשיות הנשק הגדולות לבין הממשל....

סלמאן מצאלחה || 

למה אמריקה אוהבת מלחמות


התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות. מציאות שבה איראן מאיימת על מדינות ערב העשירות משרתת אינטרסים כלכליים של המעצמות בכלל, ושל ארה״ב בפרט.

לפי דו״ח מכון המחקר הבינלאומי לשלום בשטוקהולם ל–2012, כמחצית ממאה יצרניות הנשק בעולם הן חברות אמריקאיות, וכ–14 מ–20 הראשונות גם הן אמריקאיות, כש"לוקהיד מרטין" ניצבת בראש הטבלה. מכירותיהן של 14 יצרניות אלה מסתכמות בעשרות מיליארדי דולרים, והן מעסיקות מאות אלפי עובדים אמריקאים.

האזור הזה, העשיר בנפט וגז, הוא תרנגולת שמטילה ביצי זהב לתעשיות הנשק. בשנה שעברה פורסם שעסקת הנשק הגדולה ביותר שחתמה ארה״ב, בסך 11 מיליארד דולר, נעשתה עם נסיכות קטאר דווקא. אותה קטאר שדוחפת זה שנים רבות כסף ונשק רב לאחים המוסלמים ודומיהם ברחבי המזרח התיכון. לא פלא, אם כן, שבשנת 2011, עם תחילת מה שמכונה ״האביב הערבי״, פתחה בואינג משרד בדוחא, בירת קטאר, והשנה הלכה לוקהיד מרטין בעקבותיה.

מרבים כאן לדבר על הון ושלטון. במקרה של ארה״ב צריך לדבר על הקשר בין ההון שצוברות תעשיות הנשק הגדולות לבין הממשל. למשל, דו״ח של המכון למדיניות בינלאומית מגלה לנו, שבמערכת הבחירות של 2004 ניצבו הן ג׳ורג׳ בוש והן ג׳ון קרי בראש רשימת מקבלי התרומות מגופים הקשורים בתעשיות הנשק האמריקאיות.

זאת ועוד. קרי הוא בין המשקיעים הגדולים בחברות שיש להן חוזים עם משרד ההגנה האמריקאי, והוא גם בין המרוויחים הגדולים מהשקעותיו אלו (ראו אתר Open Secrets). לכן, אין להתפלא על התנהלותו של שר החוץ, ועל ניסיונותיו החוזרים ונשנים לדחוף את קטאר לעסקי התיווך בין ישראל לחמאס.

צריך לזכור ששליטי קטאר חיים בצלו של הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון. אך לא רק בסיס צבאי יש לארה״ב בנסיכות הזאת. יש לה גם בסיס טלוויזיוני — אל־ג׳זירה — שהיא השופר של תנועת האחים המוסלמים. תחנה זו היתה לחוד החנית בדוקטרינה האמריקאית, הן של הדמוקרטים והן של הרפובליקאים. כל תפקידה של התחנה הזאת הוא לזרוע בלבול, לערער את המשטרים וליצור מלחמות קטנות באזור. כך תוכל ארה״ב להמשיך לייצר ולמכור עוד נשק, ולהניע את גלגלי הכלכלה שלה.

והנה, "ניו יורק טיימס" מדווח לנו, ש״סוכנויות ביון אמריקאיות מעריכות שהמלחמות במזרח התיכון עלולות להימשך שנים, מה שיגביר עוד את דרישת המדינות לרכוש את מטוס הקרב אף–35, הנחשב ליהלום שבכתר תעשיית הנשק האמריקאית. המטוס, מיזם הנשק היקר ביותר בעולם, לא הוצע עדיין למכירה לבעלות ברית ערביות כדי לשמר את עליונותה הצבאית של ישראל, אבל לנוכח השינויים במאזן הכוחות באזור, הדבר עשוי להשתנות״ (התרגום פורסם ב"הארץ" ב-20.4).

מה אנו למדים מכך? המלחמות באזור הן אינטרס כלכלי אמריקאי מובהק. מאז ומעולם מלחמות היו עסק כלכלי משתלם. את הפן הזה היטיב לבטא הגנרל האמריקאי סמדלי בטלר, בספרו "War is a Racket": ״המלחמה היא העסק הרווחי ביותר. זהו העסק היחיד שהרווחים בו נמדדים בדולרים, בעוד שההפסדים בו נמדדים בחיי בני אדם״.

המזרח התיכון סובל ממחלות כרוניות וממחסור במנהיגים חכמים. שכן, הנקמה המתוקה ביותר בסוחרי הנשק ומחרחרי המלחמות למיניהם, תהיה יצירת מהפך תודעתי. האזור הזה זקוק יותר מכל לכיתוּת החרבות לאתים. הוא זקוק יותר מכל למנהיגים ״מחרחרי שלום״ דווקא.
*
הארץ, 28.04.2015

*
For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית