סלמאן מצאלחה
סלמאן מצאלחה ||
עובדיה, או עבדאללה, כי ימלוך
ימים נוראים לפנינו. ימים נוראים בעברית וימים נוראים בערבית. לא תחת גפנו יישב לו איש ולא תחת תאנתו ירבץ לו קשיש, כי אם בתורתו, "תורת המלך", תורת השנאה הפושה בישראל יהגה יומם וליל.
זה לא כבר ראינו את ההתגייסות של רבנים למען הרב יצחק שפירא, מחבר הספר
"תורת המלך", שחקר את דיני הנפשות בין עם ישראל לשאר העמים, ודן בהלכות הריגת גויים בעתות שלום
ובעתות מלחמה.
והנה שוב, כן שוב, קם לו הרב עובדיה יוסף, מנהיגה "הרוחני" של ש"ס, דורש ומכה בנו פעם נוספת: "שייתמו אויבינו ושונאינו, אבו מאזן וכל הרשעים האלה שיאבדו מן העולם, יכה בהם הקדוש ברוך הוא מכת דבר, בישמעאלים, בפלסטינים האלה - רשעים צוררי ישראל", כפי שצוטטו דבריו השבוע.
נפלאו ממני דרכי אנשי הדת. נפלאו ממני גם דרכי הפוליטיקאים מפה ומשם. נפלאה ממני דרך פוליטיקאי, הנוהג כדג וממלא פיו מים למשמע דברי השטנה, ונפלאה ממני דרך איש הדת, המזדחל לו כנחש ואורב לטרף קל בדרשה לקראת הימים הנוראים.
נפלאה ממני דרך פוליטיקאי גזען שאוטם את אוזניו למשמע הדברים כאן, בעוד הוא אץ לצטט על כל במה אפשרית דברים דומים מן העבר השני. נפלאה ממני דרך איש הדת הנוהג כמנאפת, בולע את דברי הבלע ומוחה פיהו, ואומר: לא שמעתי און, כמי שרוצה לומר במלים אחרות: דבריו של הרב הוצאו מהקשרם. על כגון אלה כבר נאמר כי רגזה ארץ "תחת עבד, כי ימלוך".
אני שומע את הדברים וקורא את התגובות שלא איחרו לבוא בעקבותיהם, מפה ומשם. אני לא יודע אם לבכות או לצחוק. צחוק הגורל הוא שדבריו של הרב המנאץ נשמעים כל כך מוכרים לאוזן שלי בתרגום מן הערבית. משל שמו של הרב לא היה עובדיה כי אם עבדאללה, ומשל לא היה הרב נואם, מטיף ודורש בעברית, כי אם בערבית.
מכאן נשנות הקריאות בעברית: "ייתמו שונאינו ויכה בהם הקדוש ברוך הוא מכת דבר, בישמעאלים האלה..." ומשם נשמעות, משתקפות, אותן הנאצות בערבית: "אלוהים, הכה והרוס את היהודים צאצאי הקופים והחזירים, אלמן את נשותיהם, ייתם את ילדיהם...", ועוד כהנה וכהנה פניני לשון בשמית צחה.
"אם חס וחלילה איש דת מוסלמי היה מתבטא נגד היהודים באותן מלים הוא היה נעצר מיד", מיהר ח"כ ג'מאל זחאלקה לכתוב ליועץ המשפטי וקרא לו להעמיד לדין את הרב. כנראה שהח"כ הנמרץ איננו יודע דבר וחצי דבר על מורשת הנאצות בערבית. לו היו עוצרים מיד את כל מטיפי השנאה בעברית ובערבית, כי אז היו הידיים של השב"ס הישראלי, הפלסטיני והכלל-ערבי מלאות עבודה.
לא אחת תוהים אנשים, מכאן ומשם, מהיכן כל דברי השטנה האלה באים. אך כהרגלם הם תמיד מסרבים לגעת בשורש הרע. כולם מעדיפים לטמון את הראש בחול. והחול במרחב השמי הזה הוא חול טובעני, מאוד טובעני.
ובכן, הגיע הזמן להציג את הדברים כהווייתם. אין צורך להתפתל בפרשנויות שונות ומשונות. כל דברי הבלע, הן בעברית והן בערבית, יונקים את השנאה מאותו ביב שופכין, מאותו עטין המתקרא מונותיאיזם. וכאשר בעטין זה נמהלים יחד גם אלוהים וגם קוד שבטי, הרי שרק תמהיל רעיל יוצא ממנו.
ישנו אנטידוט המבטל את השפעת הרעל הזה. צריך רק אומץ להשתמש בו. קוראים לו הפרדת הדת מהמדינה. ואם תרצו במלים אחרות, הוצאת הקדוש ברוך הוא מחוץ לחוק.
*
פורסם: הארץ, 1 בספטמבר 2010
***
For English, press here
*
והנה שוב, כן שוב, קם לו הרב עובדיה יוסף, מנהיגה "הרוחני" של ש"ס, דורש ומכה בנו פעם נוספת: "שייתמו אויבינו ושונאינו, אבו מאזן וכל הרשעים האלה שיאבדו מן העולם, יכה בהם הקדוש ברוך הוא מכת דבר, בישמעאלים, בפלסטינים האלה - רשעים צוררי ישראל", כפי שצוטטו דבריו השבוע.
נפלאו ממני דרכי אנשי הדת. נפלאו ממני גם דרכי הפוליטיקאים מפה ומשם. נפלאה ממני דרך פוליטיקאי, הנוהג כדג וממלא פיו מים למשמע דברי השטנה, ונפלאה ממני דרך איש הדת, המזדחל לו כנחש ואורב לטרף קל בדרשה לקראת הימים הנוראים.
נפלאה ממני דרך פוליטיקאי גזען שאוטם את אוזניו למשמע הדברים כאן, בעוד הוא אץ לצטט על כל במה אפשרית דברים דומים מן העבר השני. נפלאה ממני דרך איש הדת הנוהג כמנאפת, בולע את דברי הבלע ומוחה פיהו, ואומר: לא שמעתי און, כמי שרוצה לומר במלים אחרות: דבריו של הרב הוצאו מהקשרם. על כגון אלה כבר נאמר כי רגזה ארץ "תחת עבד, כי ימלוך".
אני שומע את הדברים וקורא את התגובות שלא איחרו לבוא בעקבותיהם, מפה ומשם. אני לא יודע אם לבכות או לצחוק. צחוק הגורל הוא שדבריו של הרב המנאץ נשמעים כל כך מוכרים לאוזן שלי בתרגום מן הערבית. משל שמו של הרב לא היה עובדיה כי אם עבדאללה, ומשל לא היה הרב נואם, מטיף ודורש בעברית, כי אם בערבית.
מכאן נשנות הקריאות בעברית: "ייתמו שונאינו ויכה בהם הקדוש ברוך הוא מכת דבר, בישמעאלים האלה..." ומשם נשמעות, משתקפות, אותן הנאצות בערבית: "אלוהים, הכה והרוס את היהודים צאצאי הקופים והחזירים, אלמן את נשותיהם, ייתם את ילדיהם...", ועוד כהנה וכהנה פניני לשון בשמית צחה.
"אם חס וחלילה איש דת מוסלמי היה מתבטא נגד היהודים באותן מלים הוא היה נעצר מיד", מיהר ח"כ ג'מאל זחאלקה לכתוב ליועץ המשפטי וקרא לו להעמיד לדין את הרב. כנראה שהח"כ הנמרץ איננו יודע דבר וחצי דבר על מורשת הנאצות בערבית. לו היו עוצרים מיד את כל מטיפי השנאה בעברית ובערבית, כי אז היו הידיים של השב"ס הישראלי, הפלסטיני והכלל-ערבי מלאות עבודה.
לא אחת תוהים אנשים, מכאן ומשם, מהיכן כל דברי השטנה האלה באים. אך כהרגלם הם תמיד מסרבים לגעת בשורש הרע. כולם מעדיפים לטמון את הראש בחול. והחול במרחב השמי הזה הוא חול טובעני, מאוד טובעני.
ובכן, הגיע הזמן להציג את הדברים כהווייתם. אין צורך להתפתל בפרשנויות שונות ומשונות. כל דברי הבלע, הן בעברית והן בערבית, יונקים את השנאה מאותו ביב שופכין, מאותו עטין המתקרא מונותיאיזם. וכאשר בעטין זה נמהלים יחד גם אלוהים וגם קוד שבטי, הרי שרק תמהיל רעיל יוצא ממנו.
ישנו אנטידוט המבטל את השפעת הרעל הזה. צריך רק אומץ להשתמש בו. קוראים לו הפרדת הדת מהמדינה. ואם תרצו במלים אחרות, הוצאת הקדוש ברוך הוא מחוץ לחוק.
*
פורסם: הארץ, 1 בספטמבר 2010
***
For English, press here
*
האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר, 
נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
כן ירבו שפויים כמוך, כל מילה בסלע.
השבמחקפשוט נפלא ! קראתי את המאמר ב"הארץ", שמתי אותו מיד בפייסבוק שלי, ורצתי לבדוק מי הכותב. אחד המאמרים שאני הכי מסכים להם ! מדויק ונכון כ"כ.
השבמחק