כמי שיודע את נפש הפוליטיקאים הערבים, אני סמוך ובטוח שהם לא יוותרו על הכיסא, על המשכורת הנאה ועל הכבוד שבצעידה שלובי זרוע בראש תהלוכות עונתיות. 

סלמאן מצאלחה ||

לא לנוע לקלפיות

לנציגי המפלגות הערביות הנמנים עם האופוזיציה בכנסת ישראל היתה עדנה רק פעם אחת. זה קרה בממשלת יצחק רבין השנייה, כאשר הם היוו גוש חוסם נגד הימין.

כל הקיום של המפלגות האלה, החל ממפלגת "מפא"י" הערבית־יהודית הנקראת חד"ש, דרך מפלגת "הבית המוסלמי" הנקראת רע"ם וכלה במפלגת "פלסטין ביתנו" העונה לשם בל"ד, הוא קיום של עלה תאנה, המסתיר את ערוות ה"דמוקרטיה" הישראלית.

על תנועתו של האיש הבודד אחמד טיבי אין להכביר מלים, שכן במהלך חייו הפוליטיים הוא נישא על כתפי כל שלוש המפלגות האלה כדי להגיע לכנסת. האידיאולוגיה תמיד היתה ממנו והלאה. מבחינתו המטרה, חברות בכנסת, קידשה את כל הדילוגים על כתפי מפלגות אחרות.

העלאת אחוז החסימה לפני הבחירות האחרונות דחפה את כל הגוורדיה הנ"ל לחסות באוהלה של "הרשימה המשותפת" שזכתה ב–13 מושבים. ואולם, במהרה נחשפה ערוותה של רשימה זו כשפרצו המאבקים בין מרכיביה על מימוש הסכם הרוטציה וחשפו את הפן המכוער של הפוליטיקאים הערבים, המתיימרים לייצג את האינטרסים של האזרחים ששלחו אותם לכנסת.

13 מנדטים זאת התקרה שהרשימה המשותפת יכולה להשיג, לפי הסקרים — וזה ביום טוב. ומכיוון שהם לעולם לא יובאו בשום חשבון קואליציוני — הרי שהקיום שלהם חסר כל ערך. ייתכן שהוא מהווה סידור עבודה מושלם ל–13 צווחנים באולם המליאה — אך אליה וקוץ בה.

הקוץ הוא היותם משרתים קבל עם ועולם (וזה מה שחשוב באמת), את יחסי הציבור של ממשלות ישראל ושל מדינת ישראל. כל עוד הם יושבים במליאה ונואמים נאומים חוצבי להבות בכנסת הם לעולם מייפים את פניה של המדינה, שתופיע בעולם כדמוקרטיה תוססת, ה"יחידה" במזרח התיכון, אשר נראה בעיניים מערביות כספינת־מדבר גוססת.

כל עוד אלה הם פני הדברים סביר להניח שרבים יגיעו למסקנה שאין תועלת ברשימה המשותפת, כפי שהיא מתנהלת, ולכן הם לא "ינועו בכמויות" לקלפיות. הרשימה תאבד הרבה קולות ולא תזכה להגיע לתקרת 13 המנדטים.

כמי שיודע את נפש הפוליטיקאים הערבים, אני סמוך ובטוח שהם לא יוותרו על הכיסא, על המשכורת הנאה ועל הכבוד שבצעידה שלובי זרוע בראש תהלוכות עונתיות. מן הפוליטיקאים האלה לא תצמח שום תועלת לאזרחים הערבים.

לכן, עומדות לפני אזרחים אלה שתי אפשרויות או שתי הזדמנויות לומר לעולם דבר מה בעל ערך:
אפשרות אחת היא, לחולל מפץ פוליטי־אזרחי באמצעות החרמת הבחירות הבאות עלינו לרעה. אפשרות זו תרוקן את האוויר מבלונו של המסית הראשי העומד בראשות הממשלה. לקריאת הקרב "הערבים נעים בכמויות", האזרחים הערבים צריכים להשיב בקריאת קרב אזרחית: "הערבים מחרימים בכמויות" את תרמית הדמוקרטיה הישראלית.

אפשרות שנייה: אם בכל זאת ייצאו להצביע הם צריכים לדרוש מנציגיהם הנבחרים להודיע מראש כי במקרה שהם יהוו לשון מאזניים, הם לא ישמשו יותר גוש חוסם. הם חייבים לבוא בדרישות קונקרטיות, החל מביטול החוקים המפלים וכלה בקבלת משרדים ממשלתיים. זו הדרך לחולל שינוי עמוק בחברה הישראלית.

מכיוון שדמיון פוליטי הוא מצרך נדיר בקרב הערבים והנהגתם אני לא חוזה שדבר כזה עומד להתרחש. לכן מה שהיה הוא שיהיה. כולנו נמשיך לבוסס במי אפסיים.

הארץ, 1.1.2019

For English, press here