1 באפריל 2015

הימין ויהודי ערב



כשהמזרחים יהפכו לערבים גאים



סלמאן מצאלחה ||


הימין ויהודי ערב

כיצד קורה הדבר, שלמרות המכות הכלכליות שהנחית הקפיטליזם החזירי של נתניהו על השכבות האלה, ולמרות היחס המתנשא והמזלזל של יושבי הבית ברחוב בלפור כלפי ה״מני־נפתלים״ וה״אלי־מויאלים״ למיניהם, הם ממשיכים לתת את קולותיהם לליכוד?
הנה געשה הארץ על דברים שאמר פרופ׳ אמיר חצרוני נגד מי שנתנו את קולם לליכוד, ובין השאר נגד אלה ממוצא מרוקאי. אולם אם נתרגם את דבריו לשפת הדיבור העדינה של בית המלוכה מרחוב בלפור, הרי שהם נשמעים מאוד מוכרים: ״אנחנו אירופים. אנחנו עדינים, לא אוכלים כל כך הרבה כמוכם המרוקאים״. הדברים האלה, על פי הפרסומים, הוטחו על ידי הגברת נתניהו במרוקאי אחד, מני נפתלי שמו, ששימש אב הבית בבית ראש הממשלה. למרות זאת, הרבה ״מני־נפתלים״ גמלו למשפחת המלוכה בהאבסת יתר של הקלפיות בפתקי ״מחל״.

מן הראוי להזכיר עוד אנקדוטה שנתפרסמה באחרונה. במהלך ״צוק איתן״, בעקבות דברים שאמר מי שהיה ראש העיר שדרות, אלי מויאל, שמהם השתמעה ביקורת על ראש הממשלה, דאגה הגברת נתניהו להתקשר לבת זוגו בחצות הליל ולהטיח בה: ״האיש שלך לא מגיע לקרסוליים של האיש שלי... הוא קרא ספרים על גבי ספרים, הוא מבין בכלכלה, הוא מבין בביטחון, יש לו תארים באוניברסיטה, הוא מבין בספרות... מי זה אלי מויאל שלך, הוא פעם עשה משהו?״

ומה היתה התוצאה? רוב מוחץ, 43 אחוזים מה״אלי־מויאלים״ בשדרות שילשלו ״מחל״ לקלפיות. המחנה הבוז׳י־ציפי קיבל רק שמונה אחוזים מהקולות.

כיצד קורה הדבר, שלמרות המכות הכלכליות שהנחית הקפיטליזם החזירי של נתניהו על השכבות האלה, ולמרות היחס המתנשא והמזלזל של יושבי הבית ברחוב בלפור כלפי ה״מני־נפתלים״ וה״אלי־מויאלים״ למיניהם, הם ממשיכים לתת את קולותיהם לליכוד?

הבחירות בישראל הן עניין לפסיכולוגים. לא בשד עדתי — אשכנזים מול ספרדים — מדובר, אלא בשד אתני ודתי גם יחד. זהו השד הערבי שנתניהו תמיד ידע להוציא ברגעי הלחץ. השד הזה הופעל נגד יצחק רבין בטענה ש״אין לו רוב יהודי״, דבר שגרם לרציחתו על רקע ״כבוד השבט״.

צריך לזכור שהציונות היא תנועה לאומית אירופית לבנה. הציונות ה״אשכנזית״ הזאת, שהקימה את המדינה תוך כדי עימות מתמשך עם המרחב הערבי, קלעה את היהודים ממוצא ערבי למשבר נפשי קשה. ככל שהעימות הישראלי־ערבי החריף, הלכה והחריפה התסבוכת של היהודים יוצאי ערב.

אלה שבידיהם הכוח הפוליטי, הכלכלי, החברתי והתרבותי, אין להם בעיה לומר בגאווה: ״אנחנו אירופים. אנחנו עדינים, לא כמוכם המרוקאים״. לעומת זאת, מה עושים היהודים שכל הווייתם היא הוויה ערבית? העימות הלאומי החריף בין הציונות האירופית לעולם הערבי דחק את היהודים יוצאי ערב לפינה. לכן הם עוטים על עצמם בין השאר את המונח ״מזרחי״. הכל כדי לברוח מן המונח ״ערבי״ הטעון באיבה לאומית. לחצים נפשיים מן הסוג הזה דחפו לפני כמה שנים חבר כנסת אחד, כרמל שאמה שמו, לבקש ממשרד הפנים להכניס את התוספת ״הכהן״ לשם משפחתו, וכל זאת משום שנמאס לו שכל הזמן חשבו שהוא דרוזי, כלומר ערבי.

הבריחה מן הערביות, אף אם תלבש צורה של מגבעות מן השטעטל (עיין ערך ש״ס) לא תוביל את ״המזרחים״, כלומר הערבים בני דת משה, לשום מקום. נתניהו, והימין הלבן בכלל, ימשיכו ללבות את השנאה לערבים. שנאה זו תבטיח את המשך בריחת היהודים הערבים מערביותם, ואת המשך השליטה המניפולטיבית של הימין ביהודים המתנכרים לערביותם.

לכן, רק כאשר יקומו צאצאי יהודי ערב ויטיחו בגאווה ובביטחון בפני המתנשאים האירופים העדינים: ״אנחנו ערבים ואנחנו גאים״, אולי יבוא קץ לייסוריהם. אולי זה יהווה גם צעד ראשון בדרך לפיוס היסטורי עם הפלסטינים.
*
פורסם: הארץ, 1 באפריל 2015


***
For English, press here



שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים