סלמאן מצאלחה 

עת כי תבוא 

עֵת כִּי תָּבוֹא עִם הַדָּם וְהַיֶּזַע, 
שָׂא לְךָ דְּלִי לְהָכִיל הַדְּמָעוֹת. 
וְאִם כְּבָר יִסּוּרִים, זֶה הָרֶגַע 
לְתַעֵד אֶת אֵימֵי הַפְּרָעוֹת. 

הֵן דָּבָר לֹא יַגְלִיד אֶת הַפֶּצַע 
שֶׁנִּפְעַר עֵת יָרְדּוּ הָרָעוֹת. 
רַק הַדָּם שֶׁנִּגָּר פֹּה בְּשֶׁפַע, 
וְהִבְדִּיל בֵּין אֱמֶת לִשְׁמוּעוֹת, 

יְחַבֵּר הֶעָפָר עִם הַצֶּלַע 
שֶׁנָּתְנָה בְּיָגוֹן פְּרִי וְאוֹת 
לְיִפְעַת הַחַיִּים עִם הַטֶּבַע  
הֶעָמוּס בְּלִי מִלִּים הַבָּעוֹת;  

רַקָּפוֹת נוֹלָדוֹת מִן הַסֶּלַע,
צִיּוּצִים מֵהָרִים, מִגְּבָעוֹת.
מִשָּׂדֶה יְדַדֶּה שׁוֹסֵעַ שֶׁסַע,
נְשִׁיפוֹת הֶחָלִיל מִשְּׁקִיעוֹת.

עֵת כִּי תָּבוֹא עִם הַדָּם וְהַדֶּמַע,
שָׂא תִּקְוָה בֶּן אָדָם לַבָּאוֹת.
זוֹהִי עֵת לְרַפֵּא אֶת הַנֶּגַע; 
לַעֲקֹר מֵעָבָר מַלְתָּעוֹת.

לְנַתֵּק הַטַּבּוּר מִן הָרֶשַׁע.
הַשִּׁכְחָה כֵּן תַּצִּיל, לֹא לִטְעוֹת;
הֵן זִכְרוֹן בַּלָּהוֹת, זֶה הַפֶּשַׁע
שֶׁהִנְחִילוּ אֲדוֹנֵי הַצְּבָאוֹת.

פורסם: הארץ 13.10.2025
 

For English, press here

 

כל הפרטים