13 בינואר 2012

שני עמים מפגרים

הפיגור בהבנת המציאות הלאומית, החברתית והפוליטית הביא אסונות בעבר ויביא עוד אסונות בעתיד.

סלמאן מצאלחה | שני עמים מפגרים

המשורר טאהא מוחמד עלי, שהלך לעולמו באחרונה, גילה לנו באחד משיריו שלקח לו 60 שנה להגיע להבנה "כי המים הם הטוב שבמשקאות/ וכי הלחם הוא הטעים במאכלים". פיגור של יחיד בהבנת המציאות הוא דבר נסבל. מותר ליחיד לפגר ומותר לו ללמוד לאט. הוא יכתוב על כך שירים. לא כך הדבר כשמדובר בפיגור של עם, קל וחומר של הנהגתו הנבחרת.

דומה כי האנשים המאכלסים את הארץ משני צדי המתרס ה"לאומי", משתייכים ל"עמים" המפגרים בהבנת המציאות בשלושה עשורים לפחות. והפיגור בולט במיוחד בקרב ההנהגות של שניהם.

אבני הדרך של הפיגור הזה מזדקרות לעין כל. אחת מהן היתה כשהציונות אימצה בראשית דרכה את הטיעון, הנוצרי במקורו: "עם ללא ארץ לארץ ללא עם". מצד אחד היא אימצה בכך טיעונים אנטישמיים. מצד שני התעלמה לחלוטין מהמציאות בארץ, ומיושביה. רק כעבור שנים גילו לפתע מנהיגי הציונות, ובן-גוריון בראשם, כי "הארץ לא ריקה".

עם התגברות גלי העלייה החלה המציאות בארץ להשתנות. המתחים עלו אל פני השטח במלוא חומרתם. הלך והתפתח הסכסוך בין התנועה הציונית, שהיתה מסודרת ומאורגנת, ליושבי הארץ, שהיו שרויים בשלב טרום לאומי. בעידודן הציני של המעצמות הקולוניאליות הלך המצב והסתבך. הסדר העולמי שהתגבש בעקבות מלחמת העולם השנייה הציב על סדר היום את תוכנית החלוקה. ההנהגה הציונית ידעה לקפוץ על המציאה. ואולם לא כן ההנהגה הערבית.

כעבור שני עשורים של פיגור בהבנת המציאות בצד הערבי פרצה מלחמת 67', שהשלימה את כיבוש הארץ מעבר לקווי ה"הודנה" של 48'. המלחמה היתה נקודת מפנה בסכסוך. מצד אחד, היא קירבה את הציונות לאתרים טעונים במורשת שעליה מושתת חלום "הבית הלאומי היהודי", ומצד שני, הביאה לכך שישראל בלעה אל קרבה את כל תושבי הארץ, שהחלו להתגבש כתנועה לאומית נפרדת.

ההיסטוריה לא קופאת על שמריה, וכך גם הדמוגרפיה. חלפו שני עשורים של התנחלויות, מלחמות, אינתיפאדות ודהירה דמוגרפית, עד שההנהגות של שני העמים הגיעו להכרה שאין מנוס מחלוקת הארץ. בכך חזרנו לנקודת ההתחלה.

הפיגור בהבנת המציאות הלאומית, החברתית והפוליטית הביא אסונות בעבר ויביא עוד אסונות בעתיד. הפיגור הוא פשע מנהיגותי בקנה מידה היסטורי. את המחיר ישלמו בני אדם, בדם רב.

לכן, יש להניח בצד גם את טיעון הצדק. שכן כל מי שדורש צדק מוחלט בסכסוך הזה מנותק מן המציאות ונתלה בתעתועי דמיון. הוא שוקע ומשקיע את סביבתו בחזיונות סרק, הדוחפים את שני העמים להתנהל מחוץ להיסטוריה. התנהלות זאת מובילה למנהרה חשוכה שאין ממנה מוצא, להנצחת האיבה ולהעברתה לפסים קמאיים.

המציאות שתתפתח עקב כך תהיה מציאות מוחשית והיסטורית מאוד. זאת לא תהיה מציאות של חזון נבואי דו-לאומי, לא יגור בה זאב עם כבש ולא יכתתו בה חרבות לאתים. נהפוך הוא, זו תהיה מציאות בלתי אנושית בעליל, שמעליה יתנוסס דגל שחור ועליו ייחקק בדם: הבלקאן זה כאן.
*
פורסם: דעות-הארץ, 13 בינואר 2012

***

For English, press here
____________


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

2 comments:

  1. אני קורא בהנאה רבה את מאמריך. אך במאמרים בלבד קשה לשנות מציאות. עשה מה שיאיר לפיד עשה, לבץ סביבך את האנשים הריאליסטים בשני העמים ופעל כדי שהמציאות כפי שאתה מתאר אותה תשתנה!

    ישר כח
    יצחק רוזנר
    rosnery@gmail.com

    השבמחק
  2. אני מסכים אתך, אך במאמרים לא די. עשה מה שיאיר לפיד עשה, לך לפוליטיקה, קבץ סביבך את מימתב האנשים הריאליסטים משני העמים ושנה את המציאות כפי שאתה מתאר אותה.

    בהצלחה
    יצחק רוזנר

    השבמחק

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים