לא לנוע לקלפיות

כמי שיודע את נפש הפוליטיקאים הערבים, אני סמוך ובטוח שהם לא יוותרו על הכיסא, על המשכורת הנאה ועל הכבוד שבצעידה שלובי זרוע בראש תהלוכות עונתיות. 


סלמאן מצאלחה ||

לא לנוע לקלפיות


לנציגי המפלגות הערביות הנמנים עם האופוזיציה בכנסת ישראל היתה עדנה רק פעם אחת. זה קרה בממשלת יצחק רבין השנייה, כאשר הם היוו גוש חוסם נגד הימין.

כל הקיום של המפלגות האלה, החל ממפלגת "מפא"י" הערבית־יהודית הנקראת חד"ש, דרך מפלגת "הבית המוסלמי" הנקראת רע"ם וכלה במפלגת "פלסטין ביתנו" העונה לשם בל"ד, הוא קיום של עלה תאנה, המסתיר את ערוות ה"דמוקרטיה" הישראלית.

על תנועתו של האיש הבודד אחמד טיבי אין להכביר מלים, שכן במהלך חייו הפוליטיים הוא נישא על כתפי כל שלוש המפלגות האלה כדי להגיע לכנסת. האידיאולוגיה תמיד היתה ממנו והלאה. מבחינתו המטרה, חברות בכנסת, קידשה את כל הדילוגים על כתפי מפלגות אחרות.

העלאת אחוז החסימה לפני הבחירות האחרונות דחפה את כל הגוורדיה הנ"ל לחסות באוהלה של "הרשימה המשותפת" שזכתה ב–13 מושבים. ואולם, במהרה נחשפה ערוותה של רשימה זו כשפרצו המאבקים בין מרכיביה על מימוש הסכם הרוטציה וחשפו את הפן המכוער של הפוליטיקאים הערבים, המתיימרים לייצג את האינטרסים של האזרחים ששלחו אותם לכנסת.

13 מנדטים זאת התקרה שהרשימה המשותפת יכולה להשיג, לפי הסקרים — וזה ביום טוב. ומכיוון שהם לעולם לא יובאו בשום חשבון קואליציוני — הרי שהקיום שלהם חסר כל ערך. ייתכן שהוא מהווה סידור עבודה מושלם ל–13 צווחנים באולם המליאה — אך אליה וקוץ בה.

הקוץ הוא היותם משרתים קבל עם ועולם (וזה מה שחשוב באמת), את יחסי הציבור של ממשלות ישראל ושל מדינת ישראל. כל עוד הם יושבים במליאה ונואמים נאומים חוצבי להבות בכנסת הם לעולם מייפים את פניה של המדינה, שתופיע בעולם כדמוקרטיה תוססת, ה"יחידה" במזרח התיכון, אשר נראה בעיניים מערביות כספינת־מדבר גוססת.

כל עוד אלה הם פני הדברים סביר להניח שרבים יגיעו למסקנה שאין תועלת ברשימה המשותפת, כפי שהיא מתנהלת, ולכן הם לא "ינועו בכמויות" לקלפיות. הרשימה תאבד הרבה קולות ולא תזכה להגיע לתקרת 13 המנדטים.

כמי שיודע את נפש הפוליטיקאים הערבים, אני סמוך ובטוח שהם לא יוותרו על הכיסא, על המשכורת הנאה ועל הכבוד שבצעידה שלובי זרוע בראש תהלוכות עונתיות. מן הפוליטיקאים האלה לא תצמח שום תועלת לאזרחים הערבים.

לכן, עומדות לפני אזרחים אלה שתי אפשרויות או שתי הזדמנויות לומר לעולם דבר מה בעל ערך:
אפשרות אחת היא, לחולל מפץ פוליטי־אזרחי באמצעות החרמת הבחירות הבאות עלינו לרעה. אפשרות זו תרוקן את האוויר מבלונו של המסית הראשי העומד בראשות הממשלה. לקריאת הקרב "הערבים נעים בכמויות", האזרחים הערבים צריכים להשיב בקריאת קרב אזרחית: "הערבים מחרימים בכמויות" את תרמית הדמוקרטיה הישראלית.

אפשרות שנייה: אם בכל זאת ייצאו להצביע הם צריכים לדרוש מנציגיהם הנבחרים להודיע מראש כי במקרה שהם יהוו לשון מאזניים, הם לא ישמשו יותר גוש חוסם. הם חייבים לבוא בדרישות קונקרטיות, החל מביטול החוקים המפלים וכלה בקבלת משרדים ממשלתיים. זו הדרך לחולל שינוי עמוק בחברה הישראלית.

מכיוון שדמיון פוליטי הוא מצרך נדיר בקרב הערבים והנהגתם אני לא חוזה שדבר כזה עומד להתרחש. לכן מה שהיה הוא שיהיה. כולנו נמשיך לבוסס במי אפסיים.

הארץ, 1.1.2019

For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים