13 בפברואר 2012

איגרת לנשיא אסד

וכך גם אתה, אדוני הנשיא. כן, לא היית אדם חופשי, ולו ליום אחד...

סלמאן מצאלחה | איגרת לנשיא אסד
(וגם לאדוניס)

אדוני הנשיא,
אני מתקשה לפנות אליך בתואר הזה, אבל משום שלפחות מבחינה רשמית, עד לרגע זה, אתה נושא בתואר הזה וממלא את התפקיד, הרי הנימוס והפרוטוקול מחייבים לפנות אליך בצורה זו. ועל כן, אפתח ואומר:

אדוני הנשיא,
מאז שליחכו לשונות האש את גופו של בועזיזי בתוניסיה, וניצוצותיהן עפו למחוזות שונים של העולם הערבי לא הבנת אתה, או איש מאלה שהעלו אותך לשלטון בפארסה חוקתית לא הסביר לך, שהגחלים הערביות הטמונות מתחת לאפר ולחולות הערבים לאורך כל הדורות הארוכים של עריצות יתלקחו גם אצלך בבית.

אתה הצהרת בהזדמנויות רבות, לתקשורת המערבית, כמובן, שסוריה שונה מתוניס, שונה מלוב ושונה ממצרים. אכן, כך, במשיכת לשון בראיונות עיתונאיים, עלתה האמת מעל לפני השטח, וטפחה על פני כל האידיאולוגיה הבעת'ית השקרית הטוענת "אומה אחת ושליחות נצחית".

אם כן, עם התלקחות האש בארצות הערבים, התמוטטה הסיסמה הזו במהירות. הנפילה הרועמת של הסיסמה, כפי שביטאת אתה בלשונך, חושפת קבל-עם את אותו השקר הלאומי שהבעת' הפיץ משך דורות ארוכים. כל כך הרבה זמן הסיסמאות הנוצצות הללו גירו, ולמרבה הצער עדיין מגרות את רגשותיהם של מתבגרי הלאומיות הערבית.

מאחורי סיסמאות הבעת', מסתירה האידיאולוגיה השקרית הזו הן בעיראק והן בסוריה – שבה היא עדיין שלטת באופן רשמי – את חשכת בתי הכלא שאליהם הושלכו כל מבקשי החרות – התרבותית או הפוליטית – מבני האזורים הערביים.

אכן, מפלגת הבעת' הזו לא הייתה אלא אידיאולוגיה גזענית ערבית, ומשום שכזו היא במהותה, היא הפכה במהירות לאידיאולוגיה שבטית. כן, זה היה המצב בארץ ארם נהריים, עיראק של סדאם חוסיין, וזה המצב עכשיו בסוריה. כאשר הפכת לנשיא, היו כאלה שקיוו, מתוך נאיביות, שמשום שלמדת במערב והתוודעת אל תרבות המערב ומשום שאתה יודע להשתמש באינטרנט, בפייסבוק ובאמצעי תקשורת מודרניים אחרים, אולי ידבק בך שמץ מניחוחות החירות והפתיחות בעולם המערבי.

הו, איזו נאיביות! אכן, כל אלה הם נאיביים משום שלא ידעו שמעולם לא היית בן חורין. כל השנים שעברו עליך במערב נישאו ברוח. מה שמדכא היא המהירות שבה נעלמו הסיסמאות הנוצצות עם משב הרוח הראשון של החירות. גם על בן אחר, שנשבה לאחרונה, אמרו שקיבל חינוך מערבי, ושהוא פתוח, בניגוד לאביו. אולם ברגע שפרצה האינתיפאדה בלוב, ראינו כיצד חזר סייף אל-אסלאם קדאפי אל טבעו, שגבר על כל מה שנרכש במערב. בן לילה הפכו המעורבים באינתיפאדה לעכברושים.

וכך גם אתה, אדוני הנשיא. כן, לא היית אדם חופשי, ולו ליום אחד. הרי אתה בנו של אביך. ולכן, לו היית חופשי באמת היית מסרב לכך שאביך יעביר בירושה את השלטון בפארסה חוקתית. לו היית חופשי באמת היית עומד על כך שתמשיך את עבודתך כרופא עיניים. היית מחליט להמשיך לסייע לאנשים לראות את האור בסיועך. אבל אינך כזה. לא עזרו לך הלימודים במערב התרבותי, ולא דבק בך שום דבר מתרבות החופש שלו.

חזרת אל הטבע השבטי הערבי הגובר על כל דבר נרכש אחר. כך הפכה האמירה "סוריה איננה תוניס וסוריה איננה מצרים…" לנס השיבה אל השורשים השבטיים הערביים. השורשים הללו הם מקור הצרות של הערבים. העקרונות האלה הם הדוחפים את החברות האנושיות הללו אל התהומות כל אימת שכמה מבני האומה הזו מנסים לצאת ממנה.

כן, אדוני הנשיא. הקנאות השבטית הפרימיטיבית הזו היא העומדת כמכשול בפני קיום מדינה מודרנית. הקנאות הזו היא המונעת התהוותו של עם, במלוא משמעותו של המונח.

אדוני הנשיא, כה מכאיב לומר לך: זוהי האמת אודותיך. למעשה, זו האמת אודות כולנו.

ועכשיו, אחרי כל הפשעים האלה שמבצע המשטר שאתה עומד בראשו, לא ייתכן שהחיים בסוריה יחזרו להיות כשהיו בעבר. לא ייתכן שהעניינים וסערת הרוחות יירגעו כאילו לא קרה דבר. אדוני הנשיא, הגיע הזמן שתבין את האמת המרה, ולכן חייב אתה לארוז את מזוודותיך. חייב אתה לעזוב את האנשים לנפשם.

הגרונות שמלקו בריוני ה"שביחה" שלך זועקים מתחת לפני האדמה: יאללה, הסתלק כבר יא בשאר!

ואם בלוֹגוֹס נשים מבטחנו צלוח תצלח דרכנו.
*
תרגום: אריה גוס
____

האיגרת המקורית בערבית פורסמה ב
"אילאף", 27 בדצמבר 2011

התרגום העברי פורסם ב-
"מגפון", 13 בפברואר 2012
***

For Arabic, press here



שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים