שמאל שהוא ימין

ככה לא הורסים חומה - 


לא מפלגה ערבית ולא יהודית — מפלגת "הארץ המשותפת"



סלמאן מצאלחה

שמאל שהוא ימין


שוב ושוב חוזר הניגון. מדברים רבות על המכשולים הניצבים בדרכו של השמאל הישראלי. כל המקוננים על גורלו המר נופלים שוב ושוב למלכודת הקסם שטומן הימין, שמסתכמת במלה שבטית אחת — "יהודי", על כל נגזרותיה.

גם עיתון זה, שבין השאר משמש פלטפורמה להשמעת קולות המחנה המכונה שמאל, נופל לא אחת לאותה מלכודת. די בקריאת שניים ממאמרי המערכת שפורסמו לפני שבועיים כדי לעמוד על שורש הבעיה, שנתונים בה כל אלה שמכונים "שמאל" או כל המתיימרים להחליף את שלטון הימין בישראל.

"הגיעה העת לאיחוד השמאל", קראה כותרת המאמר ב–5 ביוני. אבל התעמקות בגוף המאמר מלמדת על הכשל המבני בתפישתו של הכותב, המבטא מחשבות רווחות בקרב הטוענים לכתר. מחבר המאמר רואה בכישלון שנחל בנימין נתניהו בהרכבת ממשלת ימין הזדמנות פז שנקרתה בדרכו של "המחנה הדמוקרטי" להביא לחילופי שלטון במדינה. הזדמנות זו, נכתב במאמר, מחייבת את "תומכי הדמוקרטיה והשלום ללכד כוחות לקראת הבחירות ב–17 בספטמבר".

יפה דורש הכותב שוחר הדמוקרטיה והשלום. אולם מתברר שהפנייה אל תומכי הדמוקרטיה והשלום מבוססת על הפרדה אתנית. "על הפרק", טוען מאמר המערכת, "עומד גורלן של שתי מפלגות השמאל — מרצ והעבודה... שתיהן חייבות להתאחד כדי למצות את כוחו של המחנה שדוגל בחלוקת הארץ ובחירויות אזרחיות".

מתברר, אפוא, שלדעתו של מחבר המאמר המפלגות הערביות (רע"ם, בל"ד ותע"ל) והמפלגה הערבית־היהודית חד"ש אינן נמנות עם המחנה הדמוקרטי, עם מחנה השמאל ועם תומכי השלום.

כיאה להפרדה האתנית השבטית הנוהגת בישראל, העיתון מייחד לכל המפלגות האלה מאמר מערכת נפרד. "לחזור לרשימה המשותפת", קרא "הארץ" ב–6 ביוני, בהזכירו את הכישלון הצורב של המפלגות "הערביות" בבחירות האחרונות. "טוב יעשו ארבע המפלגות אם יסכמו על הקמת הרשימה המשותפת מחדש", קבע כותב המאמר.

לא זו אף זו, הוא דרש מהרשימה המשותפת "להציג חזון גם בנוגע לסוגיות אזרחיות, ובראשן המאבק בפשיעה ולמען מתן היתרים לתכנון ובנייה", משל היו אלו סוגיות אתניות נפרדות.
מה חושפים שני מאמרי המערכת האלה? דומה שהעיתון, המתיימר להציג אלטרנטיבה שפויה לחיים בארץ הזאת, מתנהל גם הוא בשני יקומים מקבילים. הוא רואה לנגד עיניו שתי ארצות המופרדות זו מזו על בסיס אתני וגזעי. זוהי עוד הוכחה לכשל המבני בתפישת "השמאל", שנופל שוב ושוב לאותו בור שחפר הימין.

מי ששואף להנחת תשתית של שמאל אמיתי חייב להתנער מן הפירוד הזה. הוא חייב לשבור את המחיצות המפרידות בין אזרחי המדינה על בסיס דתי, עדתי ואתני. הקריאה לערבים להתאחד סביב רשימה ערבית משותפת משולה לקריאה ליהודים לרוץ ברשימה יהודית משותפת. ואם נשאל מלים מעולם הכדורגל, אפשר לסכם ולומר: ככה לא הורסים חומה.

רק מפלגה המתנערת מהלאומנות על כל גווניה, לאומנות ציונית ולאומנות ערבית כאחת, היא האלטרנטיבה הראויה בארצנו המסוכסכת. היא הראויה לקבל את קולותיהם של האזרחים השפויים. לא מפלגה ערבית ולא מפלגה יהודית, אלא מפלגת "הארץ המשותפת". זוהי התקווה, ואין בלתה.

הארץ, 16 ביוני 2019

*
For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים