ב. מיכאל || ערב קסום, מקסים, מוקסם


ב. מיכאל

|| ערב קסום, מקסים, מוקסם ||


לעולם לא אשכח את הערב הקסום ההוא, עת אירחתי לארוחה ערב צנועה את כבוד הרב מ. כהנא ואת אשתו המהממת.

זה היה ליל קיץ מקסים. הכוכבים נצנצו ברקיע והילכו על כולנו קסם מקסימלי. לרגע חששתי שכבוד הרב ואשתו המסחררת נאלצו לבטל, ולכן כה עזה היתה התרגשותי כאשר ראיתי את הזוג האצילי חוצה את מפתן ביתי ונושק ברכּוּת אנושית כל כך למזוזה.

כבוד הרב התרווח בכורסה הדמשקאית שרכשתי לא כבר בנתניה, בעוד הרבנית הפְּצָצָה מחמיאה לכוסיות הקידוש אשר נצנצו על שולחן התקרובת העדין, שניצב על השטיח הוורדרד, שהעניק נופך של אצילות לבלאטות המעוטרות, אשר כיסו על אדמת החימר שממנה נוצרו כלי החרס שלתוכם מזגתי את סלט החצילים שזהר בגוני טרה־קוטה.

(רשמתי בפנקסי להזכיר במאמר את "גטסבי הגדול". ספר המתאר ביד אמן את הדקדנס המרקיב של עשירי ניו יורק בשנות ה–20. במחשבה שנייה, אולי כדאי לוותר על זה, ולהזכיר את "השחקנים" של גרהם גרין בִּמְקום. נראה...).

הרב בחן בעיניו החדות את הסלון, ומבטו נעצר על שידת המהגוני הבוהקת שניצבה ליד ארונות הספרים הגדושים.

"באר שבע, 1999, או קצת מוקדם יותר", אמר בקולו העמוק.

עקבתי אחר מבטו, ונמלאתי פליאה מוקסמת; האיש צדק. על שידת המהגוני הבוהקת אכן נח לו ספר טלפונים של אזור חיוג באר שבע משנת 1998.

רגישותו המופלגת של הרב לפרטים הילכה עלי קסם. בכך הרי נבדלים אנשים גדולים באמת מן הגמדים שסביבם. אשתו המדהימה סיפרה בינתיים מחרוזת בדיחות חוּשָם, ושבה והצדיקה את המוניטין שלה כסטנדאפיסטית מצחיקה עד דמעות.

מכיוון שהחלטנו מראש לא לעסוק בפוליטיקה אלא אך ורק בתרבות, שב כבוד הרב והסביר לי את תורת הטרנספר שלו.
"עדיף שנגרש את כל הערבים כבר עכשיו", הוא הבהיר בקולו החם והמלטף. לא בכל דבר אני מסכים עם הרב כהנא, ולכן שאלתי בנימוס אירופי: "למה?"

"כי אם לא נגרש אותם", הסביר בסבלנות, "הם כולם יעלו לאוטובוסים וינהרו בהמוניהם אל הקלפי. לא יותר טוב שאנחנו נעלה אותם על האוטובוסים קודם?"

איזה איש מעמיק ומרחיק ראות. בזכרוני עלה כמובן מוסטפה כמאל אתא־טורק. מה רב הדמיון בין שני האישים הגדולים הללו. אמנם האחד הפריד ביד ברזל בין דת למדינה והשני מקדם תיאוקרטיה משיחית. האחד כפה על ארצו קִדמה ומודרניות והשני מבקש לשוב לתקופת הברונזה. האחד כונן מדינה על חורבותיה של אימפריה והשני מבקש לכונן אימפריה על חורבותיה של מדינה. אבל חוץ מן ההבדלים השוליים הללו? תאומים זהים ממש.

עד אחרי חצות ישבו האנשים התרבותיים הללו בסלון ביתי. תהיתי מדוע הזוג הנפלא הזה מעורר אנטגוניזם שכזה, ושמחתי שיכולתי להעניק להם קמצוץ של לגיטימציה ציבורית.

המתח הארוטי שהתלהט בינתיים בין הרב לאשתו הסקסית רק הוסיף לאווירה התרבותית. וכאשר הם קמו ומיהרו לביתם, הבנתי אותם.

ליוויתי אותם למכוניתם המצודדת, ותהיתי מה תהיה הפרובוקציה שלי בשבוע הבא; האם בעד פדופיליה? נגד זהירות בדרכים? בעד השמדת הפיל האפריקאי? נגד לוח הכפל?

לבסוף החלטתי לכתוב מאמר שכותרתו תהיה "בּוֹגְדָאן חמילניצקי — לא מה שחשבתם".

אה, לו רק היתה בידי כתובת המייל של בוגדאן, הייתי מזמין גם אותו לארוחת ערב.
אחפש בגוגל.
*
הארץ, 29.07.2015




שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית