סלמאן מצאלחה
ארכיון - פברואר 1949
מ. מייזלס מראיין את תופיק טובי עם כניסתו לכנסת. הראיון התפרסם בעיתון ״מעריב״ -
תופיק טובי|| "אני אזרח ישראל "
"לאמתו של דבר, אין לי הרגשה מיוחדת," השיב לי הציר הערבי באנגלית רהוטה" .הנני נכנס לכנסת בהרגשה של אזרח ישראלי. לכנסת של מדינת ישראל, שבהקמתה תמכתי מאז ומתמיד, בהתאם להכרזת עצרת או''מ. כערבי שחי במדינת ישראל, אינני רואה שום ניגוד בין האינטרסים של מדינת ישראל לבין האינטרסים האמיתיים של המיעוט הערבי שחי בתוכה. מדינת ישראל דימוקרטית ובלתי תלויה מכל התערבות זרה היא האינטרס המשותף של הרוב היהודי והמיעוט הערבי במדינה זו.״
"על מה תילחם כציר בכנסת''? שאלתי את תופיק טובי.
אשתמש בבמה הנעלה הזו כדי להלחם למען זכויות העם בכלל ומעמד הפועלים בפרט, יהודים וערבים כאחד. כערבי הנני רואה כחובה לעצמי להלחם למען שיפור מצבה ואת רמת חייה של האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל ובשטחים המוחזקים על ידי צבא־ישראל. אלחם בכל שמץ של ריאקציה ופאשיזם. אלחם בכל מדיניות של הפליה בין גזעים ומעמדות. אני יודע, שתפקידי יהיה לא קל ביותר. אך ידוע לי, כי ישנם רבים בכנסת במחנה היהודי שישתפו פעולה אתי למען השגת המטרה הזאת.
בעד מדינה ערבית
־ "מה דעתך על הקמת מדינה ערבית ועל שאלת הגבולות בין שתי המדינות?״
"כערבי שתמך בתכנית החלוקה, אני בעד הקמת מדינה ערבית דימוקרטית ועצמאית בחלקה השני של ארץ ישראל. כאזרח ישראלי אני חושב, שהקמת מדינה כזו מהווה את האינטרס העיקרי של מדינת ישראל והיא הערובה הטובה ביותר לשלום. אני אופטימי בדבר הקמת מדינה ערבית עצמאית. ישנם כל הסימנים לכך. ערביי ארץ ישראל שנשארו מחוץ לגבולות מדינת ישראל, לא יוותרו לעולם על עצמאותם. הם ימשיכו להלחם בעבדאללה, פארוק וביחוד באימפריאליזם הבריטי. אם תקום מדינה ערבית בחלק השני של ארץ ישראל תיפתר שאלת הגבולות מעצמה בדרך של שלום ובדרך מו"מ בין שתי המדינות. אני חולק על הדעה המקובלת, כי גבולות באיזור זה מהווים אמצעים לבטחון. יהיה הגבול של מדינת ישראל במקום שיהיה, אינני רואה שום ערובה לבטחונו, כל עוד צבאות אימפריאליסטיים עומדים קרוב לו או מעבר לו. לכן אני חושב, כי הקמת מדינה ערבית עצמאית היא הערובה הטובה ביותר לבטחון הגבולות של מדינת ישראל."
"מה אתה מתכונן לעשות אם תקום מדינה ערבית עצמאית?״
"נולדתי בחיפה ועבדתי בחיפה. חיפה נמצאת לפי החלטת או"מ בשטח מדינת ישראל. אני אזרח ישראלי ואשאר בישראל, אך אחד מתפקידי החשובים ביותר בכנסת יהיה לתמוך בטיפוח יחסים טובים והדוקים עם המדינה הערבית השכנה למען האינטרס המשותף של שתי המדינות."
נגד הפליה " גזעית"
"מה מצבם ועמדתם של הערבים הנמצאים במדינת ישראל?״
"זוהי אחת הבעיות הכאובות והדחופות ביותר שתעמודנה בפני הכנסת. הערבי הנמצא במדינת ישראל עדיין לא נהנה מאותו חופש הפרט שהוענק לכל אזרח אחר. הוא עדיין מוגבל לשכונות מיוחדות, ואינו יכול לבקר בערים הישראליות או לנסוע מעיר לעיר בלי תעודת־זהות ורשיון מייוחד! ייתכן, שהיו אי־פעם סיבות מטעמי בטחון לנוהג זה. כיום הורחקו הגבולות ויש לבטל מיד את כל ההגבלות והמחיצות בין אזרחי ישראל, יהודים כערבים. יש להעביר פועלים ערביים לכל מקומות עבודה בארץ בהם מורגש חוסר בידים עובדות. יש לשלם לפועל היהודי והערבי שכר שווה. בכנסת אטיל את כל כובד משקלי למען הכנסת סעיף בחוקת היסוד הישראלית שידרוש עונש חמור בכל מקרה של הפליה גזעית.״
מדיניות חוץ
־ "מה דעתך על החזרת הפליטים הערביים"?
"אני יודע שרוב הערבים שעזבו את הארץ הוכרחו על־ידי הבריטים ללכת בדרך זו. אני יודע, כי רוב הפליטים מתגעגעים לשוב ולהשתקע במדינת ישראל. השינוי הזה לא יהיה קל וייתקל בקשיים, אך אני אתמוך בהחזרת הפליטים הערביים וסבור אני, כי הרצון הטוב קובע את הדרך."
"האם אתה תומך בקו הניוטראלי בין מזרח ומערב של מדינת ישראל"?
"לא ולא. העולם מחולק כיום לשני גושים וכל קו של נייטראליות בין מזרח ומערב הוא חלום שאין בו ממש. מדינת ישראל צריכה להתקרב במדיניות החוץ שלה לאותן ארצות שתמכו ויתמכו בהקמתה, בביסוסה ופיתוחה.״
"האם אינך חושב כי העמדה הנייטראלית הולמת ביותר את מדיניותה החיצונית של מדינת ישראל נוכח העובדה כי בני ישראל פזורים בכל ארצות התבל?״
"לא ולא! שונא ישראל העיקרי הוא הפאשיזם והריאקציה שהביאו לידי פריחת האנטישמיות. הקבוץ החזק והגדול ביותר של בני ישראל בגולה, כלומר 5 מיליון יהודי אמריקה, חייבים לקשור את גורלם בגורל הכוחות הדמוקרטיים העממיים, כדי למגר את נגע הפאשיזם והאנטישמיות."
ביקשתי את תופיק טובי לספר לי קצת על עצמו.
הוא קיבל את חינוכו בבית־ספר מיסיונרי אנגלי בירושלים, וכבר כסטודנט, בשנת ,1939 התקרב אל המפלגה הקומוניסטית והפך במרוצת השנים לאחד מעמודי התווך במפלגה זו. טובי אירגן את האיגוד המקצועי במחנה הערבי, אירגן את ה"ליגה לשיחרור לאומי," המפלגה הערבית שתמכה בתוכנית החלוקה, ושימש זמן מה עורכו הראשי של העתון הקומוניסטי הערבי "אל־איתיחאד-" שנסגר בפקודת שלטונות המנדט.
והנה הגיע לשיא פעולתו המדינית. החל מיום ב׳ ישב כציר בכנסת של מדינת־ישראל.
מ. מייזלס
מעריב, 11.2.1949
0 comments:
הוסף רשומת תגובה