תש"ח בעיניים ערביות


הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.


סלמאן מצאלחה ||

תש"ח בעיניים ערביות


"ניאבק נגד החלוקה בכל הכוח שעומד לרשותנו", הצהיר ג'מאל אל־חוסייני, סגן ראש הוועד הערבי העליון בדצמבר 1946, והוסיף שאם במאבק הזה לא יישאר זכר מהפלסטינים, הרי שהערבים בארצות ערב "ישאו את נס ההתנגדות אחרינו". חוסייני המשיל את הקמתה של מדינה יהודית, גם אם בחלק קטן מפלסטין, לתפוז רקוב שעתיד להרקיב את כל התפוזים בארגז ("אל־וחדה", 30 בדצמבר, 1946).

כשתוכנית החלוקה תפסה תאוצה והתבררה כעובדה מוגמרת, בעקבות שינוי העמדה הסובייטית שבוטאה בהצהרה המפתיעה של אנדריי גרומיקו, הביע מזכ"ל הליגה הערבית את התנגדות הערבים: "הצהרת גרומיקו בדבר הקמת שתי מדינות, ערבית ויהודית, או מדינה דו־לאומית בפלסטין, היא הצעה שאינה מקובלת על הערבים... הפתרון המעשי והיחיד הוא הקמת מדינה בשלטון ערבי שהיהודים יהיו בה מיעוט" ("פלסטין", 16 במאי, 1947).

מכאן נסללה הדרך למלחמת תש"ח, לעצמאות ישראל ולנכבה הפלסטינית.

היה זה ד"ר קונסטנטין זורייק, היסטוריון ואינטלקטואל סורי שלימד באוניברסיטה האמריקאית בביירות, שטבע את המונח "נכבה" לתיאור האירועים מנקודת מבט ערבית: "תבוסת הערבים בפלסטין איננה מפָּלה — נַכְּסָה — קטנה... זוהי קטסטרופה — נכבה — במלוא מובן המלה", כתב זורייק בספרו מ–1948, "משמעות הנכבה". והוסיף: "שבע מדינות ערביות מכריזות מלחמה על הציונות בפלסטין... שבע מדינות יוצאות למלחמה לביטול החלוקה והכנעת הציונות, וחיש מהר יוצאות מהמערכה לאחר שאיבדו חלק ניכר מאדמת פלסטין ואף את אותו חלק שניתן לערבים בתוכנית החלוקה".

ד"ר זורייק עושה חשבון נפש כן ונוקב, ומנסה לגעת בשורשי הכישלון הערבי המהדהד בהתמודדות מול הציונות: "הניצחון שהשיגו הציונים — ורק עיוור יתכחש לכך — לא הושג בגלל עליונות עם אחד על אחר, אלא בגלל עליונותה של מערכת אחת על אחרת". הוא מייחס את ניצחון הציונות לשוני המבני, החברתי והתרבותי שבין הציונים לערבים: "הציונות נטועה עמוק בתוך החיים המערביים, בעוד אנו רחוקים מהם ומתנכרים להם... הם חיים בהווה ומביטים אל העתיד, בעוד אנו שרויים כמסוממים בחלומות על עבר מפואר". הוא מתייחס ל"נאומים חוצבי הלהבות" שנשאו הנציגים הערבים במוסדות הבינלאומיים, שבהם הזהירו מפני הצעדים שיינקטו על ידי המדינות והעמים הערביים, אם תתקבלנה החלטות שלא לרוחם. הוא גם לועג להצהרות הבומבסטיות של הנציגים בליגה הערבית, "המושלכות כפצצות מפיהם", אולם ברגע האמת מתברר שהכל הבלים, "האש חלשה ודועכת, והברזל חלוד ועקום".

הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם. "כשהמערכה פרצה", כותב ד"ר זורייק, "ההסברה שלנו החלה לספר על ניצחונותינו הדמיוניים להרדים את הציבור הערבי ולדבר על היכולת להתגבר ולנצח בקלות, עד שאירעה ה'נכבה'".

אכן, הרטוריקה הערבית החלולה והנלעגת ניבטת מכל פינה בעיתונות הפלסטינית של הימים ההם. זו חושפת, בזמן אמת, את הרברבנות שבה הולעטה דעת הקהל הערבית והפלסטינית. 

"בימים הקרובים יונחתו מכות קשות", מצהיר דובר הליגה הערבית, ומוסיף: "בתוך שבוע עד שבועיים תתגבר המערכה ותיכנס לשלב חדש. אז יופיע הכוח הערבי לעיני כל" ("פלסטין", 29 בינואר, 1948). "משימת צבא ההצלה", כותב עיתון אחר, היא "לשחרר את פלסטין מן הסכנה הציונית, לנקותה מסכנה זו ולמסור אותה לבעליה המקוריים" ("אל־דפאע", 29 במארס, 1948). גם מלך מצרים מצהיר: "כשהכוחות הערביים ייכנסו לפלסטין כדי להצילה, הם ימסרו אותה לאחר שחרורה לבעליה הערבים" ("פלסטין", 14 באפריל, 1948). לא זאת אף זאת: הידיעות המספרות על "הניצחונות" של "הגיבורים הערבים" מול "כנופיות היהודים" ממלאות את העמודים הראשונים של העיתונות הפלסטינית מן הימים ההם. וכך, ביום בהיר אחד התעוררו הערבים וגילו ש"נכבה" נחתה עליהם.

לכן יש לשוב ולשנן את דברי זורייק: "חובה עלינו להודות בטעויות שלנו... ולהכיר במידת האחריות שלנו לאסון שהיה מנת חלקנו". דומה כי לא רק בהקשר הפלסטיני אלא בהקשר הכלל ערבי, דברים אלה מימי תש"ח לא עבר זמנם ולא נס ליחם.
*
הארץ, 10.3.2017

For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים