שיר ארץ - המנון אלטרנטיווי

סלמאן מצאלחה || 

שיר ארץ

               המנון אלטרנטיווי

בֵּין הַיָּם לְבֵין כִּנֶּרֶת
אֲדָמָה שוֹתֶתֶת דָּם.

וְשִׂנְאָה בָּהּ הַעוֹבֶרֶת
מֵעָפָר לִבְנֵי אָדָם.

כל הפרטים

מג'נון לילא | הו אלי

מג'נון לילא || הו אלי

הוֹ אֵלִי אֵלִי,

הַשְוֵה-נָא אֶת הָאַהֲבָה

שֶבֵּינִי לְבֵינָהּ.

כָּךְ שֶאַהֲבַתֵנוּ תִּדְמֶה
לִשְנֵי כְּפָלִים זֵהִים.

שֶלֹּא אֶהְיֶה חַיָּב לָהּ,
וְהִיא לֹא חָבָה לִי.

*
תרגם: סלמאן מצאלחה

****


مجنون ليلى || يا رب

”فيا ربّ!
سَوِّ الحُبّ
بيني وبينها.

يكونُ كفافًا.

لا عَليَّ
ولا ليَا”.

*

כל הפרטים

החברים של אובמה

"הנשים הסעודיות לא יגיעו לגיהנום, מכיוון שאי אפשר להגיע לגיהנום פעמיים", עוד הספיק ה"כופר" לצייץ התייחסות למצב הנשים בארצו.

סלמאן מצאלחה || החברים של אובמה

אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה", גורס הפתגם. כדאי אפוא להפנות את המבט לרגע אל החברים של ברק אובמה ושל קודמיו בבית הלבן. בספטמבר 2009 סערה התקשורת סביב פרשת הקידה של נשיא המעצמה הגדולה בפני מלך סעודיה במפגש הג'י-20 (הכלכלות הגדולות בעולם). דומה, כי מאז אותה קידה אובמה מסתובב בגב כפוף מול אחד המשטרים החשוכים עלי אדמות.

אובמה, שקרא להתפטרות חוסני מובארק עם פרוץ ההתקוממות המצרית, ממלא את פיו מים, או ליתר דיוק זהב שחור, כלפי השלטון הסעודי. באחרונה דווח על פרשה הקשורה לאופי החשוך של המשטר הסעודי, יקיר המערב וישראל בכלל זה.

אתרע מזלו של עיתונאי סעודי, חמזה קשגרי שמו, שבנוסף לעבודתו בעיתון פתח חשבון טוויטר. כמה ציוצים שפירסם עלולים לעלות לו בחייו. הדברים שהעלו עליו את חמת ההמון ואת זעם הארמון קשורים ל"ערכים" דתיים של האיסלאם ושל מוחמד נביאו.

מבדיקת הציוצים שסיבכו את קשגרי מצטיירת תמונה הפוכה מזאת שמתארת אותו ככופר. מתברר, שהעיתונאי הצעיר הוא איש מאמין מאוד. יש לו רק בעיה קטנה אחת. הוא מפעיל קצת את השכל הישר ומעלה הרהורים ותהיות בכל מיני סוגיות שלטעמו עומדות בסתירה למוסר האנושי הבריא שלו.

ביום ההולדת של הנביא מוחמד כתב קשגרי: "אהבתי את המהפכנות שלך, שתמיד נתנה לי השראה. אבל אני לא אוהב את ההילה סביבך. לא אתפלל בעבורך". ועוד ציוץ: "ביום הולדתך אני רואה אותך בכל אשר אפנה. אני אומר כי אהבתי דברים בך, שנאתי דברים אחרים, ויש דברים שאף פעם לא הבנתי".

במהרה התארגנו קבוצות חברתיות, שמספר חבריהן מגיע לאלפים, ודרשו את ראשו. הוא חש מאוים, מיהר למחוק את הדברים ואף צייץ התנצלות בנוסח "דברי הוצאו מהקשרם". אבל הרוחות לא נרגעו, וקשגרי עלה על מטוס ועזב את הממלכה.

שייחים סעודים, מגיני אלוהים ושומרי הנביא מטעם עצמם, התכנסו ודנו בסוגיה הלוהטת. לאחר "דיון מעמיק" הם קבעו, שציוצי העיתונאי הם דברי "כפירה" וכי יש לשפוט אותו לפי חוקי האיסלאם הנהוגים בממלכה. במקרים כאלה, כידוע, צפוי לנאשם עונש מוות.

הסוגיה אף הונחה על שולחן המלך הסעודי בכבודו ובעצמו. זה הורה לעצור את העיתונאי, שניסה להגיע לניו-זילנד. קשגרי נעצר בחניית ביניים בשדה התעופה של בירת מלזיה. המחאות הרבות על המעצר, שארגונים בינלאומיים הפנו לשלטונות מלזיה, לא עזרו. מלזיה העבירה את קשגרי לידי אנשי ביטחון סעודים, ואלה הטיסו אותו בחזרה לסעודיה.

"הנשים הסעודיות לא יגיעו לגיהנום, מכיוון שאי אפשר להגיע לגיהנום פעמיים", עוד הספיק ה"כופר" לצייץ התייחסות למצב הנשים בארצו. כעת הוא חש על בשרו את הקושי להימלט מאותו גיהנום. כך נראים החיים בממלכת הנפט. קשגרי, שצייץ ונפגע, נמצא בידיים רעות, ממתין לגורלו.

הגיע הזמן ששוחרי חופש, הן במערב הן בערב, ישילו מעליהם מעט משכבות הצביעות הקשורה למשטר הזה. הדברים נכונים שבעתיים בנוגע לאיש היושב בבית הלבן, שקד ורקד במועדון האפוף ריחות נפט.

שוחרי החופש, באשר הם, מוכרחים להרחיק מאפם ריחות אלה ולהפגין זקיפות קומה כלפי ממלכת החושך. כפי שאובמה ידע לומר למובארק לפני שנה "עכשיו זה עכשיו", מצפים שיאמר לשלטונות הסעודיים: "די זה די!" או בשפה המובנת להם: "חלאס זה חלאס!"
*
פורסם: דעות-הארץ, 22 בפברואר 2012

***
For English, press here

כל הפרטים