סלמאן מצאלחה

לא על המתים

(א)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
חֲשׂוּפִים לְפִגְעֵי הַשָּׁרָב
שֶׁקָּפָא בְּאַרְצֵנוּ עַל שְׁמָרָיו,
עֲמוּסֵי הֲזָיוֹת, עַל סִפָּהּ שֶׁל
תְּהוֹם, עַל עָתִיד מְעֻטָּר
נִצָּחוֹן בְּאַסְפַּמְיָה, הֲלוּמֵי
חֲלוֹמוֹת לֹא פְּתוּרִים,
סִפּוּרִים לֹא גְּמוּרִים עַל
קוֹרוֹת הַמַָּקוֹם. לֹא עַל
הַמֵּתִים יְדֻבַּר הַיּוֹם.
לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁשֻּלְחוּ
אֶלֵי קְרָב אַחֲרוֹן, אֲפוּפֵי
אַגָּדָה עַל חֲלוֹם בְּהָקִיץ,
רְכוּבִים עַל סוּסִים בְּנֵי
כִּלְאַיִם, דּוֹהֲרִים עַל הַיָּם,
שׁוֹעֲטִים עַל הָאָרֶץ,
רוֹחֲפִים בַּשָּׁמַיִם
לְהָמִיט עַל כֻּלָּנוּ
כִּלָּיוֹן.

(ב)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
לֹא עַל הַמֵּתִים יְדֻבַּר
הַיּוֹם. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁנָּשְׁרוּ
עַל הַדֶּרֶךְ מֵאִילַן יֻחֲסִין
וְהוֹרִישׁוּ לַחַיִּים אַלְבּוֹמִים
וְיָגוֹן. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁפָּסְעוּ
חֲרִישִׁית בִּשְׁבִילֵי בֵּית־עָלְמִין
אַחֲרֵי הָאָרוֹן. לֹא עַל דָּם
שֶׁנִּשְׁפָּךְ עַל לֹא עָוֶל בְּשֵׁרוּת
הָאָדוֹן. לֹא עַל אֵלֶּה שֶׁשָּׁקְדּוּ
לְהַתְקִין בַּחֶלְקָה הַשְּׁמוּרָה
בְּצֵל מָוֶת, עוֹד שׁוּרָה, עוֹד
בּוֹרוֹת מְנוּחָה לְתִפְאֶרֶת
סוֹחֲרֵי אֲבַדּוֹן.

(ג)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
רְכוּנִים עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹן
שֶׁהֻגַּף עַל שְׂרִידֵי הַתִּקְוָה
שֶׁחָרְבָה עִם הַלֵּב, עַל שִׁבְרֵי
הַחֲלוֹם שֶׁנִּרְדַּף עַד נִבְכֵי
אֲדָמָה בּוֹכְיָּה, רְחוּמָה עַד
כְּאֵב, עַל פְּרִי הָאַהֲבָה
שֶׁנֶּעֱטַף בְּרִגְבֵי הֶעָפָר,  
שֶׁנֶּאֱסַף רֶגֶב רֶגֶב מֵחַוָּה,
מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן. הִנֶּה הוּא
כָּאן יָשַׁן, כָּאן חָלַם. הִנֵּה
הוּא כָּאן חָלַף, כָּאן נָדַם;
בִִּתְּמוּנָה שְׁעוּנָה עַל מַדָּף,
בְּמִלִּים חֲקוּקוֹת בְּמַחְבֶּרֶת,
בְּצִיּוּר צִבְעוֹנִי שֶׁפָּרַח עַל
נְיָר וְטִפֵּס עַל הֵַקִּיר, בְּרֵיחוֹ
הַנִּדָּף לְכָל עֵבֶר, מֵחַלּוֹן
שֶׁנִּפְתַּח לָרְחוֹבוֹת שֶׁהִכִּיר,
מִן הַחֶדֶר שֶׁנִּשְׁמַר אֶל הַשֶּׁבֶר
שֶׁנִּפְעַר בַּנְּשָׁמָה וְהוֹתִיר
אַחֲרָיו דְּמָמַת שְׁמָמָה,
אֲנָקָה הָאוֹחֶזֶת בַּגָּרוֹן.

(ד)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,
לֹא עַל הַמֵּתִים יְדֻבַּר הַיּוֹם.
לֹא עַל חַבְרֵי יַלְדּוּתָם שֶׁנָּשְׂאוּ
לִכְבוֹדָם אֶת הַזֵּר. לֹא עַל
אֵלֶּה שֶׁפָּשְׁטוּ הַמַּדִּים וּמִהֲרוּ
לְפַזֵּר הֶסְפֵּדִים בָּאֻלְפָּן. לֹא עַל
אֵלֶּה שֶׁהִסְפִּיקוּ לְסַפֵּר אֶת
שִׁבְחֵי הַמָּנוֹחַ שֶׁאִבֵּד אֶת מוֹתוֹ.
וְאוּלָם הוּא לֹא שָׂשׂ לְחַפְּשׂוֹ
מֵעוֹלָם. הוּא נִשְׁלַח אֶל מוֹתוֹ
לְכַפֵּר עַל פִּשְׁעֵי רוֹדָנִים,
וְאוֹתוֹ הוּא מָצָא לֹא הַרְחֵק.
בַּמִּרְפֶּסֶת הַצּוֹפָה עַל רְחוֹב
שֶׁשָּׁמַם. בֶּחָצֵר שֶׁסָּפְגָּה אֶת
הַדָּם. בַּמִּטְבָּח, בַּשֻּׁלְחָן
שֶׁנֶּעֱרַךְ לְאוֹרֵחַ, לְחָבֵר.
עַל מִטַּת יְלָדִים, עַל
סַפָּה, עַל שָׁטִיחַ שֶׁנִּפְרַשׂ
בַּסָּלוֹן.

(ה)

כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ עֲיֵפִים
עַד הֲלוֹם, מֵחֲלוֹם הָאָבוֹת
שֶׁאִכְזֵב, מִגַּלְגַּל נְקָמוֹת
שֶׁסּוֹבֵב לְלֹא הֶרֶף, לֹא עוֹצֵר.
לֹא עַל אֵלֶּה הַמֵּתִים
יְדֻבַּר הַיּוֹם. זֶה הַזְּמַן לְדַבֵּר
עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר: עַל כָּל אֵלֶּה
הַחַיִּים עַל הַחֶרֶב, צוֹהֲלִים
עֶרֶב עֶרֶב מוּל מָסָךְ מְרַצֵּד
בַּעֵינַיִם. עַל כָּל אֵלֶּה, פֹּה
אוֹ שָׁם, שֶׁאִבְּדּוּ אֶת מִינָם,
שֶׁרוֹקְדִּים בָּרְחוֹבוֹת עַל
הַדָּם, וְשׁוֹפְכִים בְּרִנָּה עַל
הָאָרֶץ חֲמָתָם. עַל כָּל אֵלֶּה
שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת מַאֲמַר הַדִּבֵּר בֶּן
אַלְפַּיִם, אֶת חֲזוֹן הַנְּבִיאִים
שֶׁנִּשְׁכַּח מִדִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל
הָאָרֶץ, שֶׁהֻשְׁלַךְ בְּזָדוֹן
לְמִדְרַךְ הָרַגְלַיִם, עַל-יְדֵי
רוֹדָנִים הַיּוֹשְׁבִים בְּבִטְחָה,
חוֹכְכִים בְּשִׂמְחָה הַיָּדַיִם,
וְנָחִים עַל זֵרֵי הַשִּׂנְאָה
שֶׁהִצְמִיחוּ בַּחֲרוֹן הָאַפַּיִם,
סוֹבְבִים עִדָּנִים עַל צִירֵי
אֲגָדוֹת שֶׁהִחְלִידוּ
בְּאֶלְ-קֻדְס, בְּצִיּוֹן.
מַבְטִיחִים לְמָחָר,
לֶהָמוֹן הַנִּבְעָר וְאַכְזָר,
רַק יְמֵי זִכָּרוֹן.


פורסם: הארץ, תרבות וספרות 18.10.2024

כל הפרטים

סלמאן מצאלחה

ארץ דווי

עַל אֶרֶץ דְּוַי הַלֵּב שׁוֹתֵת,
כְּמוֹ קֶסֶת דְּיוֹ
בַּגּוּף נִפְתַּחַת.

כֻּלָּנוּ כָּאן שְׁבוּיֵי הַחֵטְא,
מִדּוֹר לְדוֹר
צָרָה נִמְתַּחַת. 

הַזְּמַן תָּפַח, וְזוֹהִי עֵת 
לִתְפֹּר מִלִּים,
לוֹמַר בְּנַחַת:

אֶת אֶרֶץ דְּוַי עָבָר לוֹפֵת,
הֹוֶה בַּפַּח,
עָתִיד לַפַּחַת.

אוֹתָהּ טָוָה כִּכְלִי-שָׁרֵת,
הָאֵל אָבָה
בָּנָיו לָקַחַת;

אֶת בְּנֵי־חַוָּה בְּטֶרֶם עֵת
אֶל מִשְׁכָּבָם
בַּשְּׁאוֹל, מִתַּחַת

רִגְבֵי־עָפָר, מִנְחָה לָתֵת
לְאַשְׁמְדַאי
בְּאֵשׁ קוֹפַחַת.

בְּאֶרֶץ דְּוַי הַזְּמַן חוֹרֵת
קוֹלוֹת בְּאֶבֶן
מְטֻפַּחַת.

קִינָה רָפָה עוֹטֶפֶת אֶת
חֶלְקַת הַקֶּבֶר
הַתּוֹפַחַת.

שָׁבַק הַחַי, אָבָק הַמֵּת
הֵן לָנוּ יֵשׁ
פִּנָּה נִדַּחַת.

שְׁמוּרָה לָעַד בִּקְצֶה אֱמֶת
פִּנָּה קְטָנָה
וְכֹה מֻבְטַחַת.

 תרבות וספרות, הארץ 9.8.2024

כל הפרטים