21 במרץ 2017

נתניהו בדרכו של המופתי


במדינות נורמליות, שישראל אינה נמנית עמהן, לא אמורים להיות חילוקי דעות על רקע דתי או לאומי...

סלמאן מצאלחה ||

נתניהו בדרכו של המופתי


האם בנימין נתניהו, שדחף במרץ את "חוק המואזין", הולך בדרכו של המופתי? כדי לקבל תשובה כדאי להתחיל ברקע היסטורי של הקריאה המוסלמית לתפילה. בתחילת דרכם, במאה השביעית לספירה, היו המוסלמים נאספים לתפילות ללא צורך שיזכירו להם את מועדן. כאשר הלך האיסלאם והתבסס בעיר מדינה, מוסרים לנו המקורות המוסלמים, חשב הנביא מוחמד ללכת בדרכם של היהודים ולאמץ את ה"בּוּק" (שופר) היהודי, למטרה זו. אחר כך הוא שינה את דעתו וחשב על השימוש ב"נאקוס" (פעמון) של הנוצרים. אולם גם רעיון זה ירד מן הפרק, ולבסוף התקבלה ההצעה להשתמש בקריאה הידועה של המואזין. סביר להניח שהדבר נועד ליצירת בידול מהדתות האחרות בסביבה.

מאות רבות של שנים חי העולם המוסלמי באושר, וקריאת המואזין הדהדה בצריחי המסגדים. כך, עד אשר הומצא המגפון ותחת קריאה של מואזין בשר ודם קיבלו המוסלמים קריאות במגבירי קול מחרישי אוזניים. מפגעי הרעש האלה טורדים את מנוחתם של המוסלמים עצמם במדינותיהם, ולא אחת מתפרסמות תלונות על כך.

ישנם כאלה, גם בקרב המנהיגים המוסלמים, אשר דורשים לטפל בסוגיה המעיקה. כך למשל, לפני כעשור פירסמה נציגות המחוז לעניינים איסלאמיים באחת השכונות של קזבלנקה במרוקו, קריאה למואזינים בעקבות תלונות של אזרחים שנתקבלו אצלה: "יש לדאוג לכך שהמואזינים הנכבדים יקפידו על הפחתת עוצמת הרמקולים עד למינימום, ואף לא להשמיע את קריאת המואזין לתפילת הבוקר ברמקולים מחוץ למסגדים, מאחר שהדבר טורד את מנוחת התושבים".

במדינות נורמליות, שישראל אינה נמנית עמהן, לא אמורים להיות חילוקי דעות על רקע דתי או לאומי סביב חוקים המיועדים לשמור על רווחת האזרחים. אולם המניעים של ראש הממשלה וחבר מרעיו בימין, שדחפו את "חוק המואזין", אינם טהורים בלשון המעטה. הרי תקנות נגד מפגעי רעש קיימות בספר החוקים של ישראל, ואפשר היה פשוט לאכוף אותן בפועל.

לא מקרה הוא, שהצעת החוק עברה בדרך תיקונים ושיפוצים, שמטרתם לבדל את המסגדים משאר מחוללי המפגעים המונותאיסטיים במרחב הציבורי. בכך, מצטרף "חוק המואזין" לארסנל החקיקה הגזענית שאנו עדים לה בשנים האחרונות בכנסת.

כזכור, נתניהו ידע לספר לעולם את השקר כאילו המופתי הירושלמי הוא זה ששיכנע את היטלר ללכת על הפתרון הסופי. מתברר שהמופתי הירושלמי יכול ללמד את נתניהו כמה דברים בכל הנוגע לרווחת התושבים.

בנובמבר 1929 שלח המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, אגרת לשלטונות המנדט בירושלים שבה מחה על התנהגות היהודים. בין השאר כתב: "לא זו בלבד שבהיתרים שניתנו ליהודים על ידי הממשלה יש משום הפרה של הסטטוס־קוו, אלא שאתמול היינו עדים לכך שהם תקעו בשופרות... הם עשו זאת באתר ה'בוראק' (הכותל) וקולות הקהל היו עולים עם כל תקיעה ויוצרים רעש חזק וטורדני". לכן, חתם המופתי את אגרתו, "המועצה המוסלמית העליונה מביעה את מחאתה על ההיתר שניתן ליהודים לתקוע בשופרות באתר".

על הרקע הזה מתברר כי נתניהו והמופתי חושבים באופן דומה. לכן, כל עוד החוק המוצע אינו מנוסח באופן אוניברסלי, כך שיחול על כולם ללא הבדל דת, הרי ברור שדגל שחור מתנוסס עליו. ככזה, ראוי להתנגד לו, ויתרה מכך — חובה להתנגד לו ואף לעבור עליו בהפגנתיות.
*
הארץ, 20.03.2017

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים