10 במרץ 2017

תש"ח בעיניים ערביות


הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.


סלמאן מצאלחה ||

תש"ח בעיניים ערביות


"ניאבק נגד החלוקה בכל הכוח שעומד לרשותנו", הצהיר ג'מאל אל־חוסייני, סגן ראש הוועד הערבי העליון בדצמבר 1946, והוסיף שאם במאבק הזה לא יישאר זכר מהפלסטינים, הרי שהערבים בארצות ערב "ישאו את נס ההתנגדות אחרינו". חוסייני המשיל את הקמתה של מדינה יהודית, גם אם בחלק קטן מפלסטין, לתפוז רקוב שעתיד להרקיב את כל התפוזים בארגז ("אל־וחדה", 30 בדצמבר, 1946).

כשתוכנית החלוקה תפסה תאוצה והתבררה כעובדה מוגמרת, בעקבות שינוי העמדה הסובייטית שבוטאה בהצהרה המפתיעה של אנדריי גרומיקו, הביע מזכ"ל הליגה הערבית את התנגדות הערבים: "הצהרת גרומיקו בדבר הקמת שתי מדינות, ערבית ויהודית, או מדינה דו־לאומית בפלסטין, היא הצעה שאינה מקובלת על הערבים... הפתרון המעשי והיחיד הוא הקמת מדינה בשלטון ערבי שהיהודים יהיו בה מיעוט" ("פלסטין", 16 במאי, 1947).

מכאן נסללה הדרך למלחמת תש"ח, לעצמאות ישראל ולנכבה הפלסטינית.

היה זה ד"ר קונסטנטין זורייק, היסטוריון ואינטלקטואל סורי שלימד באוניברסיטה האמריקאית בביירות, שטבע את המונח "נכבה" לתיאור האירועים מנקודת מבט ערבית: "תבוסת הערבים בפלסטין איננה מפָּלה — נַכְּסָה — קטנה... זוהי קטסטרופה — נכבה — במלוא מובן המלה", כתב זורייק בספרו מ–1948, "משמעות הנכבה". והוסיף: "שבע מדינות ערביות מכריזות מלחמה על הציונות בפלסטין... שבע מדינות יוצאות למלחמה לביטול החלוקה והכנעת הציונות, וחיש מהר יוצאות מהמערכה לאחר שאיבדו חלק ניכר מאדמת פלסטין ואף את אותו חלק שניתן לערבים בתוכנית החלוקה".

ד"ר זורייק עושה חשבון נפש כן ונוקב, ומנסה לגעת בשורשי הכישלון הערבי המהדהד בהתמודדות מול הציונות: "הניצחון שהשיגו הציונים — ורק עיוור יתכחש לכך — לא הושג בגלל עליונות עם אחד על אחר, אלא בגלל עליונותה של מערכת אחת על אחרת". הוא מייחס את ניצחון הציונות לשוני המבני, החברתי והתרבותי שבין הציונים לערבים: "הציונות נטועה עמוק בתוך החיים המערביים, בעוד אנו רחוקים מהם ומתנכרים להם... הם חיים בהווה ומביטים אל העתיד, בעוד אנו שרויים כמסוממים בחלומות על עבר מפואר". הוא מתייחס ל"נאומים חוצבי הלהבות" שנשאו הנציגים הערבים במוסדות הבינלאומיים, שבהם הזהירו מפני הצעדים שיינקטו על ידי המדינות והעמים הערביים, אם תתקבלנה החלטות שלא לרוחם. הוא גם לועג להצהרות הבומבסטיות של הנציגים בליגה הערבית, "המושלכות כפצצות מפיהם", אולם ברגע האמת מתברר שהכל הבלים, "האש חלשה ודועכת, והברזל חלוד ועקום".

הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם. "כשהמערכה פרצה", כותב ד"ר זורייק, "ההסברה שלנו החלה לספר על ניצחונותינו הדמיוניים להרדים את הציבור הערבי ולדבר על היכולת להתגבר ולנצח בקלות, עד שאירעה ה'נכבה'".

אכן, הרטוריקה הערבית החלולה והנלעגת ניבטת מכל פינה בעיתונות הפלסטינית של הימים ההם. זו חושפת, בזמן אמת, את הרברבנות שבה הולעטה דעת הקהל הערבית והפלסטינית. 

"בימים הקרובים יונחתו מכות קשות", מצהיר דובר הליגה הערבית, ומוסיף: "בתוך שבוע עד שבועיים תתגבר המערכה ותיכנס לשלב חדש. אז יופיע הכוח הערבי לעיני כל" ("פלסטין", 29 בינואר, 1948). "משימת צבא ההצלה", כותב עיתון אחר, היא "לשחרר את פלסטין מן הסכנה הציונית, לנקותה מסכנה זו ולמסור אותה לבעליה המקוריים" ("אל־דפאע", 29 במארס, 1948). גם מלך מצרים מצהיר: "כשהכוחות הערביים ייכנסו לפלסטין כדי להצילה, הם ימסרו אותה לאחר שחרורה לבעליה הערבים" ("פלסטין", 14 באפריל, 1948). לא זאת אף זאת: הידיעות המספרות על "הניצחונות" של "הגיבורים הערבים" מול "כנופיות היהודים" ממלאות את העמודים הראשונים של העיתונות הפלסטינית מן הימים ההם. וכך, ביום בהיר אחד התעוררו הערבים וגילו ש"נכבה" נחתה עליהם.

לכן יש לשוב ולשנן את דברי זורייק: "חובה עלינו להודות בטעויות שלנו... ולהכיר במידת האחריות שלנו לאסון שהיה מנת חלקנו". דומה כי לא רק בהקשר הפלסטיני אלא בהקשר הכלל ערבי, דברים אלה מימי תש"ח לא עבר זמנם ולא נס ליחם.
*
הארץ, 10.3.2017

For English, press here


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 

גלריה

גלריה
שקיעה בשארנקל, צרפת, אוקטובר 2017
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים