סלמאן מצאלחה ||

ערבי, דבר עברית

גבות ערביות רבות, של פוליטיקאים ופקידי חינוך פופוליסטים, תורמנה למקרא הכותרת הזאת. יחד עם זאת, מן הראוי לדון בסוגיית השפה בכובד ראש, במנותק מהרגישות הלאומית הקשורה בה.

לא מזמן פירסם משרד החינוך נתונים על רמת הישגי התלמידים במערכת החינוך. בין שלל הנתונים צד את עיני נתון אחד רב משמעות, המתייחס להישגי הנבחנים במקצוע השפה, ובייחוד בקרב התלמידים הערבים. הדו"ח מצביע על מצב קטסטרופלי במגזר הערבי, וקובע שהציון הממוצע הנמוך ביותר נרשם בבחינה בעברית לתלמידים ערבים. הציון בבחינה "ערבית לערבים" היה גבוה רק מעט יותר.

מחקרים שנערכו לאחרונה על ידי פרופ' זוהר אביתר וד"ר רפיק אבראהים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מסבירים את הבעיה מכיוון אחר. החוקרים השוו בין מהירות ודיוק תפישת הכתב בקרב ילדים דוברי ערבית, דוברי עברית ודוברי אנגלית. הם גילו, כי ההמיספרה הימנית במוח מעורבת ברכישת הקריאה בשפה העברית ובשפה האנגלית, אך איננה משתתפת כלל ברכישת קריאה בערבית. הדבר נובע מן המורכבות הגרפית של הכתב הערבי, כפי ששיערו החוקרים. שכן, האותיות הערביות מתחברות ומשנות צורה לפי המיקום במלה. כמו כן, אותיות רבות נבדלות זו מזו בסימנים גרפיים זעירים בלבד. כך הופך הייחוד הגרפי של הכתב הערבי למעמסה כבדה על הילד בזמן רכישת הקריאה.

הנתונים מסבירים את קיומו של פער ניכר בין תלמידים שלומדים בבתי ספר ששפת ההוראה בהם היא ערבית, לתלמידים בבתי ספר המלמדים בעברית או אנגלית. נתונים אלה מסבירים חלקית גם את מיקומה הנמוך של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות במבחנים הבינלאומיים. הפער הזה, הקשור למצבה העגום של השפה, מתקיים בכל המרחב הערבי. זה לא מקרי שאין ולו אוניברסיטה ערבית אחת בין 500 האוניברסיטאות הטובות בעולם. נתון זה אינו קשור לציונות או לישראל.

ידוע לכל, כי השפה הערבית הנלמדת בבתי הספר, מעצם טבעה, משולה לעברית או לכל שפה זרה אחרת. כלומר, אינה שפת אם של הילד הערבי. שפת אמו, המדוברת בבית, שונה בתכלית מן הערבית הספרותית התקנית הנרכשת בבית הספר. יש לציין, כי מצב זה שורר בכל ארצות ערב.

הציבור הערבי בארץ אינו מנותק מן המרחב הלשוני הערבי. אמצעי התקשורת ההמוניים הערביים, ובמיוחד הרדיו והטלוויזיה, אינם מספקים עושר לשוני תקני. נהפוך הוא, הם מנציחים רדידות לשונית שמובילה לרדידות מחשבתית.

למרות הכל, ניתן לחולל מהפיכה חינוכית כאן. תוצאותיה החיוביות של מהפיכה כזאת תורגשנה בתוך שנים ספורות. לצורך כך דרוש האומץ לשים את הדרישה החינוכית האולטימטיבית על השולחן: יש לבטל לאלתר את המחלקות הערבית והדרוזית במשרד החינוך ולאחד את תוכניות הלימודים בתוכנית ליבה אחידה לכולם. התוכנית תכלול 80% חומרי לימוד הדרושים לחינוך מודרני ומתקדם. בשאר האחוזים תותר שימת דגשים תרבותיים מגזריים.

אפשר לעשות עוד ניסוי מהפכני: לבחור מן המגזר הערבי כיתת לימוד אחת או יותר ולקבוע ששפת הלימוד בהן, מהגן ועד לסיום התיכון, תהיה עברית. אם ניסוי כזה אכן יתבצע, אני משוכנע שתוצאותיו החיוביות לא תאחרנה לבוא.
*
פורסם: הארץ, 27 בספטמסר 2010

***

For English, press here

____________________________