סלמאן מצאלחה || 

דור ערבי מזוין

מי שחושב שנושאים כמו הגרעין האיראני או הסכסוך הישראלי־פלסטיני מדירים שינה מעיני הצעירים הערבים, צריך לחשב את מסלול מחשבתו מחדש. סקר שנערך השנה ב–16 מדינות ערביות, כולל פלסטין, מגלה ממצאים מפתיעים על הלכי הרוח בקרב הצעירים הערבים. הסקר, שנערך על ידי מכון ברסון מרסטלר, ביקש לבדוק את עמדותיהם של צעירים בגילאים 18-24 במגוון נושאים, שעומדים במוקד התעניינותם.

הדור הצעיר הזה — המונה כ–200 מיליון בני אדם — מהווה את חלק הארי מהאוכלוסייה בעולם הערבי, המונה כ–350 מיליון נפש. זה הדור שעתיד להיות עמוד השדרה של החברות הערביות בעשורים הבאים.

בסקר קודם, שנערך ב–2012, בעקבות מהפכות ״האביב הערבי״, נשבה רוח אופטימית בקרב הדור הערבי הצעיר. הסיכויים לשינויים מרחיקי לכת, שבסופם ייהפכו החברות הערביות לדמוקרטיות, נראו אז, בתחילת הדרך, בהישג יד. 40% מהנסקרים חשבו ב–2012, שהעדר דמוקרטיה הוא המכשול העיקרי העוצר את התפתחותן של החברות הערביות. בסקר החדש צנח שיעור הסבורים כך ל–15%. משמעות הדבר היא, שהדור הצעיר איבד את אמונו הן בחברות הערביות והן במשטרים הערביים.

האיום הגרעיני האיראני אינו נתפש בעיני הצעירים הערבים כאחד המחסומים העיקריים הבולמים את התפתחות החברות המזרח תיכוניות. רק 8% סבורים שהוא מהווה מחסום מרכזי. בצמוד אליו, בתחתית מדרג הדאגות של הדור הערבי הצעיר, נמצא גם שוויון זכויות לנשים. ואילו הסכסוך הישראלי־פלסטיני, שנהוג היה לחשוב כי הוא עומד בראש מעייניהם של הצעירים, תופס רק את המקום הרביעי בדירוג המכשולים החוסמים את התפתחותן של החברות הערביות. בראש הדאגות נמצאות סוגיות אחרות, כמו דאעש, הטרור והאבטלה בקרב הצעירים.

תוצאות הסקר מראות מעל לכל, כי הדור הערבי הזה איבד את הביטחון ביכולתו לחולל שינוי כלשהו בחברה שלו. חוסר הביטחון הזה משתקף גם בפן אחר ולא פחות חשוב — יחסם של הצעירים לשפה הערבית. אף שהם רואים בשפה מרכיב חשוב בזהות הלאומית, בפועל, מעמדה בקרב צעירים רבים הולך ונחלש, כאשר הם מעדיפים להשתמש באנגלית בחיי היום־יום. התופעה בולטת במיוחד במדינות המפרץ, שמעל 50% מהנסקרים בהן אמרו שהם משתמשים באנגלית בחיי היום־יום. כנראה שהסיבה העיקרית לכך היא האחוז הגבוה של העובדים הזרים במדינות אלה. שני שלישים מההנסקרים לא סומכים על השלטונות בארצותיהם, ואינם בטוחים שממשלותיהם יכולות לשמור על מעמדה של השפה הערבית.

דומה, כי תחושות חוסר האונים פושות בקרב הדור הערבי הצעיר. לכן, אין זה פלא שרוב הנסקרים מעדיפים לחיות מחוץ לארצותיהם, כשמדינות המערב בקדימות ראשונה מבחינתם.

הממצאים הללו הם נורות אדומות המהבהבות בשמי המזרח התיכון. צפירת האזעקה שצריכה להעיר לא רק את החברות והמשטרים הערביים, אלא גם את שאר העולם. שכן ללא תוכניות לטווח ארוך, השקעה נרחבת בחינוך מודרני, ויצירת מאות אלפי מקומות עבודה בשביל הדור הערבי הצעיר המזוין ואובד העצות הזה, לא תהיה תקומה לאזור, השקוע במלחמות שבטיות ודתיות. ואם לא תהיה תקומה לדור הזה באזור הזה הוא עתיד לייצר דורות של מזוינים ולייצא לעולם רק טרור.
*
הארץ, 20.05.2015
*




על אותו נושאת מאמר בערבית שפורסם ב״אל-חיאת״.