ישראל נוחרת


 50 גוונים של ימין מתחרים בבחירות הללו — מהעבודה ועד הליכוד, שכן, בנושאים המהותיים קשה להצביע על משהו שמבדיל בין כל מרכיבי הימין הזה.



סלמאן מצאלחה ||

ישראל נוחרת


זהו זה. פצה האיש את פיהו. כל הציפיות להצגת דרך חדשה נמוגו, ונבלעו בתוך הקריאות הקצובות "הו הא מי זה בא". על הצגה כזאת אפשר לומר, יחיל ההר ויוליד עכבר.

"לא ימין ולא שמאל", מבשרת לנו סיסמתו של הגנרל המתיימר להחליף את שלטון הימין. סיסמה זו חושפת את פניה החיוורים של החברה הישראלית. זוהי חברה חלולה, השרויה בעצירות כרונית של כיבוש זה עשרות שנים. "ישראל לפני הכל", ממשיכה הסיסמה לפרוט על מיתר הדגדוג הלאומני, בידיעה שהבוחר הישראלי האוויל לא רק שנוהג לטמון את ראשו בחול ולהתכחש למציאות הכיבוש המבחיל, אלא גם מעדיף להתכרבל בעור של פיל.

הנה נחת בזירה מושיע חדש ופצה את פיו. עוד גנרל שנטל עשרה קבין של מלל לעוס ויצא לכיכר העיר, נושא על כתפיו את "חוקן לישראל", שבאמצעותו הוא מבקש לשחרר את העצירות הישראלית.

במשטרים דמוקרטיים אמורה האופוזיציה להציב אלטרנטיבה לשלטון הקיים. אלטרנטיבה כזאת צריכה להציג דרך אחרת — מבחינה רעיונית, חברתית ופוליטית. בהנחה שלאופוזיציה יש דרך כלשהי, היא אמורה להיאבק עליה ולא לפזול להצטרפות לשלטון שהיא מתיימרת להחליף.

לכל מערכות הבחירות בשנים האחרונות הודבק התואר "גורליות". מפלגות צצו ונעלמו. גנרלים באו והלכו. ח"כים מדושני עונג תקשורתי קיפצו מרשימה לרשימה והפריחו סיסמאות פופוליסטיות במסווה של דאגה לאזרח, אך זה האחרון תמיד נפל בפח.

גם מערכת הבחירות הנוכחית מוגדרת כגורלית. מרוב "גורליות" אנו צופים שוב ושוב במבצע נטיעות של חוטרי מפלגות הנישאות על כתפי איש או אשה ללא כל תוכן המצביע על אלטרנטיבה אמיתית. כל הרעש והצלצולים המלווים את מערכת הבחירות לא יכולים לכסות על העובדה, שמדובר בסך הכל בקולות של נחירות. ישראל שקועה בתרדמה עמוקה, ורק נחירותיה הגורליות נשמעות למרחקים.

50 גוונים של ימין מתחרים בבחירות הללו — מהעבודה ועד הליכוד, שכן, בנושאים המהותיים קשה להצביע על משהו שמבדיל בין כל מרכיבי הימין הזה. כיוון שכך, אולי הגיעה העת להציג אלטרנטיבה של שמאל אמיתי הסולל באמת ובתמים דרך חדשה. דרכו של השמאל החדש חייבת להיות מושתתת על היסודות הבאים:

חתירה בלתי נלאית לסיום הכיבוש וחלוקת הארץ לשתי מדינות לשני עמים. ללא חלוקה כזאת לא תהיה כאן שום מדינה, אלא הידרדרות למצב בלקני; הפרדת הדת מהמדינה, על כל המשתמע מעיקרון זה; שוויון אזרחי מוחלט בפני החוק; חלוקה שוויונית של כל משאבי המדינה למען רווחתם של כלל האזרחים; חלוקה שוויונית של הנטל על כלל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע או מגדר; איסור על שימוש ברקע אתני או דתי כמצע פוליטי. במלים אחרות, ייאסר השימוש בתואר "יהודי", "מוסלמי", "נוצרי" ,"דרוזי" וכו' כשם של מפלגה פוליטית. שכן, רבים מהנמנים עם הקטגוריות הללו לא רואים את עצמם חלק ממפלגות שניכסו לעצמם את השם.

שמאל אמיתי במצבה של ישראל אינו יכול להיות "יהודי" ואינו יכול להיות "ערבי". שמאל אמיתי הוא מי שמחבר בין אזרחים על בסיס אידיאולוגיה חברתית ופוליטית. השמאל החדש חייב להציג את האלטרנטיבה היחידה לשלטון הימין על כל גוניו, והמפלגה המייצגת אותו מוכרחה לחבר בין חד"ש למרצ. ללא חיבור כזה הלאומנות תמשיך לחגוג על חורבות הארץ המאובטחת.

הארץ, 3.2.2019


For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים