סלמאן מצאלחה

עלטה כאן שוב יורדת

עֲלָטָה כָּאן שׁוּב יוֹרֶדֶת עַל הַגַּיְא וְעַל 
הָהָר. וְאַתָּה צִפּוֹר נוֹדֶדֶת, בִּכְנָפֶיהָ 
רוּחַ דָּר.

הוֹ הָאָרֶץ הַנִּבְגֶּדֶת; פְּנֵי שָׂרֶיהָ פְּנֵי
קְדֵרָה. זְעָקָה עוֹלָה יוֹרֶדֶת, מִמּוֹלָד
וְעַד קְבוּרָה.

עֲנָנָה בַּלֵּב טוֹרֶדֶת, לְמִשְׁמַע
הַיְּלָלוֹת. אֵין פִּנָּה קְטַנָּה, בּוֹדֶדֶת,
בָּהּ תָּנוּחַ בַּלֵּילוֹת.

הוֹ הָאָרֶץ הַצּוֹעֶדֶת הֲלוּמָה אֱלֵי
תְּהוֹם. מִלְחָמָה כָּרְעָה לָלֶדֶת, וְלַיֶּלֶד
אֵין מָקוֹם.

לֹא נוֹתְרָה לוֹ בָּהּ מוֹלֶדֶת, לֹא נוֹתַר לוֹ
אֲדָמָה. בְּנַפְשׁוֹ תִּקְוָה שׂוֹרֶדֶת, שֶׁסּוֹבֶבֶת
עַל־בְּלִי־מָה.

עֲלָטָה כָּאן שׁוּב יוֹרֶדֶת. נָס הָאוֹר מִפְּנֵי
חַמָּה. אֵין מִתְּהוֹם לְאָן לָרֶדֶת, וְשָׁבְקָה
הַנֶּחָמָה.

הוֹ הָאָרֶץ הַעוֹמֶדֶת עַל קַבַּיִם
שֶׁל עָבָר. מִי יָשִׁיב שִׂמְחָה אוֹבֶדֶת בֵּין
הַיָּם עֲדֵי נָהָר.

הָאֵיבָה לָעַד יוֹקֶדֶת, זִכְרוֹנוֹת בָּהּ
לִרְוָחָה. הוֹ אַרְצֵנוּ הַנֶּעֱקֶדֶת, הָבִי לָנוּ
מְעַט שִׁכְחָה.