בין גוש חוסם לגוש פורם:
האלטרנטיבה אינה יכולה להיות עוד סוג של ימין חיוור, אלא בנייה של שמאל אמיתי ולוחם למען ערכים של שלטון החוק ושל שוויון אזרחי.

סלמאן מצאלחה ||

יש שפוטים בירושלים

בעת כתיבת שורות אלו לא ידוע עדיין, אם הכנסת תתפזר ויהיו בחירות, או שקמה ממשלה חדשה. האמת היא, שאין זה משנה כהוא זה את מהלך העניינים במדינה, שכן לא שופטים יש בירושלים, אלא שפוטים של בנימין נתניהו ושל חדלי אישים הטוענים להיותם חלופה שלטונית.

ברור שהקיום של רוב חברי הליכוד קשור לאורך הלשון המופקדת על מלאכת הליקוק למנהיג שאין בלתו. השפוטים של נתניהו יודעים בתוך תוכם, ש"אתה בחרתנו" הוא פסוק שנגזר למידותיהם — בלי האיש העומד בראש הממשלה הם ייעלמו מהכנסת כלא היו. לכן הם יעשו ככל שהאיש הרע הזה יורה להם.

הבעיה הרצינית נמצאת במקום אחר: המורא שהטיל האיש עם השימוע, או שמא האי־שימוע על סמך הדחיות שנראו כאן באחרונה. המורא הגיע לא רק ליועץ המשפטי לממשלה, הנוהג באיש וגם ברעייתו בכפפות של משי, אלא גם למפלגת הגנרלים הטוענים להחלפת השלטון.

היה אפשר לזהות את הפחד שנפל על הגנרלים מעצם בחירת השם לרשימתם שרצה בבחירות האחרונות. "כחול לבן" הם קראו לעצמם, מחשש ששפוטי נתניהו המשחרים לטרף יפקפקו חלילה במידת לאומיותם הציונית. אך זה לא עזר להם. מהר הם גילו, שעדת המלקקים למנהיג פצחה בזמריר שהוכן מראש: או ביבי או טיבי. ומה היתה תגובת הגנרלים מכחול לבן? אלה מיהרו להצהיר, שייפנו לכל המפלגות הציוניות ולא יסתמכו על גוש חוסם עם מפלגות "ערביות", ובכך חשפו באחת את הבטן הרכה שלהם.

מן הראוי להזכיר לכל הטוענים להחלפת השלטון הרע הזה, כי נתניהו פעל להכניס את הכהניסטים לכנסת, ולא מצא שום פסול בהמשך שלטונו בסיוע גזענים ופשיסטים, ובו בזמן הוא מטיל אימה על מי שמעלה בדעתו להסתייע בהצבעה של חברי כנסת ערבים.

וראו זה פלא, התקשורת מדווחת על התרוצצות לפיזור הכנסת לפני ה"דד ליין" וגמר המנדט שנתן הנשיא לנתניהו להרכבת הממשלה. למען המשך החזקתו במושכות השלטון הוא פועל במרץ להליכה לבחירות חדשות. לשם פיזור הכנסת והשגת המטרה שלו הוא מוכן להסתמך על "גוש פורם" בכנסת עם מפלגה ערבית. ולא סתם מפלגה ערבית, אלא בל"ד־רע"ם, מפלגה של "זועביז" ו"איסלאמיסטים".

יהיה אשר יהיה; אם הכנסת תתפזר עכשיו ואם תוקם ממשלה צרה, הרי שהבחירות הבאות קרובות כי נתניהו הוא כבר ברווז צולע. לכן יש להתחיל לעבוד על בניית אלטרנטיבה אמיתית לשלטון השחיתות של הימין. האלטרנטיבה אינה יכולה להיות עוד סוג של ימין חיוור, אלא בנייה של שמאל אמיתי ולוחם למען ערכים של שלטון החוק ושל שוויון אזרחי.

על השמאל הזה להציב את עקרון הפרדת הדת מהמדינה בראש סולם העדיפויות, וממנו לגזור את יתר הדברים. גם סיום הכיבוש נגזר מהעיקרון הזה, שכן הדת היא שתוקעת את ישראל בסכסוך הבלתי גמור עם הפלסטינים.

כך בונים מדינה מתוקנת ומתפקדת, שאזרחיה משתייכים לשלל עדות אתניות ודתיות. שאם לא כן, דבר לא ישתנה.
*
הארץ, 30.05.2019