25 באוגוסט 2011

עוד תחנה במסע הפליטות

סלמאן מצאלחה

עוד תחנה במסע הפליטות

צונאמי מדיני עתיד להתרחש בספטמבר, כך מקפידים פוליטיקאים להזהיר. ברור שהכרה במדינה פלסטינית, אם תתקבל, עתידה לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי הפליטים שגדלו על חלום השיבה אל עץ התאנה, המעיין והכפר שאינם עוד. יש לזכור, כי הפלסטינים שפרצו את הגדר ברמת הגולן, כמו אלה שהפגינו ליד הגבול הלבנוני ביום הנכבה, לא הפגינו רק נגד ישראל. הם הפגינו בראש ובראשונה נגד הרשות הפלסטינית. שכן כל מאמצי הרשות בתקופה האחרונה מתנקזים לדיון באו"ם בבקשה להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967.

עדות לשינוי בתפישת ההנהגה הפלסטינית את "זכות השיבה" נמצאת בדברי מחמוד עבאס בפורום לחינוך ולתרבות שהתכנס ברמאללה בחודש מאי. עבאס הצהיר, כי "ההנהגה הפלסטינית לא תזנח לעולם את זכות השיבה... השיבה לאדמת המולדת כדי לסיים את חיי הפליטות. משום שהמולדת היא היעד האחרון שלנו". וכדי לא להישאר מעורפל הבהיר: "השיבה היא שיבה מעשית, ולא רק סיסמה. שכן פלסטין היא שלנו, ומי שהיה מהצפון, מהמרכז או מהדרום והתגורר בכל מקום בה, הרי שבכך הוא מתגורר במולדת".

עבאס אף נתן דוגמה את עצמו: "אני, בשובי לרמאללה או לשכם, הצבתי בכך את כף רגלי על אדמת המולדת", קבע בפני הפורום. דבריו לא זכו משום מה להתייחסות בעיתונות העברית. מלבד דיווח לקוני, גם העיתונות הערבית לא התייחסה אליהם כלל.

רק ד"ר פאיז אבו שמאלה מעזה הגיב על דברי עבאס והגדירם "ליקוי מאורות פוליטי פלסטיני". שמאלה הביע פליאה על כך ש"הצהרות מסוכנות כאלה עוברות ללא תגובה מצד הפלגים הפלסטיניים", תהה: "האם זכות השיבה, ביום ציון הנכבה, הצטמצמה לשיבה לעזה ולגדה המערבית?", ואף ליגלג על דברי עבאס: "אילו היה הפירוש של שיבה לפלסטין שיבה לעזה ולגדה המערבית, היה צריך להפסיק את עבודת אונרוו"א, כל עוד מיליוני פליטים במחנות בעזה ובגדה מממשים בכך את חלום השיבה".

שמאלה גם טרח להסביר לעבאס את המשמעות האמיתית של השיבה: "זכות השיבה כפי שכל ערבי פלסטיני מבין אותה היא שיבת עבאס לצפת ושיבת יאסר עבד רבו ליפו. זוהי הזכות שצריכה להמשיך לקנן בנפש, אף אם הנסיבות הפוליטיות העכשוויות מחייבות הסכמה על מדינה פלסטינית בגבולות קווי הפסקת האש משנת 1948".

אם כך, הדיון במושג השיבה ל"מולדת עתיקה", אם בהגדרה הציונית של הארץ ואם בהגדרה הפלסטינית, חושף תהום הפעורה בין שתי התנועות הלאומיות הנאבקות על הארץ. זהו מעיין נפץ לאומי בארץ המדממת. ההתנגשות היא בין שתי תפישות לאומיות ובין שני עולמות שונים בתכלית.

לכן, גם אם תקום מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, אין סיכוי שהפליטים יממשו בה את "זכות השיבה". כי בשונה מתפישת ה"מולדת" הציונית, הפליטים הפלסטינים לא יראו במדינה הפלסטינית "מולדת", כי אם עוד תחנה במסע הפליטות.

התמזל מזלם של הפלסטינים, שיש בארץ ממשלה ישראלית, ימנית וסרבנית. שכן לו היתה בישראל ממשלה "אנליטית", היא לבטח היתה מכינה לעולם הפתעה ומצביעה בספטמבר באו"ם בעד ההצעה להכרה במדינת פלסטין. במצב כזה, כל הקערה של הסכסוך היתה מתהפכת.
*
פורסם: מאמרים ודעות - הארץ, 25 באוגוסט 2011

***
For English, press here
________________


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים