אבו חוכימה | אלגיות לזין



 אבו חוכימה | אלגיות לזין 

תירגם מערבית והעיר: סלמאן מצאלחה 

איכה זה 

אֵיכָה זֶה הַשָּׂטָן 
יִתְקַנֵּא בִּי, עַל שְׁנֵי 
הַמַּדְוִים שֶׁנִּגְּעוּ בִּי - 
הַמֻּרְסָה, הַנַּזֶּלֶת - 
בְּרֹאשִי 
וּבְגוּפִי? 

הַלְוַאי הֵם הָיוּ בּוֹ, 
אַף אוֹסִיף לָאָדוֹן
עוֹד דְּבַר סוֹד: 
נָכוּתוֹ שֶׁל הַזַּיִן, 
שֶׁאֵינֶנּוֹ יָכֹל 
עוֹד עֲמֹד.

כְּשֶׁאֶבְרֵי הַבְּרִיּוֹת 
נֵעוֹרִים הֵם לַמִּשְגָּל, 
הוּא מַצִּיעַ לְעַצְמוֹ 
אֶשֶׁךְ אֶחַד מִן הַשְּנַיִים. 
וְנוֹפֵל כָּךְ לִישֹׁן 
הוּא מֵעַל.
***

עת הוא נם

עֵת הוּא נָם בְּכַף יָדָהּ 
שֶׁל עַלְמָה. עֵת הוּא 
נָד, מִתְנוֹעֵעַ. בְּלִי שֶׁזּוֹ 
אָף תָּחוּשׁ בַּקָּלָה 
שֶׁבַּתְּחוּשָׁה.

הֵן נִדְמָה הוּא 
לְגוֹזָל בֶּן-יוֹמַיִם
שֶׁזּוֹקֵף אֶת רֹאשׁוֹ 
אֶל הוֹרָיו. וְאוּלָם 
בִּמְהֵרָה הוּא 
נִתְקַף בְּחֻלְשָׁה.

***

בל תהיה עצוב

עַל הַשֶּׁבֶט שֶׁנָּדַד,
בַּל תִּהְיֶה נַפְשְׁךָ עֲצוּבָה,
חֲדַל לְךָ, הֵן לְכָל אֶחַד 
יֶשְׁנָהּ חֲלוּפָה.

וְאַל נָא תַּעֲמֹד 
מוּל שְׂרִידֵי הַמַּאֲהָל, 
מִשְׁאֲלוֹת לְבַקֵּשׁ.
הֵן שְׂרִידֵי הַמַּחֲנֶה
לֹא יוֹכְלוּ לְמַמֵּשׁ.

וְעֵינְךָ, 
כֵּן רָאוּי שֶׁתִּדְמַע 
עַל הַזַּיִן שֶׁלֹּא נָע, 
שֶׁאוֹתוֹ לֹא תָּעִיר הַנְּשִׁיקָה, 
לֹא יָעִיר הַמַּגָּע. 

*

אבּוּ חֻכַּיְמָה הוא כינויו של המשורר מן התקופה העבאסית, ראשד בן אסחאק, שנולד בעיר כופה בשלהי המאה השמינית (מת 854 לספירה). הוא שירת בחצרו של עבדאללה בן טאהר, מושל ח'וראסאן, והיה עד למלחמת הירושה העקובה מדם שהתנהלה בין אל־אמין לבין אל־מאמון לאחר הסתלקותו של הח'ליף הארון אל־רשיד. הוא אף התייחס לכך בזלזול באחד השירים.


אולם המוניטין שיצאו לו מקורם בנושא המיוחד שהעסיק אותו ברוב רובה של יצירתו - האינאונות המינית. המשורר עצמו העיד שהוא פנה לחיבור השירים האלה כדי להציבו במעמד מיוחד במינו בשירה הערבית. מסופר שכאשר השמיע לו חבר אחד שני בתי שיר על כך, הוא ענה לו בהתרברבות, כי בתחום זה אין לו מתחרים ואין מי שידמה לו בין המשוררים הערבים: "חיי אללה, אין לי שותפים בסוגה הזאת, ונושא זה הוא נושא מיוחד לי, ולי בלבד. אולם נדרתי נדר לא לומר עוד דברים על כך".


מסופר גם שאבו חוכימה הקדיש את חייו לכתיבת שירים על אינאונות מסיבה אחרת. בתקופה שבה שירת בחצרו של אסחאק אבן אבראהים אל־מוצעבי, מושל בגדאד מטעם הח'ליף אל־מאמון, האשים אותו המושל בקיום יחסים עם אחד הנערים שלו. משום כך החל לכתוב שירים על אינאונות במטרה להרחיק מעליו את ההאשמות.

הארץ, 13.06.2025


שיתופים



תגובות בפייסבוק:


תגובות באתר:

0 ת ג ו ב ו ת:

הוסף רשומת תגובה

קרא עוד:
  • שקר הזכויות תמורת חובות כל הטענות בעניין זכויות תמורת מילוי חובות יהיו יקרסו מול המקרה של האזרחים הדרוזים. שכן העוול שנעשה לדרוזים הוא עניין ציוני מובנה. האי-צדק החברתי … כל הפרטים
  • ברק וחוסיין מחכים לאובמה והנה, שוב נבחרת להמשיך לשאת בתפקיד נשיא המעצמה הגדולה. העולם, לפחות בחלק הזה שלו, עדיין מצפה ממך שתזקוף את קומתך ותעשה סוף סוף את המעשה המתבקש. לא… כל הפרטים
  • שחיתות מלכותית סלמאן מצאלחה || שחיתות מלכותית הייתכן שממשלות זרות קונות מפלגות ואישי ציבור בישראל? הדבר בוודאי נשמע לכם מושחת, הזוי ומצוץ מן האצבע - והוא אכן מ… כל הפרטים
  • ויויאן אדן / שירים ויויאן אדן שירים אַגָּדָה הָיוּ לָהּ כָּל הַנְּתוּנִים הָרְגִילִים: אַבָּא מֶלֶךְ, זָהָב הָיָה לָהּ בַּתַּלְתַּלִּים וְחֶסֶד לֹא רָגִיל הָיָה לָה… כל הפרטים
  • בארץ הזאת יוֹסאנו טֶקאן בארץ הזאת הַאֲנָשִים הַמְּבֻגָּרִים כָּל כָּךְ חֲכָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת. תָּמִיד, אֵלֶּה הֵם הַצְּעִירִים שֶמַּקְרִיבִים אֶת עַצְמ… כל הפרטים
בארץ
  • יהודים ואחרים

    האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
    כל הפרטים
  • העבר עוד לפנינו

    הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
    כל הפרטים
 
במרחב
  • חמאס בשירות ישראל

    לו ניחנו הפלסטינים בדמיון פוליטי ומדיני פורה, הם היו בוחרים במרוואן ברגותי כיורש לנשיאות פלסטין, ובסלאם פיאד לראשות הממשלה.
  • בין טהראן לירושלים

    פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
    כל הפרטים

תרגומים
  • הולי ניר | אנ׳לא פוחד

    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִמִּקְדָּשֶׁיךָ
    אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִתְּפִלּוֹתֶיךָ
    אֲנִי פּוֹחֵד מִמָּה שֶאַתָּה מְעוֹלֵל בְּשֵׁם הָאֵל.
  • רוברט פרוסט | אש וקרח

    יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר,
    בְּקֶרַח - יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר.
    מִן הַתְּשׁוּקָה שֶׁזָּרְמָה לִי בַּחֵךְ
    בְּמַעְדִּיפֵי הָאֵשׁ אֲנִי תּוֹמֵךְ.
  • וו. ה. אודן | בלוז לפליטים

    נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
    חֶלְקָן חַיּוֹת בָּאַרְמוֹנוֹת, חֶלְקָן בְּבָתֵּי אֶבְיוֹן:
    אַךְ לָנוּ אֵין בָּהּ מָקוֹם, יַקִּירִי, בָּהּ אֵין לָנוּ מָקוֹם.