סלמאן מצאלחה
סלמאן מצאלחה || כל החתולים של הפרופסור
שנים רבות סבב לו רוכל אחד נושא על גבו שק גדוש וכרז בקול שיש לו מכל טוב. מדי בוקר הוא יצא לדרכו בנסיון למכור את מרכולתו. אך, רק חדי עין ידעו מה יש בתוך השק.
יום אחד, עבר לו בעיירה "עבד כנעני" והשליך בדרכו קליפת בננה. הרוכל, שהיה כה טרוד בהסתרת תכולת השק, לא הבחין בקליפה שנזרקה. הוא דרך על הקליפה, החליק ונפל. אך, המשיך להחזיק בחוזקה בשקו ובתכולתו. לרוכל הזה יצאו מוניטין בעיירה והוא פרופסור מאוד מכובד.
לפני כחודש עוד ניסה פרופ' שלמה אבינרי בכל דרך אפשרית להסתיר מעיני כל את מרכולתו ("עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?", הארץ, 13.8.2010). כציוני חרד הוא העלה על נס את תפקידה של "המהפכה הציונית" בהפיכת היהודים עם ככל העמים. הוא אף הרחיק לכת בעריכת השוואה מופרכת בין עם יהודי לעם צרפתי.
במאמר שני שפירסם ערב ראש השנה ("בילאדי בילאדי", הארץ, 8.9.10) לא השאיר פרופ' אבינרי כל מקום לפיקפוק באשר לכוונותיו הנסתרות. כנראה ש"עצב יהודי" רגיש במעטפת ציונית נפגע קשות אצלו. עצב זה טורד מאז את מנוחתו וטורף את שנתו. הנה הוא צולע לו שוב לכיוון המכתבה, מקליד על הצג את חלום הבלהות שלו וחושף באחת את תכולת שק ה"מהפכה הציונית".
מן הראוי להתעכב תחילה על הכותרת שניתנה למאמרו. "בילאדי, בילאדי" זועקת הכותרת הערבית בתעתיק עברי, וכל זאת על מנת לפרוט על הנימים הרגישים של הקוראים העבריים במטרה להחדיר פחד קמאי לעולמם, משל היתה זו עוד קריאת קרב ערבית. חשוב שהקוראים לא יגששו באפלה וגם ראוי שיידעו מה אומרת הכותרת הערבית. שכן, בתרגום לעברית הכותרת תישמע מוכרת לכל איש ואישה בארץ הזאת. "הוי ארצי, מולדתי" אומרת הכותרת הזו ולבטח משפט זה שגור בפיו של פרופ' אבינרי ורבים אחרים. הכותרת הערבית המתועתקת נועדה לעורר בהלה באמצעות השימוש בצליל-הפרא, הצליל הערבי הלא מובן.
מקריאת מאמרו של פרופ' אבינרי מתברר גם, כי בשק שנשא על גבו משך שנים אכן יש מכל "טוב"; מרצע פה ומרצע שם, חתול פה וחתול שם ועוד כהנה ו"כהנא". פרופ' אבינרי שוטח בפני הקוראים תסריט-אימים דמיוני שבאמצעותו הוא מנסה להזהיר מפני ה"אסון" המתרגש על מדינת ישראל: "כולנו ישראלים, אזרחים שווים במולדתנו המשותפת", הוא שם בפיו של יו"ר הכנסת בישיבה עתידית מדומיינת.
השקר הציוני של פרופ' אבינרי נחשף במאמרו האחרון. הנה לפתע פרחה לה כלא היתה "המהפכה הציונית" שלו שהעלתה על נס את ההשתייכות ל"עם" היהודי, תחת ההשתייכות לדת היהודית.
כמדומני, הוא ראוי למדליה אולימפית על הפליק-פלאק המרשים לאחור שביצע בחזרתו לכור מחצבתו הדתי. שכן, הוא חושף באחת, במאמרו האחרון, את כל מה שניסה להסתיר מעיני הבריות לפני כן. לפתע, בראש מעייניו נמצאת "הרבנות היהודית", ולפתע הוא חוזר אל "בית הכנסת", אל "עם ישראל" ואל "אלוהי ישראל".
אזרחים שווים? מולדת משותפת? דמוקרטיה? שוויון ועוד כאלה דברים? הצחקתם אותו. תשכחו מזה. יותר חמים ונעים לו בחיקו ובחוקו של השטעטל היהודי.
אמנם נכון, ישנה נפש כנענית ל"עבד הכנעני" וגם היא הומייה. אך, לדידו של אבינרי, האמון על המסורת הדתית, לא דין עבד עברי כדין עבד כנעני.
עבדכם הנאמן עוד סבר לתומו ששלמה אבינרי הוא פרופסור למדע המדינה הדוגל בדמוקרטיה, שוויון, שלטון חוק ומדינה מתוקנת. טעיתי. מתברר, כי הוא בסך הכל עוד אדמו"ר יהודי פוסק הלכה.
*
For English, press here
***
ראה:
סלמאן מצאלחה, "מסעדה יהודית ודמוקרטית"
שלמה אבינרי, "עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?"
אלכסנדר יעקובסון: "מה יש בו בשם"
אורי אבנרי, "פטריות רעילות"
לב גרינברג, "תיקון יהודי דמוקרטי"
ב. מיכאל, "עגבניה פרבוסלאבית ורפובליקנית"
___________________________
האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר, 
נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
מאמר מצוין
השבמחקנשים לרגע בצד את אבינרי, שכן הטיעון העיקרי במאמר זה מסתתר מאחורי מילה אחת מוקפת מירכאות "העם היהודי". אכן, אם אין עם יהודי ויש רק "עם יהודי", אין מקום להגדרה עצמית לאותו "עם". אך אם יש עם יהודי, ואני מסכים שהוא איננו כמו האומה הצרפתית שהינה תוצר מודרני, האם אין זכותו להגדרה עצמית?
השבמחקאני מוע לתומכים בטענת אי קיומו של העם היהודי, אך לדעתי הם מיעוט שולי (ושוב, אינני מדבר על יהודים, אלא על דעות של מלומדים מרחבי העולם).
תודות רבות לדבריך שמכריזים בקול רם ובדיוק שפרופ שלמה אבנירי הוא אידיולוגי ציוני שאין לו עניין במציאות בשטח. אין לדברי אבנירי שחר אלא כהשקפת אמונה. זאת ועוד: שהום מינו מוקיון אינטלקטואלי כאשר כותב על ענייני פוליטיקה.
השבמחק