שיר אחד מנפאל
בלקרישנה סאמא ||
האדם הוא האל
מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.
מִי שֶׁאוֹהֵב צִפּוֹרִים, יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ עֲדִינָה.
מִי שֶׁלֹּא יָכוֹל לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָן,
רִגְשׁוֹתָיו הֵם קְדוֹשִׁים.
מִי שֶׁאוֹהֵב מִשְׁפַּחְתּוֹ, נַעֲלוֹת שְׁאִיפוֹתָיו.
מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם,
לוֹ הַשֵּכֶל הַנִּשְׂגָּב.
מִי שֶׁחַי כְּסַגְפָן, טְהוֹרִים הִרְהוּרָיו.
הַגּוֹרֵם לַחַיִּים לְהֵיטִיב אֶת חַיָּיו.
נִשְׁמָתוֹ הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן.
מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁאָדָם הוּא אָדָם, הוּא הַטּוֹב בָּאָדָם.
מִי שֶׁרוֹאֶה בָּאָדָם אֶת הָאֵל,
הוּא הָאֵל בְּעַצְמוֹ.
*
מאנגלית: סלמאן מצאלחה
מקור:


פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.

נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
בפרק השני בקוראן, פסוק 65 נאמר: "שֶכֵּן, ידוֹע יְדַעְתֶּם עַל אֵלֶּה מִכֶּם אֲשֶר חִלְּלוּ אֶת הַשַּבָּת, וַנֹאמַר לָהֶם: הֱיוּ קוֹפִים מְהֻסִּים מְאוּסִים". בכדי לעמוד על פרטי הפרשה יש לפנות אל הפרשנות האסלאמית של הטקסט הקוראני.…
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה