רוברט פרוסט | אש וקרח

יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר,
בְּקֶרַח - יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר.
מִן הַתְּשׁוּקָה שֶׁזָּרְמָה לִי בַּחֵךְ
בְּמַעְדִּיפֵי הָאֵשׁ אֲנִי תּוֹמֵךְ.
אַךְ אִם פַּעֲמַיִם הוּא צָרִיךְ לְהִתְפַּגֵּר,
מַסְפִּיק שִׂנְאָה אֲנִי כְּבַר מַכִּיר,
כְּדֵי לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִיל הֶרֶס, קֶרַח
גַּם הוּא דָּבָר אַדִּיר,
וְיֵשׁ בּוֹ דַּי וְהוֹתֵר.

תירגם מאנגלית: סלמאן מצאלחה

Robert Frost, "Fire and Ice", translated into Hebrew by Salman Masalha

For English, press here

For Arabic translation, press here

כל הפרטים

ברטולט ברכט | שלושה שירים

תרגם מגרמנית: סלמאן מצאלחה

הו גנרל, הטנק שלך מרכבה אימתנית

הוֹ גֵּנֵרָל, הַטַּנְק שֶׁלְּךָ מֶרְכָּבָה אֵימְתָנִית.
הוּא מַשְׁמִיד יְעָרוֹת וְקוֹטֵל מֵאָה בְּנֵי־אָדָם.
וְאוּלָם, יֵשׁ בּוֹ פְּגַם:
הוּא זָקוּק לְנָהָג.

הוֹ גֵּנֵרָל, הַמַּפְצִיץ שֶׁלְּךָ מְאוֹד מַבְהִיל.
הוּא מָהִיר יוֹתֵר מִסּוּפָה וְנוֹשֵׂא יוֹתֵר מִפִּיל.
וְאוּלָם, יֵשׁ בּוֹ פְּגַם:
הוּא זָקוּק לִמְכוֹנֵן.

הוֹ גֵּנֵרָל, הָאָדָם הוּא כֹּה מוֹעִיל.
הוּא יָכוֹל לָטוּס וְגַם יָכוֹל לַהֲרֹג.
וְאוּלָם, פְּגַם אֶחַד יֵשׁ בּוֹ, טוֹב:
הוּא יָכוֹל לַחְשוֹב.

(1938)

*

מזמור הוולטאבה

בְּקַרְקָעִית הַוּוֹלְטָאבָה נוֹדְדוֹת הָאֲבָנִים.
שְׁלוֹשָׁה קְבוּרִים בִּפְּרָאג עִם תֹּאַר קֵיסָר.
הַגָּדוֹל לֹא נִשְׁאָר גָּדוֹל, וְהַקָּטָן - לֹא קָטָן נִשְׁאָר.
תְּרִיסַר שָׁעוֹת יֶשְׁנָן בַּלַּיְלָה, וְאָז הַיּוֹם יִנְהַר.

הַזְּמַנִּים מִשְׁתַּנִּים. הַתָּכְנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְגַם
הַחֲזָקִים נֶעֱצָרִים, נֶחְסֶמֶת בַּסּוֹף דַּרְכָּם.
וְהֵם הוֹלְכִים כְּתַרְנְגוֹלִים מְגֹאָלִים בְּדָם
הַזְּמַנִּים מִשְׁתַּנִּים, וְלֹא תּוֹעִיל אַלִימוּת לְאָדָם.

בְּקַרְקָעִית הַוּוֹלְטָאבָה נוֹדְדוֹת הָאֲבָנִים.
שְׁלוֹשָׁה קְבוּרִים בִּפְּרָאג עִם תֹּאַר קֵיסָר.
הַגָּדוֹל לֹא נִשְׁאָר גָּדוֹל, וְהַקָּטָן - לֹא קָטָן נִשְׁאָר.
תְּרִיסַר שָׁעוֹת יֶשְׁנָן בַּלַּיְלָה, וְאָז הַיּוֹם יִנְהַר.

(1943)

הנאות

הַמַּבָּט הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר מִבַּעַד לַחַלּוֹן
הַגִּלּוּי מֵחָדָשׁ שֶׁל סֵפֶר יָשָׁן
פָּנִים נִלְהָבוֹת
שֶׁלֶג, חִלּוּפֵי־עוֹנוֹת
הָעִתּוֹן
הַכֶּלֶב
הַדִּיאָלֶקְטִיקָה
מִקְלַחַת, שְׂחִיָּה
מוּסִיקָה יְשָׁנָה
נַעֲלַיִם נוֹחוֹת
הֲבָנָה
מוּסִיקָה חֲדָשָׁה
כְּתִיבָה, נְטִיעַת שְׁתִילִים
מַסָּעוֹת
שִׁירֵי רִנָּה
נֹעַם הֲלִיכוֹת.

(1954)

_________

הערות:
(1) ברכט שעבר את מלחמת העולם הראשונה רואה בשנת 1938 כיצד העולם דוהר פעם נוספת לעבר מלחמה גדולה שניה. בשיר האנטי מלחמתי, הוא עוד מאמין בכוחו של האדם לשנות מהלכים ולמנוע את התבערה המתקרבת. כל הכלים הנראים אימתניים, טנקים ומפציצים, הם בגדר מתכת דוממת חסרת ערך. הם הופכים כלי משחית כשהם נתונים בידי גנרלים הששים אלי קרב. בסופו של דבר, מותר האדם מהדומם בכך שהוא יכול לחשוב.

(2) מזמור הוולטאבה נכתב ב־1943, המלחמה כבר פרצה, צ׳יכוסלובקיה כבושה וברכט היה כבר בגלות ארה״ב. השיר היה אמור להיות משולב במחזה ״שוויק״ שהתחיל ברכט לכתוב בהשפעת ״החייל האמיץ שוויק״ של הסופר הצ׳כי ירוסלב האשק. השיר הולחן ע״י הנס אייזלר בהשראת ״הוולטאבה״ של סמטנה. כנראה אלבומו בוב דילן משנת 1964 שנושא את שם השיר ״הזמנים משתנים״, נוצר בהשפעת שירו זה של ברכט.

(3) בערוב ימיו, חוזר ברכט אל הדברים הקטנים בחיי היומיום של כל אדם, כל הדברים שיכולים להסב לו נחת והנאה. מעל הכל עומד היחס בין אדם לזולתו שמסתכם ב״נועם הליכות״.
*

תרבות וספרות, הארץ

כל הפרטים