האשכנזים אשמים


אשכנזים, מזרחים וכו׳

השימוש הרווח במונח "מזרחים", המכנס תחת קורת גג אחת את כל ה"לא אשכנזים", הוא חדש. החלוקה האתנית־תרבותית בין היהודים היתה שונה לחלוטין.



סלמאן מצאלחה ||

האשכנזים אשמים


טועה אורי אבנרי בקובעו, כי השבר בין אשכנזים למזרחים "נוצר מיד אחרי מלחמת תש"ח" (אתר "הארץ", 26.02). הוא טועה גם בחלוקה הגסה בין ציבורים אלה, "שבאו משתי תרבויות גדולות אך שונות מאוד", כהגדרתו. כך, במשיכת מקלדת, מכנס אבנרי בסל אחד את תרבות פרס, טורקיה, ערב, ספרד ועוד, ומנגד הוא נושא על גבו את הסל האשכנזי.

הבה ניזכר בנשכחות: עוד לפני בוא הציונות לעולם דווח על מריבות בין היהודים בפריז ב–1874. המריבות לא היו בין "חסידים עם מתנגדים, אורתודוקסים עם רפורמים, אך מריבת אשכנזים עם ספרדים" ("הצפירה", 29.7.1874). כשנעשה ניסיון לאחד בין הספרדים והאשכנזים, ולהקים בית כנסת שיונהג בו נוסח תפילה אשכנזי, הספרדים סירבו "ועומדים על דעתם ובל יחפצו לעזוב את מנהג אבותיהם" (שם).

נכון, התנועה הציונית הוקמה על ידי אשכנזים עם שאיפות שונות. מנהיגי הציונות רצו לברוא יהודי חדש. לעומתם הספרדים חיו בעולם מושגים שונה. הדים לכך נשמעו בוועידת ציוני יוגוסלביה בבלגרד ב–13 ביוני 1924. העיתון "דואר היום" מדווח על התמרמרות "עקב הביקורת החריפה הנמתחת כרגיל מצד האשכנזים כלפי הספרדים". ד"ר ויטה קאיימן, ממייסדי אגודת האקדמאים "אספרנסה" בווינה, נאם על עניינים מכאיבים ועמד על ההבדלים בין אשכנזים לספרדים: "חיינו, חיי הספרדים, נבדלים הם בהרבה מחיי היהודים האשכנזים בארצות השונות. אצלנו בבלקן, אין התנועה הציונית נחשבת ל'עיקר והכל' של החיים הלאומיים", אמר הנואם והוסיף: "אין ברצוננו לבטל את הישן מפני החדש עד כדי היטשטשו לחלוטין".

עוד ב–1921 עמד ז'בוטינסקי, בנאומו בבית הכנסת הספרדי בווינה, על הסיבות להבדלים בין אשכנזים לספרדים. אחרי גירוש ספרד, אמר, נתמזל מזלם של הספרדים והם נקלטו בארצות שלא הרעו להם. "מכיון שלא היה להם נגד מי להילחם בעד חייהם", אמר, הם "נפלו לתוך ה'עצלות'". האשכנזים חיו בתנאים קשים ונאלצו להסתייע בעורמה כדי להתקיים. מלחמת קיום זו "עשתה אותם מתוחבלים וערומים", אמר ז'בוטינסקי והוסיף: הם "התחילו להתפלפל ונעשו יותר מדי דברנים ויותר מדי עיוניים" ("דואר היום", 14.10.1921).

השימוש הרווח במונח "מזרחים", המכנס תחת קורת גג אחת את כל ה"לא אשכנזים", הוא חדש. החלוקה האתנית־תרבותית בין היהודים היתה שונה לחלוטין. בעבר דובר על אשכנזים, ספרדים (ספניולים), תימנים, ערבים, פרסים וכו'. עדות לכך נמצאת בדיווח של מרדכי הלוי על יהודי אלכסנדריה: "יהודי העיר הגרים בה המה מעורבים, ספרדים המדברים שפת שפניא, ערבים יהודים שנולדו פה מדברים שפת ערב, יהודי איטליה מדברים איטלקית וכו'" ("המגיד", 14.12.1893). על היהודים בקהיר מדווח "הצבי": "העדה של הספרדים מתקיימת מעתים קדומות, ולה שייכים יהודים ספרדים ופורטוגים, ערבים מסוריה ומארם נהרים, כמו גם יהודים מתורקיה, איטליה ויון, פרס ותימן" (18.12.1908).

"היהודים הספרדים", אמר עוד קאיימן בבלגרד, "עתידים למלא תפקיד חשוב במדיניות של ארצות המזרח, כי אנו מזרחים בתכונותינו ונוכל להתרגל בנקל להיות עם הערבים, ותפקידים אלו לא יוכלו להימלא על ידי אחרים..." ("דואר היום", 16.7.1924).

לכן, השבר בתש"ח לא קשור כלל ל"שתי תרבויות גדולות הנבדלות זו מזו", אלא נוצר בעיקר בין היהודים־הערבים לציונים האשכנזים, שהקימו את המדינה וכלאו את היהודים־הערבים בסבך העימות עם המרחב התרבותי הערבי. זוהי מלחמת האחים שמנהיגי הציונות האשכנזית ידעו תמיד לחרחר, כדי להמשיך לאחוז ברסן השלטון. קריאת הקרב "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" היא רק קצה הקרחון של השבר האמיתי.
*
הארץ, 03.03.2017

For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים